הבנק העולמי: הנפט יתייקר השנה בכ-24%

מחירי הנפט צפויים לזנק השנה ב-24%. כך מעריך הבנק העולמי בדו"ח ה-Commodity Markets Outlook החדש שלו.

לפי התחזית, המחיר השנתי הממוצע של נפט מסוג ברנט במשך 2025 (כולל הממוצע בפועל בארבעת החודשים האחרונים והממוצע החזוי לעתיד) צפוי להיות השנה 86. המחיר השנתי הממוצע ב-2025 של חבית ברנט היה 69.  

אם התחזית תצא לפועל, תהיה זאת אחת העליות הגדולות בהיסטוריה במחיר הנפט, אף כי הוא יהיה נמוך יותר מהזינוק שנרשם ב-2022, השנה בה רוסיה פלשה לאוקראינה. ההתייקרות השנה נובעת, כמובן, מהמלחמה עם איראן וחסימת מצר הורמוז. 

במצר זרמו לפני המלחמה כרבע מהנפט בעולם וכחמישית מהגז הטבעי המונזל (LNG). כאשר צוואר הבקבוק הזה נסגר, הכלכלה העולמית מתחילה להיחנק.

בית זיקוק לנפט בריאד, ערב הסעודית. צילום: Kharbaan Ghaltaan, אושר לשימוש חופשי במסגרת GNU

מחיר נפט ברנט עומד היום (ה') בצהריים (14:30, שעון ישראל), על כ-115 דולר לחבית, וזאת, לאחר שכבר נסחר לזמן קצר ביותר מ-120 דולר לחבית, המחיר הגבוה בהיסטוריה, ואחר כך ירד. 

הברנט נסחר בתחילת פברואר בסביבות 60 דולר לחבית, עלה לסביבות ה-70 דולר בצל האיום במלחמה, זינק עם פרוץ המלחמה והגיע באמצע מרץ לשיא היסטורי של 119, ומאז מתנדנד בין 80 ל-115, לפי הטלטלות במלחמה ובמו"מ בין ארה"ב ובאיראן.

בבנק העולמי לא פוסלים תרחישי אימה, לפיהם הממוצע השנתי יעמוד בין 110 ל-120 דולר לחבית. זאת, בתרחיש שבו מתקני נפט קריטיים יספגו נזק משמעותי נוסף והיקף הייצוא יתאושש בקצב איטי מהמצופה.

התחזית לממוצע שנתי של 86 מבוססת על הנחת עבודה, לפיה השיבושים בשטח יגיעו לסיומם כבר במאי הקרוב, ותנועת המכליות במצר הורמוז תחזור למסלולה ולרמות של טרום-המלחמה באופן הדרגתי עד סוף השנה.

שדה נפט בכוויית. צילום: Lokantha. מאושר לשימוש חופשי

האם השוק יצליח להתייצב לקראת 2027? בבנק העולמי מעריכים שכן, אבל רק במידה שנתיב השיט בהורמוז ייפתח מחדש עד אוקטובר השנה.

בבנק העולמי צופים עליית מחירים כללית חדה בכל שוק האנרגיה. זאת, כיוון שמחירי הנפט משפיעים ישירות על מחירי הדלק למכוניות ולתעשייה, ושגם מחירי הגז בעולם זינקו בעשרות אחוזים בגלל המלחמה, ומשפיע, בתורו, חלקית, גם על תעריפי החשמל.

ומשק האנרגיה משפיע על השוק העולמי כולו. התעשייה הסינית עדיין נסמכת על יבוא נפט מסיבי, למרות המעבר המהיר למכוניות חשמליות ולשימוש באנרגיה מתחדשת (מים, רוח ושמש), ומחירי הנפט המאמירים כבר מעיבים על קצב הצמיחה בסין. 

גם בארה"ב האינפלציה מחריפה בצל הזינוק במחירי הדלק. בהודו המצב חמור אף יותר: הכלכלה ההודית רגישה במיוחד לשינויים במחירי הסחורות, וכל דולר נוסף במחיר חבית נפט מתרגם ישירות לאינפלציה, השוחקת את כוח הקנייה. 

תחנת דלק בישראל, אילוסטרציה. צילום: ynet

אירופה נמצאת במעבר מהיר לשימוש באנרגיה מתחדשת ובגמילה מהגז הרוסי, כך שמחירי הנפט והגז אמורים להשפיע עליה פחות; אבל גם מחירי הנחושת והאלומיניום, הנחוצים לבניית פאנלים סולאריים וטחנות רוח, רושמים עליות חדות.

בישראל, רוב החשמל מיוצר בגז. לפי שעה, מאגרי הגז הטבעי שלנו, וההסכמים בין זכייני הגז המקומיים לחברת החשמל, מגינים על השוק הישראלי מזינוק במחירי הגז (אף שהמאגרים עצמם הושבתו בזמן הקרבות עם איראן).

אבל ישראל היא חלק מהשוק הגלובלי. ההערכה היא שזכייני הגז יצליחו לכופף את חח"י ושמחיר הגז המקומי יעלה בקרוב, ובעקבותיו תעריפי החשמל. הנפט, שמיובא לארץ מרוסיה, כבר התייקר, וכך גם הדלק בתחנות, ואחריהם - מוצרים נוספים.

המצב היום מזכיר את משברי האנרגיה של שנות ה-70 וה-80. גם אז, סכסוכים גיאופוליטיים במזרח התיכון (בזמנו: מלחמת יום הכיפורים ומלחמת איראן-עיראק) הובילו לשימוש בנפט כנשק ולזינוק במחירי הנפט, שעורר אינפלציה עולמית.

ארון חשמל, אילוסטרציה. קרדיט: אתר האנרגיה

אבל כיום, נראה שהפגיעה קשה יותר. ב-1973, מדינות ערב הטילו חרם נפט סלקטיבי על חלק מהמדינות, שקיימו קשרים עם ישראל. החרם אמנם פגע בהיצע הנפט העולמי ודחף את המחירים למעלה, אך לא עצר את אספקת הנפט.

בשנות ה-80, איראן ועיראק תקפו מאות מכליות נפט איראניות, עיראקיות וכווייתיות שעברו במפרץ הפרסי, מה שגרם לעלייה במחירי הנפט וההובלה הימית. אבל גם אז, הפגיעה הייתה חלקית וסלקטיבית.

ואילו במלחמה הנוכחית, חסימת מיצר הורמוז עצרה ישירות כרבע מתנועת הנפט בעולם, כך שהפגיעה באספקה חמורה בהרבה. כיום מגיע מהמפרץ לא רק נפט, אלא גם גז טבעי מונזל (LNG), מה שמעלה גם את מחירי הגז, בנוסף לנפט.

בנוסף, מדינות רבות, שבעבר היו חקלאיות, עברו תיעוש, כך שכיום גם הן רגישות למחירי האנרגיה. הכלכלה העולמית עברה גלובליזציה, ורוב המוצרים משונעים כיום ממדינה למדינה, כך שהתייקרות הדלק מייקרת לא רק את הייצור, אלא גם את ההובלה. 

כיום, "הכול תלוי בהכול": מחירי האנרגיה דוחפים מעלה את מחירי הדשנים, שהתייקרו ב-31%; כאשר הדשנים מתייקרים, מחירי המזון עולים. התייקרות הנפט והגז הפכה לכוח פיזיקלי שדוחף מיליונים לעוני.

הכלכלן הראשי של הבנק העולמי, אינדרמיט גיל, סיכם זאת בצורה הקולעת ביותר: "מלחמה היא פיתוח ברוורס". וכרגע העולם דוהר ברוורס במהירות שיא.