פרישת האמירויות מאופ"ק תבלום את התייקרות הנפט? בינתיים המחיר מזנק

מחירי הנפט ממשיכים היום (ד') לזנק, בצל המבוי הסתום במו"מ בין ארה"ב לאיראן על סיום המלחמה והתמשכות המצור הכפול על מיצר הורמוז.

נפט מסוג ברנט - הנפט הנסחר באירופה - נמכר כעת (11:30) בכ-114 דולר לחבית - עלייה של קרוב ל-3% במחיר ביחס למחירו אתמול, ושל יותר מ-50% ביחס למחיר לפני המלחמה. מחיר הברנט מתקרב לשיא ההיסטורי שרשם במרץ, 119 דולר לחבית. 

נפט מסוג WTI, הנסחר בארה"ב, מתייקר הבוקר בכ-2.5% ביחס לאתמול ובכקרוב למחצית ביחס לתחילת המלחמה, ונמכר בכ-102.5 דולר לחבית.  

מיצר הורמוז. צילום: Ali Khordabakhsh. מאושר לשימוש חופשי במסגרת Creative Commons

"פרישת האמירויות תגדיל את היצע הנפט"

איחוד האמירויות הודיעה אתמול על פרישתה מאופ"ק, קרטל של מדינות המייצאות נפט ומנסות לשלוט יחד במחירי הזהב השחור.

כלכלנים ומומחים לנפט ברחבי העולם סבורים כי הפרישה עשויה להביא להקלה מסויימת במשבר האנרגיה העולמי שחוללה המלחמה עם איראן ולבלום, באופן חלקי, את נסיקת מחירי הנפט.

רוב הכלכלנים אינם טוענים כי עליית מחירי הנפט תיעצר כליל בזכות פרישת האיחוד מאופ"ק. אך לדבריהם, הפרישה עשויה לבלום אותה בהווה, ובעיקר, לסייע בעתיד בשיקום השוק מהמשבר הנוכחי - שיקום שלדעת רוב המומחים ייקח זמן רב.

נשיא איחוד האמירויות, מוחמד בן זאיד. צילום: ממשלת אזרבייג'ן, מאושר לשימוש חופשי

כך, למשל, אולה הנסן, יועץ השקעות בכיר מבנק סאקסו, כתב בעקבות הפרישה: "בטווח הקצר והבינוני השוק יוכל לרכוש יותר נפט מהאמירויות (יותר מכפי שהיה יכול לרכוש אלמלא הפרישה, ת.ג), גם בהתחשב במלאי הנפט המדולדלים".

המשמעות של "יכולת לרכוש יותר נפט" היא הגדלה מסויימת של ההיצע הדל שהאמירויות יכולות למכור, בתנאים הקשים של סגירת מיצר הורמוז. 

בנוסף, הנסן מעריך כי בטווח הארוך הפרישה תחליש את אופ"ק, ותפגע ביכולתו לנהל את שוק הנפט באמצעות שליטה על ההיצע. במלים אחרות: הנסן מעריך שהפרישה תביא לבלימה מיידית קלה בנסיקת מחירי הנפט, ועשויה להוריד אותם בעתיד. 

יאן פון גריך, האנליסט הראשי של בנק "נורדאה" הסקנדינבי, אמר היום לסוכנות הידיעות רויטרס כי באמירויות שואפים להפיק כמה שיותר נפט, ולכן המהלך אמור להיות שלילי למחירי הנפט (לבלום או להוריד אותם, ת.ג).

לפי רויטרס, הוא אמר שכאשר המלחמה עם איראן תסתיים, אופ"ק לא יוכל לשלוט במחירים, כפי שעשה קודם לכן.

מבט אווירי על דובאי. צילום: Nino Verde. מאושר לשימוש חופשי במסגרת Creative Commons

כלכלנים רבים מדגישים כי ההשפעה הישירה של הפרישה על המשבר הנוכחי מוגבלת, בגלל שהמשטר האיראני חוסם כעת את יצוא הנפט מהאמירויות, אך בעתיד היא תסייע בהתאוששות ממנו. 

חורחה לאון, כלכלן בחברת המחקר "ריסטאד אנרגיה", למשל, אמר אתמול לרויטרס: "ההשפעה בטווח הקרוב עשויה להיות מוגבלת בגלל חסימת הורמוז, אבל בטווח הארוך המשמעות היא אופ"ק חלש יותר, באופן מבני".

לדבריו: "האמירויות וערב הסעודית הן שתי המדינות החברות באופ"ק שיש להן את עודפי הנפט המשמעותיים ביותר, והעודפים הם המנגנון שבאמצעותו אופ"ק משפיע על השוק" (מגביל את הייצוא, כדי להעלות מחירים, או להיפך, ת.ג).

עם זאת, המחירים לא נקבעים רק לפי היצע וביקוש פיזיים, אלא גם לפי ציפיות ופחדים של סוחרים ומשקיעים מפני העתיד. אם הפרישה תביא את האמירויות לייצא יותר נפט בעתיד - היא עשויה להרגיע את השוק ולבלום את ההתייקרויות כבר בהווה. 

בבנק ההשקעות HSBC מעריכים שאיחוד האמירויות יכולה להגדיל את התפוקה במיליון עד 1.5 חביות (מכ-3.5 לכ-4.5 מיליון, לפחות), אך תעשה זאת רק אחרי שהמיצר ייפתח, כדי שתוכל להשתמש בהיצע העודף הזה בפועל. 

שדה נפט בכוויית. צילום: Lokantha. מאושר לשימוש חופשי

"המהלך יחזק את שליטת רוסיה בשוק הנפט"

באמירויות לא ממש הסבירו את ההחלטה לפרוש מאופ"ק. פרשנים בעולם תולים אותה באכזבה של מנהיגי המדינה מהחלטת שכנותיה ובעלות בריתה, שהן גם שותפות שלה באופ"ק, ובראשן ערב הסעודית, שלא להצטרף למלחמה עם איראן.

אופ"ק ניסה תמיד לכפות מהלכים פוליטיים על הכלכלה העולמית, בדיוק כפי שבאמירויות מנסים לעשות כעת. עם זאת, הארגון סבל תמיד מחוסר הסכמה ואינטרסים מנוגדים של המדינות החברות בו, שהיקשו על פעילותו.

הארגון נוסד ב-1960 בידי ערב הסעודית, איראן, כוויית, עיראק וונצואלה, שהיו באותה תקופה יצואניות הנפט הגדולות בעולם.

במהלך מלחמת יום הכיפורים, הכריזו מדינות ערב חרם נפט על מדינות הסוחרות עם ישראל. איראן, שהייתה אז בת-ברית של ישראל, התנגדה לחרם והמשיכה למכור לישראל נפט בעצמה. החרם הביא לזינוק חד במחירי הנפט למשך כעשור.

שדה נפט ובית זיקוק באיראן. צילום:  Majmood Hosseini. אושר לשימוש חופשי במסגרת Creative Commons

הארגון המשיך לפעול גם במהלך מלחמות ענק בין חברותיו לבין עצמן: מלחמת איראן-עיראק בשנות השמונים, הפלישה העיראקית לכוויית ומלחמת המפרץ בשנות ה-90, הפלישה האמריקנית לעיראק ב-2003, בתמיכת סעודיה והנסיכויות, והמלחמה הנוכחית.

עיראק ואיראן לא פרשו מאופ"ק, גם בזמן מלחמות עם חברותיו. אך למעשה, המלחמות שיתקו את הקרטל. בטווח הקצר, מלחמות תמיד מעלות את מחירי הנפט; בטווח הארוך, הסכסוכים הפנימיים מחלישים את אופ"ק, וכך, בעקיפין, בולמים התייקרויות. 

ד״ר עילי רטיג, מומחה לאנרגיה ומאוניברסיטת בר אילן, סבור כי פרישת האמירויות מאופ"ק תחזק דווקא את רוסיה.

בסקירה שפרסם רטיג אתמול כתב: " ״עכשיו כשהאמירויות פורשת, אופ״ק יזדקק לשיתוף פעולה עם רוסיה כדי להישאר אפקטיבי בוויסות המחירים העולמיים. הדבר מגדיל את המשקל של רוסיה בהחלטות הללו״.

עוד כתב רטיג: "איחוד האמירויות מאיימת כבר כמה שנים לעזוב את אופ״ק. היא מאסה בכך שערב הסעודית, שבפועל מנהלת את הארגון, מכתיבה לה בכל פעם כמה נפט מותר לה להפיק. 

"לאמירויות יש יכולת להפיק ארבע מיליון חביות ביום. היא מתכננת עד 2027 להגדיל את התפוקה לחמש מיליון, כי היא מאמינה שסוף עידן הנפט מתקרב ועדיף להוציא עכשיו את מה שאפשר.

"אבל מכסות אופ״ק מתירות לה להפיק רק שלוש מיליון ביום. מתסכל אותה שהיא עומדת במכסה שנקבעה, בעוד שמדינות אחרות באופ״ק מפיקות ככל העולה על רוחן ואז משקרות לארגון לגבי כמויות ההפקה שלהן".

בית זיקוק לנפט בריאד, ערב הסעודית. צילום: Kharbaan Ghaltaan, אושר לשימוש חופשי במסגרת GNU

קטאר, אנגולה ואקוודור כבר עזבו את אופ"ק בחמש השנים האחרונות. לדברי רטיג, הן עזבו את הארגון עקב תסכולים דומים מול ערב הסעודית. 

גם רטיג מעריך כי "בטווח הקצר אין לפרישה משמעות רבה, בגלל המצור. אבל בטווח הבינוני-ארוך סביר שהאמירויות תגביר את ההפקה, והיא מפיקת הנפט השלישית בגודלה באופ"ק. 

"מאז 2016, הארגון נאלץ לתאם את הפקת הנפט עם רוסיה. השת"פ זכה לכינוי 'אופ״ק פלוס' (אף כי זהו אינו ארגון רשמי). כעת, משקלה של רוסיה ב'אופ"ק פלוס' יגדל". 

"בשורה התחתונה", מעריך רטיג, "הפרישה והגדלת ההפקה בעתיד תסייע למחירי הנפט 'להתנרמל' מהר יותר אחרי המלחמה".