ארה"ב ואיראן בדרך להסכם: נפט מתחת ל-80 דולר

שוק הנפט העולמי חווה בימים האחרונים טלטלה עזה, כאשר המחירים צנחו לשפל של שלושה חודשים. הסיבה הרשמית: הדלפתו של מזכר הבנות בין וושינגטון לטהרן, המעורר תקוות לסיום המלחמה בין המדינות ולפתיחתו המחודשת של מיצר הורמוז - עורק החיים הכלכלי של המפרץ הפרסי. לאחר יומיים של נפילות חדות שבהן איבדו החוזים העתידיים כעשרה אחוזים מערכם, נרשמה היום (ד') יציבות יחסית כך לפי דיווח של סוכנות רויטרס. חבית מסוג ברנט נסחרת סביב 78.4 דולר, ומחיר חבית מסוג WTI האמריקני נע סביב 75.3 דולר. המשקיעים, כך נראה, עצרו לרגע את הנשימה ומנסים להבין האם מדובר בעידן חדש או באשליה זמנית.

על פי פרטי ההסכם המסתמן, שטקס חתימתו הרשמי אמור להתקיים ביום שישי הקרוב בשווייץ, ארצות הברית תסיר את המצור הימי מעל נמלי איראן ותאפשר לה לחדש את יצוא הנפט באופן מיידי. בתמורה, טהרן תתחייב לא לפתח נשק גרעיני ותאפשר תנועה חופשית ובטוחה של מיכליות במיצר הורמוז, שנחסם כמעט לחלוטין מאז התקיפות המשולבות של ארצות הברית וישראל בסוף חודש פברואר. מדובר בוויתור אמריקני דרמטי מצדו של הנשיא דונלד טראמפ, מי שבקדנציה הראשונה שלו קרע לגזרים את הסכם הגרעין המקורי. כעת, המציאות הגיאופוליטית והלחצים הכלכליים מבית אילצו את הממשל האמריקני לחשב מסלול מחדש.

ההתרגשות בשווקים מובנת, אך מומחי אנרגיה בעולם ממהרים לשפוך מים צוננים על האופטימיות. מיצר הורמוז הוא צוואר הבקבוק החשוב ביותר בעולם האנרגיה, דרכו עוברת כחמישית מתפוקת הנפט הגלובלית בכל יום. פתיחה מחדש של הנתיב אינה דומה להרמת מחסום בכביש אגרה. כלכלנים בכירים בבנקים בינלאומיים, בהם HSBC, מדגישים כי החזרה לשגרה תהיה ארוכה ומורכבת. האזור זקוק למבצע נרחב של פינוי מוקשים ימיים, הסדרת ביטוחי הספנות הבינלאומיים שנפגעו אנושות, וריקון מאגרי הנפט העצומים שנצברו במפרץ במהלך חודשי הלחימה. מעבר לכך, החזרת שדות נפט שהושבתו לפעילות מלאה היא תהליך טכנולוגי שיכול להמשך שבועות ואף חודשים ארוכים.

המגמה בשוק האנרגיה מושפעת לא רק מההתפתחויות הפוליטיות, אלא גם משינויים מבניים עמוקים בביקושים הגלובליים. סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) הפחיתה באחרונה באופן דרסטי את תחזית הביקוש העולמית לשנה הקרובה בלמעלה ממיליון חביות ביום, והזהירה מפני הצפת שוק מאסיבית בשנים הבאות. מגמה זו מתכתבת עם נתונים מדאיגים המגיעים מסין, צרכנית הנפט הגדולה בעולם. נתוני זיקוק הנפט הגולמי בסין הציגו ירידה חדה של תשעה אחוזים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, והגיעו לרמתם הנמוכה ביותר מזה כמעט ארבע שנים. עובדה זו מעידה כי בתי הזיקוק בסין מעדיפים להשתמש במלאים קיימים ומצמצמים רכישות חדשות, מה שמגביר את הלחץ על המחירים כלפי מטה.

במקביל, גם בהודו, המנוע הכלכלי הצומח של אסיה, מורגשת רגיעה ברכישות הדלקים הנוזליים. בתי השקעות מובילים בוול סטריט, כמו גולדמן זאקס, כבר מיהרו לעדכן את התחזיות שלהם והורידו את מחיר היעד של חבית ברנט ל-85 דולר לשנה הנוכחית ו-75 דולר לשנה הבאה. מבנה השוק הפיזי עבר למצב של קונטנגו (Contango) - מצב שבו מחיר הנפט לאספקה עתידית גבוה ממחיר הנפט המיידי, תופעה המאשרת באופן רשמי כי קיים עודף היצע פיזי בשווקים.

מעל לכל החגיגה הדיפלומטית הזו מרחף סימן שאלה גדול אחד: ירושלים. ישראל הרחיקה את עצמה באופן מופגן מהסכמות הפסקת האש שנרקמו באפריל, וכך גם מההסכם הנוכחי בין ארצות הברית לאיראן. פגיעות של כלי טיס בלתי מאוישים בדרום לבנון השבוע מזכירות לכולם שהשטח עדיין בוער, והלחימה באמצעות פרוקסיז (כוחות שלוחים) לא נפסקה. אם ישראל או אחת מהשלוחות האיראניות יחליטו לשבור את הכלים, הפרמיה הגיאופוליטית שרק עכשיו נמחקה ממחירי הנפט עלולה לחזור בסערה, ולהקפיץ את המחירים בחזרה אל מעבר לרף מאה הדולרים. המשקיעים אולי מברכים על השקט הזמני, אך הם יודעים היטב שבמזרח התיכון, הדרך בין הסכם חתום לטילים בשמיים קצרה מתמיד.