"ייצוא הגז יעלה את תעריפי החשמל"

ישראל מנהלת משא ומתן מדיני ומסחרי אינטנסיבי עם על עסקה להרחבת ייצוא הגז הישראלי למצרים. בסוף השבוע פורסם כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מתכנן פסגה בינלאומית במצרים לחתום על עסקת הענק, שהיקפה מוערך בכ-35 מיליארד דולר.

במקביל, חברת החשמל לישראל נכנסה בשבוע שעבר לבוררות בינלאומית מול בעלי מאגר הגז "תמר", בהם אלי עזור, חברת "שברון" האמריקאית וממשלת אזרבייג'ן על עדכון מחיר הגז שחח"י רוכשת מ"תמר", לאחר שלא הצליחו להגיע להסכמה במשך כשנה.

חברת החשמל ותחנות הכוח הפרטיות מייצרים קרוב ל-80% מהחשמל בישראל מגז טבעי, בנוסף לכ-16% המיוצרים ממקורות מתחדשים, בעיקר אנרגיית השמש, ואחוזים בודדים המיוצרים בתחנת הכוח רוטנברג מפחם.

הגז לייצור החשמל המקומי מופק כולו ממאגרים סמוכים לחופי ישראל בים התיכון, בתוך המים הטריטוריאליים של המדינה - "לווייתן", "תמר" ו"כריש". במאגרים יש הרבה גז, אך כמותו מוגבלת. 

לפי הערכות של חברות הגז ומומחים לאנרגיה, בשלושת המאגרים יחד יש עתודות גז מוכחות בהיקף של כ-700 מיליארד מטר מעוקב (BCM), ועתודות משוערות בסבירות גבוהה של כ-200 BCM נוספים. 

יש מומחים המעריכים כי במאגרים יש עתודות נוספות, בהיקף ענק של יותר מ-2,500 BCM, שיימצאו בעתיד עם השיפור באמצעי החיפוש, (חלקן מחוץ למים של ישראל), אך אין לכך הוכחה.

במציאות דמיונית, שבה הגז לא היה מיוצא כלל למדינות אחרות, הגז הקיים היה אמור להספיק, בערך, לכ-35 שנה. בהנחה שתוך שנים אחדות יוכפל השימוש באנרגייה הסולארית ויגיע לכשליש מייצור החשמל, הגז, ללא ייצוא, היה אמור להספיק לכ-40 שנה.

אבל במציאות, חלק ניכר מהגז מיוצא לירדן ולמצרים. לפי היקף הייצוא הקיים, בהנחה שלא יגדל, ושהשימוש באנרגיה סולארית יזנק, הגז אמור להספיק, לפי הממוצע בין ההערכות השונות, לכ-35 שנה.

מאגר הגז "לווייתן". צילום: דרור אבי (Deror Avi) אושר לשימוש חופשי ופורסם בוויקיפדיה

אלא שאם עסקת הייצוא הגדולה שעל הפרק תיחתם, הגז יספיק, לפי ממוצע ההערכות, לכ-27 שנה בלבד. 

בנוסף, הממשלה ויזמי הגז מדברים מזה שנים גם על עסקאות ייצוא לאירופה - בצינור, דרך קפריסין ויוון, או בגז מונזל, שיחצה את הים במיכליות. 

אם יתקיים ייצוא לאירופה, ובהנחה שיגדיל את הייצוא בכ-50%, בנוסף לייצוא הקיים ולעסקה הנידונה עם מצרים, הגז יספיק רק לכ-20 שנה, בערך. גם התחשיב הזה מבוססת על ההנחה האופטימית שהשימוש באנרגייה סולארית יוכפל.

לכן, בחח"י ובארגונים סביבתיים וחברתיים מתנגדים בחריפות לייצוא הגז, בוודאי להרחבה שלו. לטענתם, קיומו של הייצוא והמו"מ המתמיד על הרחבתו מחזקים את המונופול ומעלים את המחיר שבו חח"י והיח"פים רוכשים את הגז כבר כיום. 

מחיר הגז משפיע ישירות על עלות הייצור ולכן משפיע על תעריפי החשמל בישראל. הוא משפיע גם על התעריפים שרוב הצרכנים משלמים לחברת החשמל, הנקבעים בידי רשות החשמל, וגם על המחיר המוזל שגובות ספקיות החשמל הפרטיות.

בפועל, הגז מיוצא במחיר גבוה בהרבה מהמחיר בו הוא נמכר לתחנות הכוח המקומיות. המצרים והירדנים קונים את הגז במחיר המשתנה לפי מחירי השוק של הנפט והגז בעולם, ולרוב, לפי הערכות שפורסמו, נע בין 25 ל-30 סנט למ"ק גז.

ואילו בשוק המקומי הגז נמכר במחיר קבוע שעומד, לפי הערכות, על כ-17 סנט למ"ק גז או מעט יותר. אבל בחח"י ובארגונים החברתיים חוששים שהמחיר יעלה ככל שהייצוא יגדל והמאגרים יידלדלו, וטוענים כי הוא גם כך גבוה מדי. 

"רבע מעלות החשמל זה גז, התייקרות הגז תעלה תעריפים"

אחד הארגונים הנאבקים נגד ייצוא הגז והתייקרות החשמל, בכנסת ומול הדרג המקצועי בממשלה, הוא "לובי 99". בריאיון לאתר האנרגיה, מזהיר אריאל פז-סוויצקי, מנהל המחקר ולוביסט ציבורי ב-"לובי 99" כי הרחבת הייצוא תעלה את תעריפי החשמל.

לדברי פז-סוויצקי: "ההסכם, שכנראה עומד להיחתם עם מצרים, אמור להכפיל את הייצוא. היקף הייצוא הקיים, המבוסס על הסכמים שנחתמו בעבר, עומד על 90 BCM למצרים וכ-45 BCM לירדן; ההסכם החדש מכוון, כנראה, ל-130 BCM.

אריאל פז־סוויצקי, מנהל מחלקת המחקר בארגון "לובי 99" (צילום: לובי 99)

"בכל שנת 2024 יחד יצרו בארץ 80% מהחשמל ב-14 BCM גז. זאת אומרת, ההסכם יחסל תשע שנים של צריכת גז מקומית".

בדיעבד, אתה חושב שכל פתיחת שוק הגז לייצוא הייתה טעות?

"לא בהכרח. אבל אם הייתי יכול לגלגל את הזמן אחורה, במציאות שבה הייתי שר האנרגיה, הייתי אומר לבעלי המאגרים: יש לכם חובה לספק לשוק המקומי חצי מהגז, באופן קבוע, כל שנה".

יש הגבלה על ייצוא הגז, שהמטרה שלה היא לשמור גז לשוק המקומי. זה לא מספיק?

"יש חובה כללית לשמור על חצי מהכמות, אבל היא לא מפורטת לפי שנים, ובשוטף, מייצאים יותר ממה שמשתמשים בארץ. בחוק ההסדרים הייתה הצעה להגדיל את הכמות שהיזמים חייבים להשאיר בארץ, אבל היא בוטלה בסוף.

"זאת מציאות שיוצרת מונופול, כי רק מאגר אחד מוכר גז בארץ. ההסכם בין חח"י ליזמים על המחיר נגמר ב-2025.

תחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה. צילום: שבתשתיות, אושר לשימוש חופשי ופורסם בוויקיפדיה

"היזמים יכולים לנצל את הכוח המונופוליסטי שלהם ולהעלות את המחיר במו"מ על המחיר החדש (ישירות, או במסגרת הבוררות, לא משנה). רבע מעלות ייצור החשמל בארץ הולכת על גז, אז ברור שייקור הגז יעלה את תעריף החשמל".

בחוק ההסדרים יש הצעה למנגנון מלאכותי של תחרות בין המאגרים, הוא לא ימנע מהם את הכוח המונופוליסטי?

"קודם כול, לא ברור אם הסעיף הזה באמת ייכנס לתוקף, ומתי, ואם הוא יספיק למנוע מהמחיר לעלות. אנחנו תומכים בו, אבל הוא לא פתרון קסם. כדי ליצור תחרות חייבים עודף. כל עוד יש חוסר, ספק אם תחרות מלאכותית בין בעלי המאגרים תבלום אותם".

במסגרת הרפורמה בחשמל, כל צרכן יכול כיום לעזוב את חח"י, לעבור לספק חשמל אחר ולשלם פחות.

נכון - ועדיין, צרכנית החשמל הכי גדולה היא חח"י, והמחיר שהיא תסגור עם חברות הגז ישפיע ישירות על התעריפים שלה, שישפיעו ישירות על שאר הספקים. הרי הם קונים את החשמל מחח"י, אז יש גבול להנחות שהם יכולים לתת".

יש גידול עצום בשימוש באנרגייה סולארית, גם "תוצרת בית" מקולטנים על הגגות וגם במתקנים ציבוריים, וגם בטכנולוגיות חדשות לאגירת אנרגיה שיאפשרו להשתמש בסולארית כל היום. זה לא יקטין את התלות בגז?

"ברור שמי שיש לו קולטן סולארי על הגג, בוודאי אם יש לו מערכת אגירה, משלם כבר כיום פחות על החשמל, אם בכלל, ולכן ייפגע פחות מעליית המחירים. אבל לא כולם יכולים להקים קולטן כזה, ולא כל אלה שיכולים יקימו בקרוב. 

קולטנים לייצור חשמל סולארי על גגות בנגב. צילום: אלירן כהן, רשות החשמל

"בתרחיש הכי אופטימי, ב-2030 נגיע ליעד ש-30% מהחשמל ייוצר בסולארי. בינתיים, צריך יותר ויותר חשמל, האוכלוסייה גדלה, יש יותר מכוניות חשמליות, רכבות חשמליות, בינה מלאכותית. יש תרחישים על גידול של 5% בשנה בשימוש בחשמל.

"היינו בדיון על הבינה המלאכותית, ונציג של חברות הגז אמר שם: עדיף שלא תבנו בארץ חוות שרתים בכלל, כי לא בטוח שייצרו מספיק חשמל בשביל זה. אז למה נותנים להם לייצא כל כך הרבה גז?"

אתם מדברים עם ח"כים, שרים, אנשי מקצוע בממשלה, ופקידים בכירים. מה אתם מציעים להם, קונקרטית, כרגע, ומה הם אומרים?

"בממשלה, עיקר השיח שלנו הוא עם הדרג המקצועי, ושם יש גישות שונות: משרד האנרגיה דוחף להגדיל את הייצוא ככל האפשר, ואגף התקציבים במשרד האוצר מנסה לשמור על הגז בארץ ולשבור את המונופול. 

"יש הצעה להגביל את העסקה עם מצרים ל-118 BCM בלבד, אנחנו תומכים בה בתור הרע במיעוטו. אבל בינתיים, ההצעה לא הפכה למגבלה קונקרטית, והעסקה כבר עומדת להיחתם. למעשה, הפרטים המסחריים שלו כבר נסגרו, ומה שנשאר זה ההסכם המדיני.

"אם העסקה תאושר כמו שהיא, בהיקף כל כך גדול ובלי להגדיל את ההגנה על העתודות, היא תקצר את משך החיים של המאגרים, תחזק את המונופוליזם בשוק המקומי ותוביל לעליית תעריפי החשמל, ובעקיפין - להתייקרות מוצרים רבים".

שר האנרגיה והתשתיות הלאומיות, אלי כהן, בוועידת האנרגיה של "ידיעות אחרונות", ynet ואתר האנרגיה, 1.12.2025. צילום: קובי קואנקס

משרד האנרגיה: "הייצוא יחזק את המשק"

ממשרד האנרגיה והתשתיות נמסר בתגובה: "אנו מצרים על עמדת לובי 99, אשר אינה תואמת את הנתונים והמציאות העובדתית המוכרים לנו.

"ככל שיינתן אישור ייצוא, בכפוף להחלטות הממשלה התקפות, הוא צפוי לתרום לחיזוק האינטרסים החיוניים של משק האנרגיה, בתחום הביטחון האנרגטי, הגדלת היצע הגז הטבעי בשגרה ובחירום, העדיפות המוחלטת למשק המקומי, ויציבות המחירים".