משרד האנרגיה: ייצור חשמל גיאותרמי בישראל יהיה אפשרי תוך 5-10 שנים
תחנות כוח המשתמשות בחום שבבטן האדמה קיימות ברחבי העולם, אך לא בישראל; עד כה, היה אפשר לבנות תחנות גיאותרמיות בעומק נמוך שאינו מתאים לישראל, אך בזכות טכנולוגיות חדשות, ניתן יהיה להקים אותן ברוב אזורי הארץ
תחנת כוח גיאותרמית עתידית בישראל, אילוסטרציה, תני גולדשטיין באמצעות ChatGPT
מחשבון השוואת ספקי חשמל
סקירה מקצועית שהכינה יחידת המדען הראשי במשרד האנרגיה והתשתניות מצביעה על כך שייצור חשמל והפעלת מפעלים מאנרגיה גיאותרמית בישראל עשויים להגיע לבשלות מסחרית תוך חמש עד עשר שנים.
האנרגיה הגיאותרמית היא החום הנוצר בבטן האדמה, והטכנולוגיה הגיאותרמית מנצלת את החום להפקת חשמל והפעלת מנועים. מדובר באנרגיה מתחדשת ונקייה, בדומה לאנרגיה הסולארית, אך בניגוד אליה - זמינה לאורך כל שעות היממה, כל השנה.
כיום קיימות תחנות כוח גיאותרמיות בעשרות מדינות (חלקן מופעלות בידי אורמת הישראלית), אך לא בישראל. זאת, למרות שבקרקע הארץ יש פעילות וולקאנית, אך זאת נמצאת עמוק מתחת לקרקע, ועד כה, העומק הפך את הפקת האנרגיה ממנה ללא כדאית.
ואולם, שיפורים טכנולוגיים הופכים את החפירה לעומק הקרקע לזולה ופשוטה יותר, מה שצפוי להפוך את הפקת האנרגיה הגיאותרמית בישראל למשתלמת - בוודאי בעידן עם ביקוש אדיר לחשמל, לשם הפעלת מכוניות חשמליות ומרכזי נתונים לבינה המלאכותית.
כעת, מקדם משרד האנרגיה והתשתיות צעדים, כדי לבחון את שילוב האנרגיה הגיאותרמית במשק הישראלי. במשרד מסבירים: "אנו בוחנים קידום של אנרגיה גיאותרמית כמרכיב נוסף בחיזוק החוסן האנרגטי של מדינת ישראל.
"האנרגיה המתחדשת קיימת בכל מקום, השאלה רק באיזה עומק בקרקע. כיום, היא מופקת בעיקר מעומקים רדודים יחסית, אך כיום יש דור חדש של טכנולוגיות גיאותרמיות, המפיקוח חום בעומק רב של עד כשמונה ק"מ מתחת לקרקע.
"בזכות הטכנולוגיות הללו, ושיפור והוזלה בטכנולוגיות הקידוח, השימוש באנרגיה גיאותרמית בעולם צפוי להתרחב. המשרד כבר פועל כעת לאיסוף מידע, יצירת רגולטוריה וסביבה שיאפשרו קליטה והטמעה מהירה של הטכנולוגיות הללו בישראל".
לפי סקירת משרד האנרגיה, אנרגיה גיאותרמית לייצור חשמל דורשת טמפרטורות של 150 מעלות צלזיוס לפחות. כיום, האזור היחיד בישראל בו ניתן להגיע לטמפרטורות כאלה בעומק רדוד יחסית - כשניים וחצי ק"מ - הוא דרום רמת הגולן.
מפת הפוטנציאל הגיאותרמי בצפון ומרכז ישראל. באזורים המסומנים במפה בצהוב ואדום ניתן להפיק אנרגיה גיאותרמית בעומקים של פחות משישה ק"מ; באזורים הירוקים לא. מקור המפה: משרד האנרגיה
עם זאת, מיפוי גיאותרמי, שבוצע במכון הגיאולוגי ב-2008, מראה כי טמפרטורות של מעל 150 מעלות, המתאימות להפקת אנרגיה גיאותרמית, קיימות גם בעומק של יותר משישה ק"מ ברוב הארץ.
במשרד האנרגיה בוחנים קידום פיילוט ראשון שיסייע לצבור ידע מקצועי, לבחון היבטים סביבתיים וכלכליים ולגבש מסגרת רגולטורית לתחום הגיאותרמית. במשרד הוקמה קבוצת עבודה ייעודית לשם כך.
הנושא נבחן גם בפורום רב-משרדי בהשתתפות אנשי מקצוע ממשרדי ממשלה שונים, רשות החשמל, חברת נגה לניהול משק החשמל ורשות המים. הפורום בוחן את ההיבטים המקצועיים, התכנוניים והמשקיים הכרוכים בפיתוח התחום בישראל.
בנוסף, תחום האנרגיה הגיאותרמית הוסף למסגרת שיתופי הפעולה בין ישראל לגרמניה ולארה"ב בתחום האנרגיה. במסגרת השת"פים שם שתי המדינות, מקודמים מחקרים ופיתוחים בתחום.
מפת הפוטנציאל הגיאותרמי בדרום ישראל. באזורים המסומנים במפה בצהוב ואדום ניתן להפיק אנרגיה גיאותרמית בעומקים של פחות משישה ק"מ; באזורים הירוקים לא. מקור המפה: משרד האנרגיה
לדברי שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: ״האנרגיה הגיאותרמית עשויה לגוון את מקורות האנרגיה של ישראל ובכך לחזק את הביטחון ולקדם ייצור חשמל שאינו מזהם. נמשיך לחזק את מעמד ישראל כמובילה עולמית בטכנולגיה וחדשנות״.
פרופ' בריאן רוזן, המדען הראשי במשרד, מוסיף: "אנו תומכים במחקרים באקדמיה ובתעשייה בתחום, מקדמים תכנון, מיפוי ואיתור אתרים, ותומכים בטכנולוגיות חדשניות לקידוח יעיל בעומקים גדולים ובמערכות גאותרמיות מתקדמות".

קראו את חוקי הקהילה שלנו בתנאי השימוש של energya