משרד האנרגיה: פוטנציאל של יותר מ-20 אלף גיגה-וואט חשמל סולארי בישראל

משרד האנרגיה והתשתיות פרסם הבוקר (חמישי) מיפוי מקיף ומעמיק, ראשון מסוגו, של כל השטחים שבהם ניתן להתקין קולטנים (פאנלים) ולייצר חשמל מאנרגיית השמש (סולארי) בתוך יישובים בישראל.

לכניסה למערכת המיפוי: כאן.

לפי המיפוי, שנערך בסיוע המרכז למיפוי ישראל, קיים בארץ פוטנציאל לייצור של כ-20 גיגה-וואט חשמל סולארי על גגות, ציליות, גדרות ומתקנים נוספים בתוך יישובים ישראלים. בפועל, נבנו בשטחים הללו קולטנים המייצרים כ-3.5 גיגה-וואט בלבד.

המיפוי אינו כולל את השטחים העצומים שניתן לבנות בהם קולטנים מחוץ ליישובים, כולל ציליות מעל שדות חקלאיים ומטעים, בסיסים ושטחים צבאיים ושטחים פתוחים. בשטחים הללו קיימים כיום קולטנים המספקים כשלושה גיגה-וואט חשמל נוספים. 

לשם המחשה: צריכת החשמל בישראל כולה מגיעה, בימי ושעות השיא, לכ-17 גיגה-וואט חשמל. הצריכה צפויה לגדול בשנים הקרובות בקצב מהיר, אך לפי כל התחזיות, יעברו ארבע שנים לפחות עד שתגיע ל-20 גיגה-וואט. 

מיצוי הפוטנציאל הסולארי, לצד התקנת מתקנים בטכנולוגיה קיימת לאגירת אנרגיה ("אגירת חשמל"), יכול, איפוא, לספק את כל צרכי החשמל של ישראל כיום, וחלק גדול מהם גם בעתיד - ללא עלות הפעלה שוטפת וללא זיהום אוויר ופליטות פחמן.

הבעיה היא שלא ברור אם ניתן לממש בפועל חלק ניכר מהפוטנציאל הזה.

לפי המיפוי של משרד האנרגיה ומפ"י, ניתן לבנות קולטנים שייצרו כשלושה גיגה-וואט חשמל סולארי בשטחים פתוחים בתוך יישובים, וכ-17 גיגה על גגות: שני גיגה על גגות עסקים, שניים על גגות מפעלים, 1.5 על מבני ציבור וכתשעה גיגה-וואט - על גגות בתים.

רוב שטחי הבתים הניתנים לבנייה הם על גגות בתים צמודי קרקע. לפי המיפוי, רק כ-7% מהפוטנציאל ממומש. במלים אחרות: יזמים ותושבים התקינו על גגות בתים בישראל קולטנים המייצרים רק כ-600 מגה-וואט חשמל סולארי.

זאת, למרות שהתקנת קולטנים מאפשר לתושבים להינות בשעות היום בימי שמש מחשמל חינם, ואף למכור בשעות הצהריים חשמל לממשלה, בתעריפים הכוללים סיוע כספי נדיב (על חשבון תושבים שאין להם גגות פנויים).

גדר סולארית במושב. צילום: חברת טראלייט

המיפוי התבצע בעזרת תצלומי אוויר ברזולוציה גבוהה שהתבצעו מרחפנים, לצד נתונים שהתקבלו מהשירות המטיאורולוגי על מספר ימי השמש בכל אזור, וניתוח שהתבצע בעזרת בינה מלאכותית.

פוטנציאל של 25 מגה-וואט רק על הגגות בהרצליה פיתוח

לדברי רון אייפר, מנהל חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה: "במיפוי החדש יש דיוק ברזולוציה של כל גג וגג. בדקנו לא רק איפה יש שטח פנוי לבנות פאנלים, אלא איפה יש מספיק שמש כדי להפיק מהם חשמל סולארי.

"כדי לתכנן מדיניות צריך לדעת מה קורה בשטח, וסוף סוף יש לנו נתונים ברורים. יש היום דיונים במשרדי הממשלה על היעד המעודכן של אנרגיה מתחדשת - להגיע ל-35% אנרגיה מתחדשת עד 2035? או ל-40%? עכשיו הדיונים יהיו מבוססים על מידע.

קולטנים סולאריים על גגות בישראל. צילום: אלירן כהן, באדיבות רשות החשמל

"המיפוי לא כולל כמה אזורים שהבדיקה שלהם התעכבה בגלל המלחמה, ואנחנו נוסיף אותם בהמשך. אחר כך נוסיף גם את השטחים הפתוחים והחקלאיים.

"הפוטנציאל רחוק ממימוש. החקלאים מתקדמים יפה, שליש מהחקלאים בארץ הבינו את הפוטנציאל של פאנלים סולאריים והסתערו עליו. המגזר הציבורי, לעומת זאת, שאמור להוביל, בחלקו הגדול עדיין לא התעורר. 

"עיקר הפוטנציאל נמצא בצמודי קרקע, ושם זה מתקדם ממש לאט. על הגגות בהרצליה פיתוח לבדה, למשל, יש פוטנציאל לייצור 25 מגה-וואט.

"יש פערים גדולים בין היישובים השונים בארץ, גם בהתקנות על בתים וגם במבני ציבור. בראש פינה, למשל, בנו קולטנים על רוב מבני הציבור. אבל בערים עם פוטנציאל אדיר כמו חיפה, למשל, בנו רק על חלק קטן. במגזר הערבי יש התקדמות מהירה".

קולטנים סולאריים על גג בית-ספר בבת ים. צילום: עיריית בת ים

יש צורך קיומי בחשמל מאנרגיה מתחדשת. אם רוב בעלי הבתים לא רוצים לבנות קולטנים בעצמם, המדינה לא יכולה לבנות ולייצר חשמל על הגגות שלהם?

"התקנות החדשות, שכבר נכנסו לתוקף, אכן מחייבות לבנות פאנלים סולאריים על כל של בית פרטי צמוד-קרקע חדש או עסק חדש. לגבי בנייה קיימת - המדיניות היא לא לחייב, אלא לעודד ולסבסד, בתוכניות כמו '100 אלף גגות'.

"אבל צריך לזכור שהממשלה יכולה לתכנן ולעודד, אבל מי שמבצע את מהפכת האנרגיה המתחדשת זה לא הממשלה, אלא האנשים: דיירים, בעלי דירות, עסקים ויזמים. בסוף זה תלוי גם בהם".