ממשלות בעולם מתערבות בשוק הדלק כדי לבלום את עליית המחירים בתחנות

המלחמה עם איראן, שיתוק מיצר הורמוז ותקיפות מתקני הנפט והגז הציתו את שוק האנרגיה העולמי. ההשלכות הגלובליות כבר מורגשות בכיסי הצרכנים, מטוקיו עד מדריד: מחירי הנפט זינקו בשיעור חד ומשקי הדלק של מדינות רבות נכנסו למצב חירום.

בגרמניה, הכלכלה החזקה באירופה, נהגים נאלצים לשלם כ-2.5 אירו לליטר דיזל, לעומת 1.5 עד 2 אירו בימים כתיקונם. בארה"ב, המעוז של תרבות הרכב הפרטי, חצו המחירים את רף הארבעה הדולרים לגלון, ה"קו האדום" הפסיכולוגי של הצרכן האמריקני.

אף פינה בעולם אינה חסינה: אפילו באיי מרשל המרוחקים, הזינוק הגיע ל-25% בתוך שבועיים בלבד.

בישראל הריכוזית, מחיר הבנזין לנהגים (אוקטן 95) ממילא נמצא בפיקוח, אם כי המחיר המפוקח נקבע לפי מחירי השוק באירופה. ההערכה היא שהמחיר יזנק בשבוע הבא אל מעל שמונה שקלים לליטר, ובממשלה מדברים על הקפאת המס על הדלק.

אבל במרבית המדינות בעולם מחיר הדלק נקבע בשוק החופשי - עד לחודש האחרון, שבו מדינות רבות באירופה, אסיה ואפריקה החלו להתערב באגרסיביות ולהגביל את מחירי הדלק, את האספקה שלו ואף את תנועת המכוניות.

במערב אירופה מסבסדים, במזרח מגבילים את הכמות

באיחוד האירופי, ממשלות שונות מגיבות באופן שונה. ספרד הציגה תוכנית סיוע ענקית בהיקף של 5 מיליארד אירו, הכוללת הפחתת מע"מ דרסטית על דלקים – צעד הצפוי להוזיל את הליטר בכ-30 סנט לאירו. מהלכים דומים נעשו בפורטוגל ובשבדיה.

גרמניה ואוסטריה הגבילו את היכולת של תחנות הדלק לעדכן מחירים למספר פעמים מוגדר בשבוע, כדי למנוע "סחרור מחירים" ספקולטיבי. יוון מגבילה את שולי הרווח של חברות הדלק - עד 17 סנט לליטר מעל מחיר הרכישה.

סלובניה וסלובקיה הן המדינות הראשונות באיחוד האירופי שהטילו קיצוב דלק. בסלובקיה, נהגים מוגבלים למילוי מיכל דלק אחד ועשרה ליטרים נוספים ביום; בסלובניה הקיצוב מחמיר בהרבה - 50 ליטרים ביום לנהגים פרטיים, ו-200 לחקלאים ולמשאיות. 

המצב יצר תופעה של "תיירות דלק": נהגים מאוסטריה השכנה חוצים את הגבול, כדי למלא מכלים במחיר המפוקח בסלובניה (כ-1.5 אירו לליטר, לעומת כמעט שני אירו באוסטריה), מה שמוביל למחסור מקומי ותורים ארוכים.

המצב כה בעייתי, שהממשלה הסלובנית הודיעה שתחסום מכירה של דלק למי שאינו אזרח סלובני - וזאת, לכאורה, בניגוד לחוקת האיחוד האירופי, המתירה ומחייבת מעבר חופשי של כל סחורה בין המדינות החברות.

מכוניות בכביש במדריד, ספרד. צילום: Ferenza. אושר לשימוש חופשי במסגרת Creative commons

בארה"ב, ממשל טראמפ נמצא תחת לחץ כביר לקראת בחירות האמצע בנובמבר. משרד האוצר האמריקני הוציא רישיון מיוחד, המאפשר לאיראנים למכור 140 מכליות נפט בבעלותם, שכבר נמצא על מיכליות בלב ים ("נפט צף"), כדי להרגיע את השוק.

סוכנות האנרגיה הבינלאומית הודיעה על שחרור ענק של כ-400 חביות נפט מהרזרבות של 31 המדינות החברות בה. הממשל האמריקני כבר הורה לשחרר 45 מיליון חביות מהרזרבות של ארה"ב.

במצרים, ששרויה בלאו הכי במצוקה כלכלית, הוטלו הגבלות על נסיעות, קוצצו נסיעות במגזר הציבורי, וצומצם השימוש בתאורת רחוב. למרות זאת, הממשלה המצרית צפויה להודיע על העלאת מחיר הדלק בכ-20% לליטר. 

באסיה, שם התלות בנפט מיובא היא קריטית, ממשלות נוקטות בצעדים מחמירים. בקוריאה הדרומית הוכרז על "צנע אנרגטי" במגזר הציבורי: נהגים מבצעים ביניהם רוטציה בנסיעות. 

תחנת דלק בקוריאה הדרומית. צילום: 최광모 . אושר לשימוש חופשי במסגרת Creative Commons

ממשלת טאייוואן מסבסדת את הדלק לצרכנים וסופגת 60% מההתייקרות. הממשלה בתאילנד החמה הגבילה את הטמפרטורה במבני ציבור ל-26 מעלות ומעלה, כדי לצמצם את פעילות המזגנים.

בנגלדש הטילה קיצוב דלק מחמיר, וסגרה אוניברסיטאות כדי לחסוך בחשמל. בפיליפינים עברו לשבוע עבודה של ארבעה ימים במגזר הציבורי, כדי לצמצם את הנסיעות.  

העולם שוב עובר לעבודה מהבית

ממשלות וחברות ברחבי המדינות הודיעו על מעבר מאסיבי של עובדי צווארון לבן לעבודה מרחוק - כמו בזמן מגפת הקורונה (ובישראל - בזמן מלחמות), הפעם כדי לצמצם את השימוש בדלק בנסיעות לעבודה.

אבל ההיסטוריה מלמדת שסובסידיות ומגבלות הן פלסטר זמני. ככל שחסימת מיצר הורמוז תתארך, העולם ייאלץ לבחור בין פיתוח מואץ של אנרגיות מתחדשות, גרעין וביו-דיזל להשלמה עם מציאות של מחסור והתייקרות, שלא נראתה מאז בשנות ה-70.

שדה נפט בכוויית. צילום: Lokantha. אושר לשימוש חופשי במסגרת Creative Commons

משברים הם הזרזים החזקים ביותר לחדשנות. ככל שהלחץ על כיס הצרכנים, החברות והממשלות יגדל, יואצו הפתרונות של עבודה מהבית, תחבורה ציבורית חכמה ומעבר לאנרגיות מתחדשות.

השאלה שנותרה פתוחה, היא כמה מהר יוכלו הממשלות לגשר על הפער החברתי שיוצר המשבר, כדי שלא נתעורר לעולם שבו חופש התנועה הופך למותרות לעשירים בלבד.