הנהירה הגדולה: למה חברות אנרגיה ישראליות רצות לאירופה?

שוק האנרגיה האירופאי הולך ונכבש על ידי חברות ישראליות. מתחילת השנה נרשם גל השקעות ישראליות בפרוייקטים בתחום האנרגיה ובשבועות האחרונים הוא הולך ומתגבר. נראה שמיעוט הפרוייקטים בישראל והקפאת אישורי חיבור לחוות שרתים חדשות מתבטאים בכך שחברות האנרגיה הישראליות מרחיבות את פעילותן באירופה, תוך שהן נהנות ממדיניות ממשלתית שמעודדת השקעות באנרגיה מתחדשת ומביקושים גדלים במהירות. חברות אנרגיה ישראליות מבצעות עסקאות ענק, רוכשות פורטפוליו של פרויקטים ומקימות תשתיות אנרגיה סולארית, רוח ואגירת אנרגיה ברחבי אירופה.

אחת הדוגמאות מהימים האחרונים היא ההשקעה של החברות כלמוביל אנרג׳י ותמנת אנרגיה, שדיווחו שהחלו בהפעלה מסחרית של ייצור ואגירת אנרגיה בבולגריה. בפרויקט הושקעו 60 מיליון אירו וצפי ההכנסות שלו מגיע ל-12.8 מיליון אירו בשנה הראשונה. מדובר בפרויקט למברינובו, שממוקם בסמוך לעיר סיליסטרה, וכולל מתקן אגירת חשמל בסוללות (BESS) בהספק של 150 מגאוואט ובקיבולת אגירה של 317 מגאוואט. הוא משתרע על שטח של כ-16.2 דונם במתחם ששימש בעבר כשדה התעופה של סיליסטרה.

כלמוביל אנרג'י, שהיא זרוע האנרגיה המתחדשת של קבוצת כלמוביל, מחזיקה 60% מהפרויקט ותמנת אנרגיה מחזיקה ב-40% מהפרויקט. שתי החברות רכשו את זכויות השימוש בקרקע לתקופה של 49 שנים. הפרויקט עמד בתנאי הזכאות למענק של 8 מיליון אירו במסגרת תוכנית של האיחוד האירופאי. השלמת הפרויקט מהווה אבן דרך משמעותית בפעילותן של חברות ישראליות בשוק האנרגיה הבולגרי, לאחר קרוב לעשור שבו חברות ישראליות פועלות לקידום ופיתוח פרויקטים במדינה.

אביב פפר, מנכ"ל כלמוביל אנרג'י, אמר שהפעלת פרויקט למברינובו ממחישה את אסטרטגיית הצמיחה הבינלאומית של החברה: "מדובר בביצוע והפעלה של מתקן אגירה גדול ומשמעותי, בלוחות זמנים מהירים במיוחד, שמראה את היכולת שלנו לזהות הזדמנויות, לפתח ולהקים נכסים מורכבים ולהביאם להפעלה מסחרית". לדבריו בכוונת החברה להרחיב את פעילותה בבולגריה ובאירופה בכלל. דן נאור, מנכ"ל תמנת אנרגיה, אמר: ״זוהי אבן דרך חשובה בביסוס מעמדה של תמנת כשחקנית משמעותית בשוק האנרגיה האירופי״.

אביב פפר, מנכ״ל כלמוביל אנרג׳י. צילום: כלמוביל אנרג׳י

הזדמנויות משמעותיות

מדוע הישראליות מעדיפות את אירופה? מסביר פפר: "אירופה עוברת שינוי עמוק במערכת האנרגיה שלה. המציאות הגאופוליטית חיזקה את הצורך בעצמאות אנרגטית ובייצור מקומי, ובמקביל חשמול התחבורה והתעשייה, הבינה המלאכותית ומרכזי הנתונים מגדילים את הביקוש לחשמל".

לדבריו, ככל שחלקן של האנרגיות המתחדשות עולה, נוצר חוסר איזון וגדל הצורך באגירה ובתשתיות שיאפשרו אספקת חשמל לאורך היממה. "המפגש בין המגמות האלה, ביחד עם הסביבה העסקית והרגולטורית, מייצרת הזדמנויות משמעותיות לחברות אנרגיה ישראליות" הוא מוסיף.

לדבריו זו הסיבה שחברת כלמוביל אנרג'י בונה פעילות אזורית בבולגריה, רומניה וסרביה: "בבולגריה מצאנו שילוב של צורך באגירה, תמיכה בקידום התחום והזדמנות פרויקטלית שאפשרה לנו להתקדם במהירות. הפרויקט הראשון שלנו שם הוא בסיס להמשך ההתרחבות באזור והקמת פלטפורמה מגוונת״.

איתן פרנס מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, אומר כי הנהירה של חברות ישראליות לחו"ל נובעת בין השאר ממגבלות הרגולציה בישראל. פרנס אומר: "באופן טבעי הבשלות והבגרות של ענף האנרגיה המתחדשת בישראל, לצד המחסור בפרויקטים מקומיים בעקבות החלטות שגויות של הרגולטורים השונים בישראל לעכב ולעצור פרויקטים סולאריים קרקעיים, גרמה לפריחה של פעילות ישראלית באירופה וגם בארצות הברית. מה שאי אפשר לעשות כאן עושים שם, במהירות, ביעילות ישראלית ובהרבה חוצפה. והתוצאות מדברות בעד עצמן כשחברות ישראליות נמצאות בחזית התחום במספר מדינות עם צברי פרויקטים של אלפי מגה וואט".

איתן פרנס, מנכ״ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל .צילום: שאולי לנדנר סטודיו ארט

מאז משבר האנרגיה שפקד את אירופה, האיחוד האירופי מחויב בצורה אגרסיבית לנתק את התלות באספקת הגז מרוסיה. האיחוד האירופי הציב יעדים קשיחים ומחייבים בחוק להגדלת נתח האנרגיות המתחדשות, מה שמייצר ביקוש עצום, יציב ומובטח לחשמל ירוק. בשונה משווקים מתעוררים שבהם הרגולציה והתשלומים נמצאים בסיכון, אירופה מתאפיינת בשווקים מפותחים שבהם ניתן לחתום על חוזים ארוכי טווח מול תאגידי ענק וממשלות, מה שמבטיח תזרים מזומנים יציב למשקיעים.

עבור חברות ישראליות, אירופה קרובה פיזית לעומת ארה"ב או אסיה. הדבר מקל על ההנהלות, המהנדסים והצוותים המקצועיים לבקר בפרויקטים, לפקח על ההקמה ולנהל את הנכסים ביעילות. בשנים קודמות החברות הישראליות התמקדו בהקמת שדות סולאריים או טורבינות רוח. כיום, בשל בעיות עומס ברשתות החשמל האירופיות, המגמה הדומיננטית היא שילוב של פתרונות אגירה בכל פרויקט חדש או קיים, כדי להבטיח אספקת חשמל יציבה.

תופעה נוספת היא מעבר מהקמת פרוייקט חדשים לרכישת פרויקטים קיימים ומניבים. החברות הישראליות מנצלות את האיתנות הפיננסית שלהן כדי לא רק לבנות פרויקטים חדשים אלא לרכוש פורטפוליו של מתקנים שכבר מחוברים לרשת ומוכרים חשמל במטרה לייצר תזרים מזומנים מיידי ולאחר מכן להשביח אותם תפעולית. כמו כן יש גידול בשיתופי פעולה עם חברות ביטוח ובתי השקעות ישראליים למימון ההשקעה בפורטפוליו מניב תוך הבטחת תשואות שוטפות למבוטחים ולחוסכים בישראל.

השקעות בשדות זרים

כאמור, שורת הדיווחים על עסקאות באירופה הגיעה לשיא בשבועות האחרונים. חברת סולאיר דיווחה כעת על שורת התפתחויות עסקיות, בהן קבלת אישור חיבור מותנה באיטליה לפרויקטי אגירה בהיקף של כ-384 מגה-וואט (לעומת 320 מגה-וואט שתוכנן במקור), על הסכם נוסף לאספקת מים ל-ENAPAC, שנחתם מול חברת כרייה בינלאומית, ועל מגעים מתקדמים להגדלת האחזקה בפרויקטים בספרד, באיטליה וצ׳ילה.

סולאיר מנהלת מגעים עם שותפתה הספרדית חימין סולאר (Ximeni S.L.U) לעסקת רה-ארגון שנועדה לאפשר לסולאיר למקד את פעילותה בנכסים מניבים בעלי תזרים חזק. על פי המתווה יעברו לחימין סולאר פרויקטים בשלבי ייזום ופיתוח בספרד (בהספק כולל של כ-883 מגה-וואט), ומנגד  תוענק לסולאיר אופציית רכש להחזקותיה של חימין (49%) בשותפות Agua-Sol לתקופה של עד עשר שנים.

פרוייקט Matera Energia בברינדיזי שבאיטליה, שבו מחזיקה סולאיר ב-47.4%, קיבל אישור חיבור מותנה (STMG) מחברת TERNA, מפעילת רשת ההולכה הארצית. הפרויקט מורכב משני מתקני אגירת אנרגיה עצמאיים בהספק מותקן של כ-384 מגה-וואט עם קיבולת אגירה של עד כ-2,300 מגה-וואט שעה עם פריקה למשך שש שעות. האישור מבטיח את מקומו של הפרויקט ברשת ההולכה. עבודות ההקמה צפויות להתחיל במחצית השנייה של 2027.

סולאיר גם דיווחה כי קיבלה בלעדיות לרכישת מלוא ההחזקות בפרויקט סולארי מניב בפולין בהספק של 50 מגהוואט. שווי העסקה אם תתבצע - 46.5 מיליון אירו. ההכנסות מהפרוייקט צפויות להגיע ל-7 מיליון אירו בשנה. לאחר השלמת העסקה, פורטפוליו הנכסים המניבים של סולאיר באירופה, כולל פולין, יגיע להספק כולל של מעל 700 מגה וואט.

חברת אקונרג'י דיווחה על חיבור פרוייקט האגירה  Dalmarnockבבריטניה לרשת החשמל הארצית ועל תחילת הזרמה חלקית לרשת החשמל. מדובר בפרוייקט בהספק של 40 מגה וואט (120 מגה וואט שעה) שמוחזק במלואו על ידי החברה הבת אקואנרג'י אנגליה. בחברה מעריכים שהוא צפוי לעבור להפעלה מסחרית מלאה בחודש דצמבר 2026.

סך ההשקעה בפרוייקט הגיעה ל-29 מיליון אירו וצפי ההכנסות ממנו הוא 4.7 מיליון אירו בשנה. לחברה יש פרויקט אגירה מחובר נוסף בבריטניה- Swangate -בהספק של 50 מגה וואט (100 מגה וואט שעה), אשר חובר לרשת החשמל בשנת 2024 ופרוייקטים נוספים בשלבי הקמה ולקראת הקמה, בהם פרויקט האגירה Immingham בהספק של 80 מגה וואט (240 מגה וואט שעה) שצפוי להתחבר לרשת ב-2027 ושלושה פרוייקטי אגירה נוספים ופרוייקט סולארי, שצפויים להיות מחוברים ב-2027 וב-2028.

אקואנרג'י דיווחה גם על התקשרות עסקית של החברה הבת אקו איטליה ניהול עם חברת EGD מלוקסמבורג באמצעותה תשלוט החברה באמצעות חברות פרויקט, בפרויקטים פוטו-וולטאיים באיטליה בהספק כולל של כ-390 מגה וואט בשלבי הפעלה, הקמה ושלבי פיתוח שונים. להערכת החברה, העסקה תחזק את יכולתה להשפיע על ניהולה של EGD ולקדם את פעילותה העסקית ואת פרויקטי האנרגיה המתחדשת המוחזקים באמצעותה.

חברת אלומיי דיווחה על תחילת חיבור לרשת של פרויקט סולארי בהספק של 87 מגה-וואט במחוז לאציו באיטליה. מדובר בחלק הראשון (בהיקף 30 מגה וואט) מתוך המתקן הסולארי בהספק של 87 מגה וואט, אשר הוקם על ידי חברתEllomay Solar Italy Five  שבה מחזיקה אלומיי 51%. יתרת הפרויקט צפוי להתחבר לרשת החשמל הלאומית האיטלקית במהלך השבועות הקרובים.

חברת פריים אנרג'י דיווחה על מזכר הבנות שנחתם לרכישת צבר פרויקטים פוטו-וולטאיים מניבים בהספק של כ- 70 מגה וואט בהונגריה. החברה תרכוש שתי חברות החזקה הונגריות שמפעילות ארבעה מתקנים פוטו-וולטאיים מניבים ומחוברים לחשמל. היקף העסקה – כ-68 מיליון אירו.

חברת סאנפלאואר השקעות מתחדשות (Sunflower) דווחה על השלמת חתימת הסכמים למכירת חשמל בפולין. החברה תמכור את מלוא תפוקת החשמל הגולמי ("חשמל שחור") מחוות הרוח שלה בפולין לחברת ENERGA בשנים 2027–2028. המכירה תתבצע במתכונת של תשלום לפי ייצור בפועל במחיר של 495 זלוטי למגה וואט שעה. החברה צופה כי הכנסותיה מהעסקה יסתכמו בכ-121 מיליון זלוטי, אם כי מדובר בתחזית שאינה ודאית התלויה בהיקף הייצור הריאלי.

מדובר ברשימה חלקית ואקראית של עסקאות, שהן חלק מתופעה רחבה הרבה יותר. המקצועיות בישראל בתחום האנרגיה, וההון הישראלי הרב שמושקע בפרוייקטים באירופה, הם יכולות שנגזלות מהשוק הישראלי. עם רגולציה נכונה אפשר היה להסיט חלק מהאנרגיות האלה למשק הישראלי ולמנוע את הזליגה של החברות והמשקיעים לשווקים זרים.