המשבר בהורמוז דוחף את אמריקה לחזור לאנרגיה גרעינית

סגירת מיצר הורמוז, ומשבר האנרגיה הקשה שהיא חוללה, דוחפים את העולם לגוון ככל האפשר את הדלקים ואת המקורות לייצור החשמל. היא מאיצה את המעבר לשימוש באנרגיית השמש והרוח, וגם את החזרה לפחם - וכן לאנרגיה גרעינית.

בארה"ב, החל בשנה האחרונה להתעורר מחדש העניין של הממשל, מדענים וחברות בכורים גרעיניים לייצור חשמל, כדי לספק את הצורך הגואה בחשמל לטעינת רכבים ולחוות השרתים של הבינה המלאכותית.  

בחודש האחרון החלה הבנייה בפועל. בין השאר, חברת טרה-פאוור בהובלת ביל גייטס, החלה לאחרונה לבנות כור גרעיני מקורר בנתרן, המיועד לייצר כ-345 מגה-וואט חשמל, באתר בו שכנה בעבר תחנת כוח פחמית, במדינת ויאומינג.

חברת קיירוס פאוואר (Kairos Power) החלה לבנות כור גרעיני שייצר כ-50 מגה-וואט חשמל ממלח מותך למרכזי הנתונים של גוגל בטנסי. העבודות של טרה-פאוואר החלו שבוע אחרי העבודות של קיירוס פאוואר.

הקאמבק הנוכחי אינו נראה כמו מפעלי הענק של המאה הקודמת. אם פעם, בניית כור הייתה אירוע לאומי שדרש עשרות שנים ומיליארדי דולרים, היום מדובר ביוזמות מקומיות קטנות ביוזמה פרטית.

מי שמוביל את הטרנד הן ענקיות ההייטק כמו גוגל, מטא ואמזון, שזקוקות נואשות לחשמל רציף עבור הבינה המלאכותית שלהן, ומוכנות להמר על כורים זעירים המכונים SMR (small modular reactor). במקביל, גם הצבא האמריקני מתכנן להקים כורים. 

המגמה אינה מוגבלת רק לבנייה חדשה. חברת הולטק אינטרנשיונל עומדת להחזיר לחיים את כור פליסיידס במישיגן, שהושבת ב-2018, ונדמה היה שנסגר לצמיתות. זו תהיה, ככל הידוע, הפעם הראשונה בהיסטוריה שכור גרעיני שהושבת חוזר לפעילות.

היוזמה של הולטק כבר מעוררת תיאבון אצל יזמים נוספים, שמתכננים לחדש כורים שנסגרו, בנניו יורק, איווה ועוד.

כור גרעיני, אילוסטרציה, צילום: rswilcox, אושר לשימוש חופשי במסגרת Creative Commons

אמריקה ואירופה חוזרות לגרעין, סין והודו לא עזבו אותו

ההיסטוריה של האנרגיה הגרעינית למטרות שלום ידעה גלים של אופוריה ושל קיפאון. במדינות המפותחות, העניין בגרעין החל בשנות החמישים, ודעך בהדרגה בעשורים האחרונים, בצל התאונות בכורי Three Mile Island, צ'רנוביל ופוקושימה.

בעידן הנוכחי, המהנדסים מנסים לפתור את בעיות הבטיחות באמצעות בניית כורים גרעיניים שאינם דורשים קירור מים בלחץ גבוה.

בנוסף, הטכנולוגיה מאפשרת כיום לייצר רכיבים של הכורים במפעל ולהרכיב אותם בשטח, מה שאמור, תיאורטית, למנוע את חריגות הענק בתקציב שסיבכו פרויקטים בעבר.

במרץ 2024 הסתיימו עבודות, שנמשכו יותר מעשור, להקמת כור בתחנת ווגטל בג'ורג'יה. מאז, במשך 777 ימים (כשנתיים וחודש) לא נבנה אף כור מסחרי על אדמת ארה"ב. באפריל השנה, הדחפורים חזרו לשטח, בחסות שמות מוכרים מעולם ההייטק.

הטורבינה היחידה שעדיין מפיקה חשמל מאנרגיה גרעינית בתחנת הכוח Three Miles Island, עשרות שנים אחרי האסון שהתרחש בה. צילום: Z22. אושר לשימוש חופשי במסגרת Creative Commons

ה"רנסאנס הגרעיני" מתרחש גם באירופה. נשיאת הנציבות של האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין, הודתה לאחרונה בטקס בפריז כי נטישת הגרעין הייתה טעות אסטרטגית. האיחוד מקדם מהלכים להקמת כורים מודולריים שיופעלו כבר בתחילת העשור הבא.

אם במערב מנסים להתניע מחדש את המנועים הגרעיניים, במזרח הם מעולם לא הפסיקו לעבוד. בסין נבנים עשרות כורים בו-זמנית. הודו פתחה לאחרונה את התחום להשקעות פרטיות, והציבה לעצמה יעד לייצר 100 גיגה-וואט של חשמל גרעיני עד 2047.  

עם זאת, חשוב לשמור על ספקנות בריאה. דו"ח שנערך לאחרונה על פרויקטים גרעיניים בארה"ב מצא כי רק כמחציתם הצליחו להשיג לעצמם מימון, לקוח קצה והתחלת עבודות בשטח.

 כמו כן, הפעלה מסחרית של כורים כרוכה גם באישורים רגולטוריים רבים. הממשל הפדרלי ויזמי הטכנולוגיה שופכים מיליארדים על הקמת הכורים המודולריים; אבל הדרך לחיבור מסחרי מלא שלהם לרשת עדיין רצופה במכשולים בירוקרטיים וטכנולוגיים.