המרוויחה הגדולה מחסימת מצר הורמוז ומשבר האנרגיה: רוסיה

האיומים בחידוש המלחמה והחסימה המתמשכת של מצר הורמוז משתקים את אספקת הנפט והגז בעולם, והכלכלה העולמית רוקדת על פי תהום. אלא שמתחת לרדאר, ובניגוד לתחזיות בעולם המערבי, נכנס לפעולה גורם מייצב בלתי צפוי. 

מאז פרוץ המלחמה באיראן, רוסיה מוכרת כמויות ענק של נפט וגז ומונעת מהזינוק במחירים להרקיע לשמים ולשלוח את העולם למיתון עמוק. 

נתונים שפורסמו השבוע בסוכנות הידיעות רויטרס מראים כי רוסיה מוכרת בעולם, ובעיקר להודו ולסין, גז בכמת חסרת תקדים, שמגדיל באופן דרמטי את ההיצע בשווקים האסייאתיים, ומאזן את המחסור בגז מהמפרץ הפרסי.

לפי נתוני התעבורה הימית המעודכנים של חברת Kpler, ייצוא הנפט הנוזלי (LNG) מרוסיה גדל בינואר-מאי השנה ב-12.3% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה, והגיע לשיא היסטורי של כ-13.4 מיליון טון.

עוד מראים הנתונים כי ייצוא הגז מהמזרח התיכון צנח ב-16.2 מיליון טון. הגידול בייצוא הגז הרוסי, בשילוב על עלייה של כ-9.2 טון בייצוא הגז האמריקני, מונעים זינוק במחירים, שהיה גורם לזינוק המתרחש במציאות להיראות כמו טיול בפארק.

ייצוא הנפט והקונדסטט מרוסיה גדל בכשני מיליון טון ובכ-2.2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והגיע לכ-91.3 מיליון. ייצוא הנפט מרוסיה גדל, איפוא, אם כי פחות מייצוא הגז.

גם ייצוא הפחם התרמי (ה"ילד הרע" של עולם האנרגיה) מרוסיה עלה בכ-3% לרמה של כ-34 מיליון טון.

רוסיה מרוויחה מהמשבר פעמיים: היא מוכרת הרבה יותר גז וקצת יותר נפט, במחירים שעלו כמעט כפליים. ועם זאת, עצם העובדה שרוסיה ממשיכה למכור נפט וגז, ואף מגדילה את האספקה, בולמת את המחירים מלעלות עוד יותר.

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. צילום: משרד התקשורת של הקרמלין, מאושר לשימוש חופשי

הנתונים הללו מעלים סימני שאלה כבדים על הסנקציות המערביות שהוטלו על רוסיה מאז הפלישה לאוקראינה: אם סין והודו, שאינן מחוייבות לסנקציות, זקוקות לכל טיפה מהנפט והגז של רוסיה, חסימת השוק האירופי בפניה אינה אפקטיבית.

יתרה מכך: ייתכן כי הסנקציות על רוסיה הן בדיוק מה שמציל כיום את שוק הנפט והגז. ייתכן שאם הנפט הרוסי היה מבוקש עדיין גם באירופה, הביקוש לנפט באסיה לא היה נענה, והמחירים היו מזנקים לרמות שהיו משתקות את התעשייה בעולם.

אחת הסיבות להצלחתה של רוסיה בניצול משבר האנרגיה הנוכחי היא שהמשטר הרוסי השקיע מיליארדים בשדרוג מסופי הנפט והמכליות שלה. השדרוגים מאפשרים להעביר מלאים במהירות למרחקים עצומים, לאתרים שבהם הם נדרשים.

מדינה נוספת שהנפט הרוסי מציל אותה היא ישראל, שמתעלמת גם היא מהסנקציות ורוכשת כמעט את כל הנפט שלה מרוסיה. אנחנו משלמים, אמנם, הרבה יותר על הדלק בתחנות; אבל אם באירופה כבר יש חרדה ממחסור פיזי בנפט, הרי שבארץ זה לא יקרה.   

תחנת הכוח מגיסטרלניה במוסקווה. צילום: Andrey Filippov 安德烈, אושר לשימוש חופשי במסגרת Creative Commons 

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, מחזיק, איפוא, את המפתחות לשוק האנרגיה ומאפשר לו להמשיך לנשום, גם אם בקושי. אבל בטווח הרחוק, מדובר בהנשמה זמנית בלבד. התשתיות הרוסיות סובלות ממחסור בתחזוקה ועלולות להתחיל לקרטע.

להתרחשויות הללו יש שני לקחים. קודם כל, בעולם האנרגיה אין ואקום: כשמקור אחד לנפט וגז נחסם, אחרים מזנקים למלא את החסר - גם אם מדובר בשחקנים שרבים וטובים בעולם היו מעדיפים לראות מחוץ למשחק.

והלקח העיקרי, לעולם וגם לישראל, הוא שביטחון אמיתי נמצא רק במקורות אנרגיה מקומיים. בישראל מדובר בעיקר בגז ובאנרגיה סולארית.

 ישראל נהנית מעצמאות באספקת הגז, בזכות מאגרי הגז המקומיים, ולפי שעה מוגנת מעליית מחירי הגז ותעריפי החשמל, בזכות הסכמים ארוכי-טווח בין ברוני הגז המקומיים לחברת החשמל.

אבל הגז ייגמר בעוד 20-30 שנה; ואילו השמש צפויה להישאר כאן בחמש מיליארד השנים הבאות.