הדלק התייקר, האמריקנים נוהרים לשמורות האינדיאניות לתדלק בזול
מחירי הדלק בתחנות בארה"ב עלו במלחמה בכ-25%; השמורות האינדיאניות נהנות מפטור מחלק מהמסים, והדלק בהן זול בעשרות סנט לגלון ביחס לערים הקרובות; בדרך לתחנות, הנהגים קונים בחנויות בשמורה ומהמרים בקזינו, והתושבים מרוויחים
תחנת דלק בשמורה האינדיאנית פורט אפאצ'י באריזונה, ארה"ב. צילום: Chris English. אושר לשימוש חופשי במסגרת Creative Commons
מחשבון השוואת ספקי חשמל
מחירי הנפט מזנקים בעקבות המלחמה עם איראן, והצרכנים ברחבי העולם נאנקים תחת האינפלציה, בכלל, ומחירי הדלק בתחנות, בפרט.
בימים האחרונים, התקשורת האמריקנית חשפה "קומבינה" חדשה של נהגים בארה"ב: תחנות הדלק בשמורות האינדיאניות מציעות דלק במחירים זולים בהרבה מאשר בשאר המדינה, ונהגים שאינם חיים בשמורות נוהרים אליהן לתדלק בזול.
ערוץ PBS, למשל, ראיין את ג'ונל לואיס מאזור סיאטל, שפתחה אפליקציה, זיהתה את הפער במחירים, ונסעה חצי שעה עד לשמורת "טולליפ" (Tulalip). שם, היא מילאה את רכבה הגדול ב-4.84 דולר לגלון דלק – כ-75 סנט פחות מזה שבתחנה ליד ביתה.
"זה נשמע מגוחך לנסוע כל כך רחוק בשביל דלק, אבל המחירים פשוט מטורפים", אמרה ג'ונל לערוץ בזמן שהמתינה ליד המשאבה, "השמורה הזו היא המקום היחיד שבו אני עדיין יכולה להרשות לעצמי למלא מכל שלם".
לואיס היא, כמובן, לא היחידה. מחירי הדלק בארה"ב עלו ביותר מדולר - כ-20%-25% - מאז פרוץ המלחמה, והמחיר הממוצע הארצי נושק ל-4.15 דולר לגלון, ובחלק מהמדינות - הרבה יותר.
המחירים הללו דוחפים נהגים למצוא מקלט בכ-500 תחנות דלק בבעלות שבטית ברחבי ארה"ב. הסוד מאחורי המחירים הזולים הוא פשוט: פטור ממס. חוק האמריקני אוסר על מדינות בארה"ב להטיל מיסים על בני השבטים הגרים בשמורות.
תושבי השמורות משלמים את המס הפדרלי על הדלק (18.4 סנט לגלון), אבל הם פטורים מהמיסים שהמדינות השונות בתוך ארה"ב מטילות, המגיעים ליותר מ-70 סנט לגלון במדינות מסויימות, כמו קליפורניה, למשל.
הפטור ממס נובע משרשרת פסיקות של בית המשפט העליון האמריקני, שהתקבלו מימי רדיפת האינדיאנים במאה ה-19 ועד לעשור האחרון. הפסיקות הללו ביצרו את מעמדן של השמורות כשטחים עם אוטונומיה מסויימת, כולל פטורים ממסים.
שטיפת מכוניות ליד תחנת דלק בשמורה האינדיאנית Cocopah באריזונה, ארה"ב. צילום: הממשל האמריקני, אושר לשימוש חופשי כ-Public Domain
עבור השבטים, הדלק הוא "מוצר משיכה" (Loss Leader). הרווח האמיתי מגיע מקניות של נהגים מבחוץ בחנויות המזון בשמורות, ובמקרים רבים מהימורים שלהם ב"גאזינוס" – תחנות דלק המפעילות מכונות הימורים קטנות.
ומדובר במקור הכנסה משמעותי. טניה ברנס, מנכ"לית התאגיד הכלכלי של שבט הטולליפ, הצהירה כי: "ההכנסות ממכירת דלק ומצרכים חוזרות ישירות לקהילה. אנו משתמשים בהן לממן תשתיות, משטרה, בריאות וחינוך לילדי השבט".
גם אם המלחמה תסתיים בקרוב, מומחים לאנרגיה מעריכים שהמחירים לא יחזרו במהרה לרמתם הקודמת. האמריקנים, שתמיד קידשו את חופש התנועה, לומדים עכשיו שיעור מאלף על ההיסטוריה והמשפט במדינה שלהם מהמשאבות בשמורה.

קראו את חוקי הקהילה שלנו בתנאי השימוש של energya