תוכנית של משרד האנרגיה: להגדיל פי ארבע את ייצור החשמל הסולארי

משרד האנרגיה והתשתיות פרסם היום (ד') להערות הציבור את התוכנית האסטרטגית הלאומית לאנרגיות מתחדשות בישראל לשנים 2025-2035. זאת, לאחר עבודת מטה בינמשרדית מעמיקה והתייעצות בין שר האנרגיה, אלי כהן, לרשות החשמל.

בעשור האחרון חלה האצה דרמטית בפיתוח האנרגיה הנקייה בעולם, וגם בישראל. כיום מיוצרים מאנרגיות מתחדשות בישראל, בעיקר סולארית, כשמונה גיגה-וואט חשמל, שהם כ-16% מכלל צריכת החשמל בארץ.

אבל ישראל נמצאת בפיגור עמוק מאוד בתחום לעומת העולם. המעבר לאנרגיות מתחדשות בארץ הוא האיטי מכל מדינות OECD. הממשלה הציבה לישראל יעד, להגיע ל-25% מייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת, אך לא עמדה בו. 

כיום, היעד המעודכן הוא שעד 2035 ייוצר -35% מהחשמל בישראל מאנרגיה מתחדשת. כדי לעמוד ביעד הזה, יש להתקין תחנות כוח וקולטנים (פאנלים) סולאריים בהספק כולל של כ-18 גיגה-וואט. מתוכם, ארבעה גיגה-וואט כבר נמצאים בהקמה.    

בעבודת המחקר שבבסיס התוכנית האסטרטגית נקבע כי בישראל ניתן לייצר כ-76 גיגה-וואט מאנרגיות מתחדשות. מתוכם, במשרד האנרגיה מעריכים כי כ-25 גיגה-וואט ניתנים להקמה עד 2035.
 
במשרד אומרים כי: "התוכנית האסטרטגית נשענת גם על ההבנה כי אנרגיה מתחדשת, ובפרט אנרגיה סולארית, הפכה לאפיק ייצור תחרותי במשק החשמל. לכן, מרבית ההספק שיתווסף עד שנת 2035 צפוי לקום בשוק פרטי ותחרותי, ללא סבסוד.

"תפקיד הממשלה, כפי שמוצג בתכנית, הוא לאפשר לשוק לממש את הפוטנציאל הקיים באמצעות הסרת חסמים, יצירת ודאות וקיצור תהליכים, ובמקומות שהפוטנציאל אינו מתממש, להפעיל כלים ממוקדים כגון חובות התקנה, תעריפים, מענקים ותמריצים.

"התוכנית מדגישה כי האתגר המרכזי של ישראל אינו היעדר פוטנציאל, אלא היכולת לממש אותו בפועל - בקצב ובהיקף הנדרשים. מתוך הבנה זו, התוכנית מציעה שורת מהלכים משני-מציאות, שנועדו לייצר את קפיצת המדרגה הנדרשת במשק".
 
התוכנית כוללת מעבר לניהול האנרגיה המתחדשת באמצעים יעדי הספק קונקרטיים: מוצע לנהל את משק האנרגיה דרך יעדים קונקרטיים, תוך התאמת כלי המדיניות והרגולציה לכל אחד מהם.

עוד כוללת התוכנית תמהיל מאוזן בין שיטות שונות לייצור חשמל סולארי: אגרו-וולטאי (קולטנים סולאריים מעל שדות חקלאיים); דו-שימושי (קולטנים על גגות) ומתקנים קרקעיים (תחנות כוח סולאריות שבהן שדות של קולטנים בשטחים פתוחים). 
 
התוכנית מציעה להקים קולטנים לייצור כחמישה גיגה-וואט מעל שדות חקלאיים; 4.5 גיגה במתקנים קרקעיים; ארבעה גיגה מעל גגות; כ-500 מגה-וואט בטכנולוגיות נוספות. 

התוכנית מדגישה שכדי לפתח אנרגיה סולארית, חיוני לפתח את רשת הולכת החשמל, שכיום היא צוואר בקבוק בדרך בין תחנות הכוח למרכזי הערים.  

עוד מדגישה התוכנית כי חיוני לפתח מתקני אגירת אנרגיה ("אגירת חשמל"), המאפשרים להשתמש בחשמל סולארי (וכן בחשמל מאנרגיית הרוח) בכל שעות היממה ובכל ימי השנה.
 
התוכנית מחייבת עבודה מתואמת בין רשות מקרקעי ישראל, הרשויות המקומיות, חברת החשמל, רשות החשמל, חברת נגה לניהול רשת החשמל, והממשלה בפיתוח אנרגיה מתחדשת.

התוכנית מציעה להקים מנגנון ממשלתי מתכלל, בהובלת משרד האנרגיה, לתיאום ומעקב ביצוע, תשתיות מידע משותפות; פיתוח כלים דיגיטליים לניהול תהליכים; מנגנונים לבקרה ומעקב משותף ושוטף אחר קצב מימוש ההספק בפועל.

 
במסגרת התוכנית גובשו שורת צעדים אופרטיביים, ובהם: ​קיצור והאצת הליכי תכנון, רישוי וחיבור חשמל סולארי לרשת; ​הרחבת החובה להקים קולטנים סולאריים על גגות, חניונים ותשתיות קיימות; הקמת תחנות כוח סולאריות גדולות מתקני אגירה.  

לדברי השר כהן: ״יצירת חשמל מאנרגיות מתחדשות מחזקת את הביטחון האנרגטי של המשק הישראלי, תורמת לגיוון מקורות האנרגיה ולהפחתת זיהום האוויר, ונחוצה לתת מענה לביקוש הגובר לחשמל בעקבות מהפיכת ה-AI.

"לכן, בעשור הקרוב נמשיך לבנות מגה פרויקטים של אנרגיות מתחדשות, שיסייעו לנו לעמוד ביעדים שלנו״.