ארה"ב תקים 10 כורים גרעיניים חדשים

הממשל האמריקאי בראשות הנשיא דונלד טראמפ הכריז לאחרונה על הסכם מסגרת לעסקת ענק לבניית עשרה כורים גרעיניים חדשים (לייצור חשמל למטרות אזרחיות) מסוג AP1000 של חברת ווסטינגהאוס (Westinghouse).

היקף המימון המשוער להקמת התחנות מגיע ללא פחות מ-80 מיליארד דולר.

הממשל מציג את הקמת התחנות כמהלך אסטרטגי. אם העסקה תצא לפועל, היא תכתיר את ווסטינגהאוס כ"אלופה הלאומית" של ארה"ב בתחום הגרעין.

עם זאת, העסקה נרקמה באופן חריג חריגים, המעורר ספקנות בקרב מומחי אנרגיה ופיננסים בארה"ב.

מנכ"לי חברות ענק: "לא ניקח חלק בפרוייקט"

בניגוד למקובל, העסקה לא נחתמה מול משרד האנרגיה האמריקאי (DOE) ואינה ממומנת באמצעות תוכניות ההלוואות של המשרד, שלרוב משמשת למימון השקעות בתחום האנרגיה.

במקום זאת, משרד המסחר (Commerce Department) הוא זה שניהל את המגעים. כלי תקשורת אמריקאים ציטטו מקורות במפלגה הרפובליקאית (של טראמפ) שאמרו שההתנהלות סביב העסקה הזאת היא "דוגמא לכאוס הפנימי בממשל".

80 מיליארד הדולר אינם מגיעים מתקציב פדרלי ישיר, אלא, לפי הערכות שפורסמו, מותנים בכך שיפן תממש השקעה בסך 550 מיליארד דולר בארה"ב, כפי שראשת ממשלת יפן, סנאה טקאיצ'י, התחייבה בפני טראמפ. 

חוסר הבהירות בנוגע למסלול הזרמת הכספים – האם יעברו דרך ה-LPO, הבית הלבן, או מנגנון אחר – עשוי להקשות על חברות פיתוח ואנרגיה להצליח לתכנן את המימון שלהן.

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. צילום רשמי של הממשל האמריקאי. אושר לשימוש חופשי ונלקח מוויקימדיה.

בנוסף, בכיר במשרד האנרגיה אמר כי: "הממשל עשוי לקחת בעלות מלאה על הכורים החדשים". מהלך כזה, אם יתבצע, חריג בארה"ב, בה כורים גרעיניים נבנים בידי חברות פרטיות ובבעלותן במימון ממשלתי. בממשל מנמקים את המהלך ב"מצב חירום לאומי".

עם זאת, הלאמת כורים גרעיניים תואמת את המקובל בעולם. מרבית חברות הגרעין המצליחות בעולם (בצרפת, קוריאה, רוסיה, יפן והאמירויות) הן בבעלות ממשלתית, בשל הצורך בהון עתק, לוחות זמנים ארוכים וניהול חומרים רדיואקטיביים. 

למרות התמיכה הממשלתית הנרחבת בבניית כורים גדולים, חברות חשמל גדולות בארה"ב, שיש להן משאבים הדרושים לפרוייקטים כאלה -כמו אקסלון ודיוק - מסתייגות ולא מתחייבות להשתמש בהן.

תחנת כוח גרעינית בארה"ב. אושר לשימוש חופשי ב-Creative Commons

מנכ"ל אקסלון, קלווין באטלר, אמר במפורש: "אני לא אבנה תחנת כוח גרעינית. מה שאני יכול לעשות זה להישען על טורבינות גז, ייצור חשמל סולארי קהילתי ואגירת סוללות".

מנכ"ל דיוק, הארי סיידריס, ציין גם הוא כי לא יתקדם עם תוכניות גרעין, עד שיבטיח פוליסת ביטוח שתגן על המשקיעים והלקוחות שלו מפני חריגות בעלויות.

סעיף מפתיע נוסף בהסכם הוא כוונת הממשל להנפיק את ווסטינגהאוס בבורסה ולדרוש נתח ממנה, שיעבור לבעלות משלם המסים האמריקאי.

לפי ההסכם, אם הממשל יאשר את ההשקעה סופית עד ינואר 2029, ואם שווי ווסטינגהאוס יגדל עד אז ל-30 מיליארד דולר לפחות, הממשל יבקש מבעלי החברה (ברוקפילד הקנדית וקאמקו) למכור לה מניות בהיקף של עד 20% מהחברה.