הפרויקט הסולארי בצה"ל מתקדם לאיטו, והפוטנציאל הענק רחוק ממימוש
בצבא מאמינים באנרגיה סולארית ובונים פאנלים סולאריים על גגות ובשטחים ריקים; אבל בפועל, רק 9% מהחשמל בצה"ל מיוצר מאנרגיית השמש, הרבה פחות מאשר במבנים אזרחיים; המלחמות, והמשוכות המנהליות, מעכבות את התהליך
פאנלים לייצור חשמל סולארי בבית חיל האוויר. צילום: דובר צה"ל
מחשבון השוואת ספקי חשמל
לפני חמש-עשרה שנה, זכתה חברת אנלייט במכרז והחלה לבנות קולטנים (פאנלים) סולאריים על גגות של בסיסים בצה"ל. לפני תשע שנים נחנכה תחנת כוח סולארית בבסיס חיל האוויר "רמון" בנגב, המייצרת חמישה מגה-וואט חשמל מאנרגיית השמש.
הקמת תחנת רמון לוותה בהצהרות אופטימיות של קצינים בצה"ל. רס"ן אופיר סמסונוב ממחלקת "כחול ירוק" באגף התכנון התראיין לאתר ynet והצהיר: "האנרגיה הסולארית היא הכיוון המרכזי שלנו לשנים הבאות. יש כוונה להשקיע בה עשרות מיליוני שקלים".
העבודות נמשכו והורחבו, אבל "רמון" היא עדיין התחנה הסולארית הגדולה ביותר בצבא. צה"ל מחוייב להחלטות ממשלה להקמת מתקנים סולאריים, כל הקצינים הבכירים בצה"ל העוסקים בנושא תומכים בכך. אבל בפועל, העבודות מתנהלות לאיטן.
לפי נתונים שהגיעו לידי אתר האנרגיה, צה"ל מייצר כיום כ-9% מהחשמל שלו מאנרגיה סולארית. מדובר בפיגור עמוק לעומת המדינה כולה, שמייצרת כ-16% מהחשמל מאנרגיה סולארית (וגם זה הרבה מתחת ליעדי הממשלה ולמדינות אחרות).
יתרה מזאת: ההערכה של אנשי המקצוע היא שצה"ל יכול לייצר את כל החשמל שלו בשעות היום, בימי שמש, מאנרגיה סולארית, ולהקים מערכות אגירת אנרגיה שיאפשרו לו להשתמש בחלק ממנו גם בלילות. מדובר, איפוא, במימוש של חלק זעיר מהפוטנציאל.
בצה"ל יש שטחים עצומים שניתן לבנות בהם פאנלים סולאריים: על הגגות של רובם המכריע של המבנים בבסיסים, ובשטחים "מתים" שנמצאים בין המבנים.
בצה"ל מדגישים כי הצבא מחוייב לעבור לייצור חשמל מאנרגיית השמש מארבע סיבות. ראשית, החלטת הממשלה מ-2020, הקובעת כי 30% מייצור החשמל בישראל צריך להיות סולארי (ועד 2050 - 50% ממנו), מחייבת גם את בסיסי צה"ל.
שנית, אנרגיה סולארית מבטיחה שהבסיסים ימשיכו לפעול גם במקרה של פגיעה בתחנות כוח ובמאגרי הגז הטבעי, שיגרמו להפסקות חשמל.
בסיסים עם קולטנים סולאריים ומתקני אגירת אנרגיה יהפכו בתרחישים כאלה ל"מיקרו גרידים" שייצרו חשמל בעצמם.
קולטנים סולאריים על גג מבנה בצה"ל. צילום: דובר צה"ל
תמריץ נוסף למעבר לסולארי הוא כלכלי. ייצור חשמל סולארי הוא בחינם, פרט להשקעה חד-פעמית בהקמת הקולטנים ומתקני האגירה. ייתכן שצה"ל אף יוכל בעתיד למכור עודפי חשמל לחברת החשמל, כפי שעושים אזרחים וחברות פרטיות, אף שכיום זה אסור.
בנוסף, גורמים צבאיים מבהירים כי בצמרת צה"ל תומכים במעבר לייצור אנרגיה מתחדשת ונקייה מסיבות מוסריות. הפחתת הפליטות הפחמניות וזיהום האוויר חשובה לקצינים הרלוונטיים, בדיוק כמו שהיא חשובה לרוב האזרחים.
צה"ל כבר הקים פאנלים על חלק גדול מהגגות, אף כי לא על כולם או על רובם. אבל הפוטנציאל העיקרי נמצא בהקמת שדות של פאנלים בשטחים ריקים בבסיסים, כמו ב"רמון", ואלה כמעט שלא הוקמו. הקמת קולטנים על גדרות היא בגדר תוכנית בלבד.
חשמל סולארי יכול לפעול גם בלילות ובימים מעוננים רק אם ייבנו מערכות אגירה; אך בניגוד ליישובים אזרחיים, בצה"ל האגירה נמצאת רק בתכנון.
עבודות בנייה של שדה קולטנים סולאריים בשטח צבאי. צילום: דובר צה"ל
המלחמה עצרה את תנופת הבנייה
ערן טל, מנכ"ל חברת וולטה סולאר, המתקינה מערכות סולאריות, בין השאר על גגות של מבני ציבור ברשויות המקומיות, הוא גם מ"פ בשריון במילואים ובעל קשרים טובים עם קצינים בכירים רבים.
"היו לי שיחות על הנושא, ממפקדים בכירים, דרך חפ"שים בשטח, ועד אנשים באגף התכנון. כולם הסכימו אתי שזה חשוב, יעיל, מטרה חיובית", מספר טל.
"יש כל כך הרבה שטחים כלואים בצבא, על גגות של בונקרים וימ"חים, בשטחים כלואים בין המבנים. לדעתי יש בצבא פוטנציאל של מינימום, מינימום, ג'יגה-ואט חשמל, וכנראה הרבה יותר, ורק כמה עשרות מגה-ואטים נבנו בפועל".
נתנו לך הסברים, למה כולם בצה"ל בעד סולארי, ובכל זאת זה לא קורה?
"לא כל כך".
אולי השטחים הריקים מיועדים להיות שטחי אש?
"ממש לא! השטחים הפוטנציאליים הם בנוסף לשטחי האש, אני יודע טוב מאוד איפה זה שטחי אש בפועל, איפה זה מיועד לשטחי אש, ואיפה לא".
אולי בצבא חוששים מפגיעת טילים בשדות הסולאריים? אתה לא חושש מזה?
"טילים עלולים לפגוע כמעט בכל מבנה מעל הקרקע. אבל גם אם תהיה פגיעה, היא מתגמדת ליד הסיכון של פגיעה בשנאי מרכזי, או בתחנת כוח. בתרחיש כזה, רק היכן שיש סולארי החשמל ימשיך לזרום".
חלק גדול מהבסיסים בצבא נמצאים במרכז ואמורים להתפנות ולעבור בדרום, לאף אחד אין עניין להשקיע בהם.
"נכון. אבל חלק הרבה יותר גדול כבר עברו, או שתמיד היו בפריפריה, או שלא צפויים להתפנות, ואפשר לבנות בהם".
מנכ"ל וולטה סולאר, ערן טל. צילום: תמר מצפי
טל מציין כי שלח מכתבים רבים לגורמים באגף התכנון בצה"ל, ובהם הציע להקים מערכות סולאריות בצה"ל. באחד המכתבים הללו, למשל, כתב: "מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, התחדדה חשיבותו האסטרטגית של הביטחון האנרגטי לצה”ל.
"הגיע הזמן להאיץ משמעותית את הגדלת ההספק הסולארי בשטחי צה”ל, תוך ניצול מלא של שטחים 'מתים' או דו-שימושיים: גגות מבנים ומחסנים, מגרשי חניה וקירויים, גדרות היקפיות, שטחים כלואים על הקרקע שאינם משמשים לאימונים.
"בשילוב אמצעי אגירת אנרגיה (סוללות) – ניתן ליצור מיקרו-גרידים חכמים, שיבטיחו רציפות תפקודית גם בעת הפסקות רשת, התקפות סייבר או פגיעה בתשתיות, תוך עקיפה של אחת מנקודות התורפה במלחמות".
המלחמות של השנים האחרונות, ובעיקר המלחמה עם איראן ביוני שעבר ("עם כלביא"), אכן הבהירו לרבים בציבור שהמעבר לאנרגיה סולארית הוא צורך ביטחוני.
הבעיה היא שבצה"ל עסוקים בזמני מלחמה.. במלחמות עצמן, והקשב הארגוני של הצבא לדברים אחרים, חשובים ככל שיהיו, ירד מאוד מאז אוקטובר 2023. בנוסף, המלחמות גם השפיעו על התוכניות להקמת השדות הסולאריים ועיכבו את הקמתם.
קולטנים סולאריים על גג מבנה צבאי. צילום: דובר צה"ל
מבדיקת אתר האנרגיה עולה כי התוכנית להקמת פאנלים על גגות מבנים בבסיסים קיימת כבר מזה שנים ונמצאת בתהליך ביצוע. ב-2020 התקבלה החלטה לבנות שדות סולאריים בשטחים ריקים בבסיסים, שבהם נמצא עיקר הפוטנציאל.
צה"ל החל במיפוי השטחים הללו, שהסתיים ב-2023. אבל אז פרצה המלחמה, והצבא החזיר לפעילות שטחי אש, מתקני אימונים ושטחים נוספים שכבר נחשבו "מתים" וייועדו לשדות הסולאריים.
התוצאה היא שהצבא נאלץ לבצע את המיפוי מחדש - והוא ממשיך להתעכב עד היום. החברה שזכתה במכרז הייתה אמורה להתחיל בעבודת המיפוי בתחילת 2026 - ואז פרצה המלחמה הנוכחית עם איראן.
בצה"ל סירבו להתייחס ישירות לטענותיו של טל, בטענה שמדובר ביזם פרטי.
עם זאת, בתשובה לשאלת אתר האנרגיה, כיצד מתייחסים בצבא לטענה, שלמרות הכוונות הטובות, ביצוע הפרוייקטים הסולאריים מתקדם לאט ורוב הפוטנציאל לא מוצה, ענו בצה"ל כי היא הטענה הזאת נכונה בחלקה.
עמודים וחוטים להולכת חשמל, אילוסטרציה
בעיה נוספת שמצביעים עליה גורמים צבאיים היא רשת ההולכה. בצבא מבהירים כי רוב השטחים הרלוונטיים להקמת שדות סולאריים נמצאים בדרום. את השדות יש לחבר לרשת הולכת החשמל הארצית. אבל זאת, לפי גורמים בצבא, אינה ערוכה לכך.
גורמים צבאיים שאיתם שוחחנו מסכימים גם עם ההערכה, שאין טעם להתחיל בעבודות בבסיסים במרכז המיועדים לפינוי. הם מסבירים כי פרוייקטים סולאריים הופכים להיות משתלמים כלכלית אחרי כשבע שנים, ואילו הפינוי יתבצע תוך שלוש שנים.
חסם נוסף, שבצבא פחות אוהבים לדבר עליו, הוא עצם העובדה שצה"ל הוא גוף ממשלתי גדול. הקמת מתקנים סולאריים מתבצעת בידי חברות פרטיות, ומחייבת על פי החוק והמנהל התקין במכרזים, ואלה אורכים זמן רב.
למרות זאת, באגף התכנון אופטימיים. גורמים באגף משוכנעים שבעתיד, יוקמו פאנלים בכל המקומות המתאימים לכך, וצה"ל ייצר כמעט את כל החשמל שלו בעצמו מאנרגיית השמש. זה ייקח זמן, הם אומרים, אבל זה יקרה.
.png)
קראו את חוקי הקהילה שלנו בתנאי השימוש של energya