טראמפ מטיל "מס אבטחה" בהורמוז, מחירי הנפט מזנקים ב-10%

מיצר הורמוז, הפך שוב לזירת התגוששות וכצפוי הדבר משפיע על מחירי הנפט מסוג ברנט שזינקו היום (ג') למעל 80 דולר ועוד היד נטויה. בנוסף נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הדהים את השווקים הפיננסיים כאשר הכריז על הטלת "מס אבטחה" אסטרונומי בשיעור של 20% על כל מטען מסחרי שיעבור במיצר, לצד חידוש המצור הימי על נמלי איראן. התגובה של שוק האנרגיה הייתה מיידית: מחירי הנפט הגולמי זינקו בחדות בשיעור של כמעט 10%, כאשר החוזים העתידיים על נפט מסוג ברנט טיפסו אל מעבר לרף של 86 דולרים לחבית, ונפט מסוג WTI ננעל קרוב ל-80 דולרים.

ההחלטה הדרמטית של הבית הלבן הגיעה בעקבות חילופי מהלומות צבאיות קשות בין כוחות אמריקאים לאיראן, שכללו תקיפות טילים איראניות על מכליות נפט מהאמירויות ותקיפות תגובה אמריקאיות רצופות. הצעד האמריקאי קוטע באחת את מגמת הרגיעה היחסית שנרשמה מאז חתימת מזכר ההבנות הזמני בחודש יוני האחרון, שהצליח להרגיע זמנית את הרוחות ולהוריד את המחירים מרמות שיא של כ-120 דולר לחבית. כעת, שוקי האנרגיה נאלצים לתמחר מחדש את פרמיית הסיכון של המזרח התיכון, כשהתקווה לחזרה מהירה לשגרה בנתיבי השיט התפוגגה לחלוטין.

טראמפ, בסגנונו הישיר והבלתי מתפשר, הכריז ברשתות החברתיות כי ארצות הברית תהיה מעתה "שומרת הסף של מיצר הורמוז". לדבריו, משלם המסים האמריקאי לא ימשיך לממן את אבטחת נתיבי השיט הבינלאומיים בחינם, וכי על המדינות הנהנות מהגנה זו לשאת בעלויות. מדובר בשינוי מדיניות מוחלט וחסר תקדים במשפט הימי הבינלאומי. החישוב הכלכלי פשוט: הטלת היטל של 20% על ערך המטען משמעותה עלות נוספת של כ-32 מיליון דולר עבור מכלית נפט גדולה אחת (VLCC) במחירי השוק הנוכחיים. לשם השוואה, דמי המעבר הלא-רשמיים שאיראן ניסתה לגבות בעבר הגיעו לכל היותר לשני מיליון דולרים בלבד.

בעולם כבר נשמעות ביקורות נוקבות על המהלך. חברות ספנות ולוגיסטיקה מובילות באירופה מיהרו להבהיר כי לגביית היטלים בנתיבי מים בינלאומיים אין כל בסיס חוקי, וכי הדבר ישית עלויות כבדות על הצרכן הסופי ברחבי הגלובוס. גם בקרב בעלות הברית של וושינגטון במפרץ הפרסי נרשמת מבוכה רבה, שכן כלכלותיהן מבוססות על יצוא נפט חופשי דרך המיצר, וגביית מס כזה עלולה לשתק את התחרותיות שלהן מול יצרניות אנרגיה באזורים אחרים בעולם.

מבחינה היסטורית, מיצר הורמוז תמיד היווה נקודת מחנק אסטרטגית שאין לה תחליף אמיתי. המעבר הצר, המפריד בין אומן לאיראן ומחבר את המפרץ הפרסי לים הערבי, מרכז בשגרה כחמישית מצריכת הנפט העולמית ומחצית מתנועת הגז הטבעי המונזל (LNG). ניסיונות עבר לעקוף את המיצר באמצעות צינורות נפט יבשתיים בסעודיה ובאיחוד האמירויות סיפקו מענה חלקי בלבד ולא הצליחו לנטרל את חשיבותו. המשבר הנוכחי ממחיש פעם נוספת את הפגיעות המובנית של שרשרת האספקה הגלובלית, ומדגיש מדוע מעצמות כמו סין והודו פועלות במרץ בשנים האחרונות לגוון את מקורות האנרגיה שלהן ולהאיץ את המעבר לאנרגיות מתחדשות.

מומחי אנרגיה מעריכים כי אם המצור הנוכחי יימשך והטלת המסים תצא לפועל, חברות הזיקוק העולמיות יתקשו למצוא חלופות בטווח הקצר, מה שידחוף את מחירי הדלק והאנרגיה כלפי מעלה באירופה ובאסיה. בנקים להשקעות כבר מזהירים מפני תרחיש של הסלמה צבאית רחבה יותר, שבו פגיעה ישירה במתקני הפקה במפרץ עלולה להזניק את מחיר החבית אל מעבר לרף של 100 דולרים. כרגע, השווקים ממתינים לראות האם מדובר בכלי מיקוח אגרסיבי מצידו של טראמפ לקראת משא ומתן מחודש, או שמא בעידן חדש ומסוכן של פרוטקציוניזם צבאי בנתיבי הים.