קילוואט קהילתי: כך הופכת תל אביב את המקלטים למרכזי חוסן אנרגטי חכמים

תל אביב-יפו עושה צעד משמעותי בחזית החדשנות האנרגטית בישראל: בפרויקט ראשוני בעיר, הקימה העירייה מתקן אגירת אנרגיה מתקדם במתח נמוך במרכז הקהילתי בשכונת נווה אליעזר. המתקן, שעלותו נאמדת בכמיליון שקלים ומוקם בשיתוף עם משרד האנרגיה, נועד לספק חוסן אנרגטי ישיר לקהילה בזמני חירום, הפסקות חשמל או עלטה.

בניגוד למתקני אגירה קיימים בישראל שאינם נגישים לציבור הרחב (כדוגמת המתקן המיועד לצרכי עיריית ירושלים בלבד בעיר הבירה), המערכת בנווה אליעזר תאפשר לתושבי השכונה ליהנות מאספקת חשמל חיונית במקלט המקומי. התושבים יוכלו להטעין מכשירים ניידים, להתחמם או להתקרר, ולהישאר מחוברים - מענה חיוני במיוחד לנוכח האיומים הביטחוניים והאקלימיים המתעצמים.

פיילוט עם בשורה כלכלית ואקלימית

המתקן בנווה אליעזר, בהספק כולל של 400 קילוואט (שני מתקנים של 200 קילוואט), הוא פיילוט ראשוני של הרשות לפיתוח כלכלי תל אביב-יפו, המהווה את הזרוע המבצעת של העירייה בתחום האנרגיה. המהלך מציב את תל אביב-יפו כשנייה רק לאילת בהתקנת מתקני אגירה במבני ציבור נגישים. חברת ג.פ אנרגיה ירוקה מנהלת את הפרויקט, בביצוע עמי את יגאל קבלני חשמל בע"מ ובשילוב מערכת ניהול מבית חברת אגירה.

המערכת פועלת באמצעות ממיר היברידי חכם שמנהל באופן דינמי את צריכת האנרגיה: בשגרה, החשמל שנאגר מהמערכת הסולארית על גג המרכז נמכר בחזרה לרשת, מה שמייצר תועלת כלכלית. בחירום, המערכת מנתבת אוטומטית את האנרגיה לצריכה מקומית, תוך אפשרות להיטען הן מהרשת והן מהפאנלים הסולאריים – בהתאם לתעריפים ולשעות היממה. ראש העיר, רון חולדאי, הדגיש כי "החוסן האנרגטי של העיר הוא חלק בלתי נפרד מהחוסן הקהילתי," והמתקן משקף חדשנות עירונית שמשרתת את הקהילה במישרין.

מגמה גלובלית: מסין ועד ארה"ב

המהלך התל אביבי מצטרף למגמה גלובלית רחבה של חיזוק החוסן האנרגטי העירוני באמצעות טכנולוגיות אגירה. בעולם, סין וארצות הברית מובילות את פריסת מתקני אגירה בסדרי גודל עצומים, כאשר סין יותר משילשה את השקעותיה בתחום. בארה"ב, לדוגמה, חוק הפחתת האינפלציה כולל זיכוי מס עבור אגירה עצמאית, מה שמאיץ את הפריסה. אוסטין, טקסס, חתמה לאחרונה על חוזה לאגירת סוללות בקנה מידה של 100 מגה-וואט כחלק מחיזוק רשת החשמל והמענה לאירועי מזג אוויר קיצוניים.

באירופה, המיקוד עובר לשילוב אנרגיה מתחדשת עם אגירה במבנים עירוניים ופיתוח תכניות כמו "מחוזות אנרגיה חיובית" (Positive Energy Districts). גם בישראל המגמה מתחזקת: משרד האנרגיה מקדם הסרת חסמים ופרסם קולות קוראים לתמיכה בהקמת מתקני אגירה ברשויות המקומיות, במטרה לחזק את הרציפות התפקודית מול איומי האנרגיה.

הטכנולוגיה הדומיננטית בתחום זה היא סוללות ליתיום-יון, שמחירן יורד באופן עקבי, מה שהופך את האגירה לכדאית יותר ויותר. פתרונות אגירה, ובמיוחד מערכות משולבות עם פאנלים סולאריים, נחשבים כיום ללב ליבה של רשתות חכמות ומיקרו-רשתות המאפשרות למבנים ולמתקנים קריטיים (כמו בתי חולים או מרכזים קהילתיים) לפעול במצב "אי בודד" בזמן קריסת רשת.

תכנית ההתרחבות: מיליוני שקלים לחוסן עירוני

הפיילוט בנווה אליעזר הוא ה"סנונית הראשונה" בתוכנית רחבה יותר. הרשות לפיתוח כלכלי הודיעה כי היא מתכוונת להמשיך בשלב הבא לשכונות נוספות, בדגש על דרום ומזרח העיר. תקציב של כ-16 מיליון שקלים כבר הוקצה לשם כך בתוכנית האנרגיה עד שנת 2026, הכוללת הקמת גגות סולאריים נוספים, קירויי הצללה סולאריים במגרשי ספורט, והוספת מתקני אגירה במרכזי חוסן נוספים. המטרה העירונית היא כפולה: להגביר את ייצור האנרגיה המתחדשת, ומנגד – להקל בעומסים על רשת החשמל ולחזק את החוסן המקומי.