שברון משיקה בישראל את תוכנית החדשנות הבינלאומית הראשונה שלה

ענקית האנרגיה האמריקאית שברון מעדיפה להגדיר את עצמה בשנים האחרונות כ"חברה מונעת טכנולוגיה", אך בזמן שהיא ממשיכה להפיק מיליארדי קוב של גז טבעי ממאגרי תמר ולווייתן, היא מבינה היטב שכדי לשרוד את תהפוכות המאה ה-21 היא חייבת להבטיח לעצמה כרטיס כניסה לעולם המחר. החברה הודיעה היום (שלישי) על השקת תוכנית "שברון סטודיו" בישראל, המיועדת להאיץ פיתוחים טכנולוגיים בשלבים מוקדמים במטרה להפוך מחקרים אקדמיים לחברות מסחריות בשוק האנרגיה והתשתית.

מדובר בצעד אסטרטגי משמעותי, שכן ישראל נבחרה כיעד הראשון מחוץ לארצות הברית שבו מיושמת התוכנית. המיזם נולד מתוך שיתוף פעולה בין זרוע ההשקעות של התאגיד, שברון מדיטרניאן לימיטד, לבין קהילת החדשנות הלאומית באנרגיה. התוכנית תתמקד בטכנולוגיות דיפטק ובאתגרים המורכבים ביותר של תעשיית האקלים-טק, ובהם בינה מלאכותית לניהול רשתות אנרגיה, אבטחת סייבר לתשתיות קריטיות, הפקת מימן, ודלקים מתחדשים. אחד האתגרים המרכזיים שעל הכוונת הוא שימוש חוזר בפחמן, תחום שמנסה להפוך את הפליטות המזהמות של התעשייה הכבדה מחסרון סביבתי לחומר גלם מסחרי.

מערכת היחסים בין חברות הנפט והגז הגדולות לבין עולם האנרגיה המתחדשת ידעה עליות ומורדות רבות. בתחילת שנות האלפיים, המגמה השולטת בקרב תאגידי האנרגיה הייתה ניסיון לרכוש באופן ישיר חוות רוח או יצרני פאנלים סולאריים, מהלך שהסתיים במקרים רבים במחיקות ענק של מיליארדי דולרים בשל חוסר התאמה למודל העסקי המסורתי. בעשור האחרון השתנתה האסטרטגיה לחלוטין. ענקיות האנרגיה הבינו כי הדרך היעילה ביותר להשפיע על העתיד היא לא באמצעות רכישת לוחות סולאריים, אלא באמצעות כניסה של זרועות הון סיכון תאגידיות. הן מחפשות את היתרון הטכנולוגי שיאפשר להן לשרוד את המעבר האנרגטי, תוך ניצול התשתיות הקיימות שלהן.

התוכנית הנוכחית מנסה לגשר על מה שמכונה בעולם היזמות "עמק המוות" – אותו פער תהומי ופיננסי שבין ניסוי מוצלח במעבדה אקדמית לבין הקמת חברה המסוגלת למכור מוצר בשוק החופשי. בישראל, שבה האקדמיה מצטיינת במחקר אך לעיתים קרובות מתקשה בתהליכי מסחור מורכבים של חומרה ותשתיות, שברון מציעה מסלול ממומן הכולל שלושה שלבי ליווי, גישה למומחים טכנולוגיים של החברה, וחיבור בין קבוצות המחקר לבין יזמים מנוסים שיוכלו להוביל את החברות החדשות. הוועדה המייעצת שתבחן את המועמדים תכלול גם נציגים ממשרד האנרגיה, מה שמעניק ליוזמה רוח גבית ממשלתית.

ההחלטה של שברון להרחיב את התוכנית לישראל, לאחר שהושקה לראשונה בשנת 2022 בשיתוף המעבדה הלאומית הרי הרוקי בארצות הברית, אינה מקרית ומשקפת מגמות גלובליות רחבות יותר. חוק הפחתת האינפלציה בארצות הברית הזרים מאות מיליארדי דולרים לשוק האקלים-טק והפך את ההשקעה בטכנולוגיות ירוקות לכדאית כלכלית מאי פעם. באירופה, הרגולציה המחמירה ומיסוי הפחמן דוחפים את החברות לחפש פתרונות קיצוניים להפחתת פליטות כדי להימנע מקנסות ענק. מנגד, סין והודו שולטות כמעט לחלוטין בשרשראות האספקה של ייצור המוני כמו סוללות ופאנלים סולאריים. המציאות הזו מאלצת את השוק המערבי, ובתוכו את חברות הענק האמריקאיות, לחפש את היתרון היחסי שלהן דווקא בתוכנה מתוחכמת, בינה מלאכותית, ופתרונות הנדסיים מורכבים – תחומים שבהם האקוסיסטם הישראלי נחשב למוביל עולמי.

בסופו של דבר, עבור היזמים והחוקרים הישראלים מדובר בהזדמנות פז לקבל גישה למשאבים של אחד מגופי האנרגיה הגדולים בעולם. עבור שברון, מעבר ליחסי הציבור הירוקים והנחוצים תמיד, מדובר בהשקעה מחושבת היטב. החברה מבינה שהדרך לשמור על רלוונטיות בעולם שעובר דה-קרבונציה אינה עוברת רק דרך צינורות הגז בים התיכון, אלא דרך המעבדות של האוניברסיטאות בישראל.