מחקר: ישראל היא האיטית ביותר ב-OECD במעבר לאנרגיה נקייה

העולם עובר במהירות משימוש בדלקים מזהמים כמו פחם ונפט, למקורות אנרגיה נקיים, כמו השמש והרוח. בכירים ישראלים מצהירים שישראל היא "מהמובילות העולמיות במעבר לאנרגיה מתחדשת". אבל הרהב הזה אינו מבוסס וסותר את העובדות. 

מחקר חדש של מכון אמבר (Ember) בדק את המעבר לאנרגיה מתחדשת ונקייה בעולם ב-2025. החדשות הטובות הן שברוב המדינות החברות בארגון המדינות המפותחות (OECD), רוב החשמל יוצר ב-2025 מאנרגיה מתחדשת.

החדשות הרעות הן שמכל 38 המדינות בארגון, המדינה עם שיעור השימוש הגבוה ביותר בדלקים מזהמים - היא ישראל. בישראל יוצרו ב-2025 רק כ-17% מהחשמל מאנרגיה נקייה; לפי המחקר, בכל שאר ה-OECD - יותר. 

במחקר נכתב: "העובדה שבכל מדינות ה-OECD נרשמה ירידה בשימוש בדלקים פוסיליים (מאובנים - פחם, גז, נפט ומוצריו) היא אבן דרך משמעותית. אבל עדיין יש דרך ארוכה לביטול מלא של הדלק המאובן בייצור החשמל".

לפי המחקר: "11 ממדינות OECD ייצרו ב-2025 לפחות חצי מהחשמל שלהן מדלקים פוסיליים: ישראל (83%), מקסיקו (74%), פולין (68%), יפן (67%), אוסטרליה (61%), דרום קוריאה (60%), ארה"ב (57%), טורקיה (57%), אירלנד (52%), איטליה (51%) ויוון (50%)".

עם זאת, יש לציין כי בחלק ממדינות OECD חלק מהחשמל מיוצר באנרגיה גרעינית, שאינה נכללת בדלקים הפוסיליים. 

לפי המחקר, בממוצע הכללי של מדינות OECD יוצרו ב-2025 רק 48% מהחשמל מדלקים מאובנים. עוד קובע המחקר כי ייצור החשמל ממאובנים ירד בממוצע ב-19% מאז 2007.

תחנת הכוח הסולארית "אטריסקו" של חברת אנלייט הישראלית בארה"ב. צילום: באדיבות החברה

המדינה המצטיינת ב-OECD במעבר לאנרגיה מתחדשת היא דנמרק, שבה רק כ-5% מהחשמל מיוצר מדלקים פוסיליים - בעיקר פחם וגז טבעי - והיתר מאנרגיית הרוח, המים והשמש. 

גם בפינלנד, שבדיה, ושווייץ, פחות מ-5% מהחשמל מיוצר מדלקים מאובנים. עם זאת, בין 30% ל-40% מהחשמל מיוצר במדינות הללו בתחנות כוח גרעיניות; השאר מיוצר מאנרגיה מתחדשת, בעיקר בטחנות רוח וסכרים הידרואלקטריים. 

עוד קובע המחקר כי גם במדינות מתפתחות חל אשתקד זינוק בייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות, שבמשך עשורים נחשבו לנחלת המדינות המפותחות בלבד.

לפי המחקר, בהודו נרשמה אשתקד ירידה של 3.3% בייצור חשמל מדלקים מזהמים, ובסין - של 0.9%. במקום להקים תחנות כוח פחמיות חדשות, המעצמות האסיאתיות מדלגות ישירות לטכנולוגיות שמש ורוח, שהפכו לזולות וזמינות יותר מאי פעם.

פרויקט האנרגיה הסולארית "אטילה" של אנלייט הישראלית בהונגריה. צילום: באדיבות החברה

2025 תירשם בהיסטוריה כשנת מפנה, כיוון שלראשונה, נרשמו לא רק גידול בשימוש באנרגיה מתחדשת, אלא גם ירידה בשימוש בדלקים מאובנים (זאת, אם מתעלמים מ-2020, שבה חלה ירידה עולמית כללית בשימוש בחשמל, בשל מגפת הקורונה). 

לפי המחקר של אמבר, רוב תחנות הכוח החדשות שהוקמו אשתקד ברוב המדינות (כולל ישראל) מייצרות חשמל מאנרגיה מתחדשת. זאת, למרות הזינוק הכללי בביקוש לחשמל, בשל המעבר למכוניות חשמליות וצמיחת חוות השרתים לפיתוח הבינה המלאכותית.  

המחקר קובע כי השימוש בדלקים המאובנים "נכנס לנסיגה קבועה ובלתי הפיכה". הוא מצביע על ירידה חדה במיוחד בשימוש בפחם. 

השימוש בפחם ב-OECD ירד בשני העשורים האחרונים בכמחצית (בישראל הוא ירד אפילו יותר, אבל הפחם הוחלף בארץ בגז טבעי, שגם הוא דלק מאובן). פינלנד סגרה אשתקד את תחנת הכוח הפחמית האחרונה שלה.  

מתקן לאגירת אנרגיה שהקימה חברת BLEnergy הישראלית בליטא. צילום: BLEnergy

קשה להבין מדוע ישראל נשארה מאחור

המעבר לאנרגיה נקייה אינו נובע רק מרצון להציל את כדור הארץ: מדובר בצורך כלכלי וביטחוני, שהתחדד עם פלישת רוסיה לאוקראינה, ועוד יותר - במלחמה הנוכחית עם איראן ומשבר האנרגיה האדיר שהתחולל בה. 

בעולם של חוסר יציבות פוליטית, מדינות מעדיפות לייצר אנרגיה מאור השמש והרוח, הנמצאים בכל מקום, מאשר להסתמך על יבוא דלקים יקר, החשוף לתנודות בשווקים הגלובליים ולסיכונים ביטחוניים.

השינוי מתאפשר בזכות פיתוחים טכנולוגיים: ירידה חדה בעלויות הקולטנים הסולאריים; שכלולים בטחנות הרוח; וטכנולוגיות לאגירת אנרגיה ("אגירת חשמל"), המאפשרות להשתמש באנרגיית הרוח והשמש גם בלילות ובימים מעוננים ובלא רוח.

קשה להבין את הפיגור של ישראל בתחום הזה. ישראל, המייבאת נפט מרוסיה, ומשתמשת בגז ממאגרים שהושבתו בשתי המלחמות עם איראן, זקוקה לעצמאות בהפקת האנרגיה יותר מרוב המדינות. 

הדמיה של פאנלים לייצור חשמל סולארי שבונה סולאייר הישראלית בצ'ילה, צויר בבינה מלאכותית ב-EasyMate

מה גם שקשה שלא לתהות כיצד מדינה שטופת שמש כמו שלנו מאפשרת למדינות אירופיות קרות כמו גרמניה וליטא לעקוף אותה אפילו בייצור חשמל סולארי.

זאת, במיוחד לאור העובדה שיזמים ישראלים מוכשרים מפתחים ומתקינים תחנות כוח סולאריות וגיאותרמיות בכל רחבי תבל. כך או כך, הנתונים שפורסמו במחקר של אמבר צריכים להדליק נורה אדומה אצל מקבלי ההחלטות בירושלים.