מלחמת הגז בין ישראל למצרים: על רקע המשבר בעזה עסקת הענק עם ישראל בסכנה

עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל, בהיקף של 35 מיליארד דולר, הפכה בחודש האחרון למוקד סכסוך דיפלומטי בין ירושלים לקהיר. בעוד מצרים מנסה להתמודד עם המשבר ההומניטרי בעזה, ההתבטאויות מישראל עלולות לסכן את הקשרים הכלכליים והמדיניים בין המדינות.

על פי הדיווח של אתר Media Line אתמול (שלישי) במרכז העימות עומד הסכם למכירת גז משדה לוויתן למצרים עד שנת 2040. ההסכם, נחשב לפרויקט הדגל של יצוא הגז הישראלי, ונחתם בין חברת "בלאו אושן אנרג'י" המצרית לבין השותפות במאגר לוויתן: ענקית האנרגיה האמריקאית שברון (40%), ניו-מד אנרג'י (45%) וראציו אנרגיות (15%). על פי ההסכם, יועברו למצרים כ-130 מיליארד מ"ק של גז בשני שלבים, שיעברו דרך מתקני הנזלה במצרים, ומשם יועברו לייצוא לאירופה.

הסערה החלה בסוף אוגוסט, לאחר ש"ישראל היום" פרסם סדרת כתבות שבהן הוצגה מצרים כ"כוח עוין" שהפר את הסכמי השלום עם ישראל משנת 1979, על ידי העברת טנקים וכוחות צבא לסיני. ימים לאחר מכן, העיתון דיווח כי ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה לשר האנרגיה אלי כהן לבחון מחדש את העסקה "לאור הפרות של הסכם השלום על ידי מצרים".

התגובה המצרית היתה חריפה. דיאא רשוואן, ראש שירות המידע הממלכתי במצרים, אמר בטלוויזיה: "אני מציע לנתניהו ומייעץ לו, שיבטל את הסכם הגז עם מצרים, אם הוא יכול לעמוד בתוצאות הכלכליות ולא הפוליטיות. הוא יהיה המפסיד". כלכלנים ופרשנים במצרים הדגישו כי לא מדובר בעסקה ממשלתית אלא בהסכם מסחרי, וביטולה יגרור תביעות פיצויים בהיקף של מיליארדי דולרים.

נזילת הגז והמשמעויות הכלכליות

על פי נתוני הממשל המצרי, תפוקת הגז בשדה הענק "זוהר", המופעל על ידי חברת "אני" (Eni)  האיטלקית, ירדה בכ-40% בשל תקלות טכניות וחדירת מים למאגר. על אף ירידה זו, המצרים ממשיכים לייצא גז מונזל לאירופה, ועל כן אספקת הגז מישראל למצרים הפכה לחבל הצלה כלכלי. לטענת מומחים, גם אם ישראל תעצור את האספקה, מצרים תוכל להמיר גז טבעי לגז נוזלי (LNG), בעלות נוספת של כ-2.5 מיליארד דולר בשנה, אך הדבר יכביד על משק החשמל המצרי. בשל כך, הממשלה של הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי השקיעה מאמצים רבים כדי למנוע הפסקות חשמל בקיץ האחרון.

מנגד, אנליסטים בישראל מפקפקים בכך שנתניהו שוקל ברצינות להשעות את העסקה. אלי רטיג, חוקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן, הסביר כי "הסכם לוויתן נועד להיות עסקת האנרגיה הגדולה ביותר בתולדות ישראל". לדבריו, "אמינות קודמת למחיר, קודמת לקיימות. אם מדינה לא יכולה לסמוך על הספק שלה, היא לא תחתום על חוזים ארוכי טווח".

דרישות קהיר לגבי עזה: קו אדום

העימות על עסקת הגז מתקיים במקביל ל"מלחמת מילים" נוספת בין ירושלים לקהיר על רקע המצב ההומניטרי ברצועת עזה. בראיון שהעניק, נתניהו רמז כי פלסטינים יוכלו לצאת מעזה דרך מעבר רפיח למצרים, וקהיר הגיבה בזעם, וכינתה את הדברים של נתניהו כ"ניסיון לטיהור אתני". משרד החוץ המצרי הבהיר כי "מצרים לעולם לא תהיה שער לעקירה".

בסופו של יום, למרות המתיחות, ניכר כי לשתי המדינות יש אינטרס משותף לשמור על יציבות. בעוד שיתוף הפעולה בתחום האנרגיה נחשב לאחד "מנקודות האור הבודדות במהלך המלחמה", אנליסטים מעריכים כי הן ממשלת מצרים והן ממשלת ישראל מבינות כי יציבות ושיתוף פעולה אסטרטגי הם אינטרס משותף שקשה להחליף.