״אם רוצים לוודא שיש מספיק אנרגיה לכולם, הדבר הקל ביותר הוא להציב חסמים"

החלטתה של רשות החשמל להקפיא טיפול בבקשות חדשות לחיבור חוות שרתים לרשת החשמל זכתה לביקורת נוקבת במהלך הוועידה ה־11 לאנרגיה וכלכלה שנערכה היום (ג'). פרופ׳ אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה והיועץ הכלכלי לראש הממשלה, אמר כי תפקידה של הממשלה הוא לדאוג לספק את היקושים לחשמל ולא להגביל אותם.

"בכל העולם מתקיים כיום עיסוק אינטנסיבי בחוות שרתים, והחסם המרכזי הוא אנרגיה וחשמל", אמר שמחון, "תפקידה של הממשלה הוא לא להגביל את הביקוש לחשמל, אלא לוודא שיש במדינת ישראל מספיק אנרגיה כדי לתת מענה לכלל הצרכים". הוא מתח ביקורת על הדרגים המקצועיים במשרד אוצר ובגופי אסדרת האנרגיה, שלדבריו מבקשים לבלום את התפתחות חוות השרתים מחשש שלא יהיה מספיק חשמל.

שמחון אמר שישראל צריכה להגיע למצב בו חוות שרתים יוכלו לקבל כ־20% מצריכת החשמל במשק, וכדי לעשות זאת יש להרחיב משמעותית את יכולות ייצור החשמל. ״אם רוצים לוודא שיש מספיק אנרגיה לכולם, הדבר הקל ביותר הוא להציב חסמים. אבל זה לא תפקידה של הממשלה. תפקידה הוא לדאוג לכך שהיצע החשמל יוכל לעמוד בביקוש״, אמר. בעבר פורסם כי שמחון מציע לעקוף את החסמים ולאפשר לחברות פרטיות לייבא טורבינות ולייצר חשמל באופן עצמאי. כמו כן הוא פעל לקדם חקיקה שתגדיר את חוות השרתים כתשתית לאומית, מה שיאפשר להן מסלול תכנוני מהיר ועוקף רשויות מקומיות ללא הגבלת מיקום גאוגרפי.

יו"ר רשות החשמל, אמיר שביט, הגיב על הדברים בכעס: "בניגוד לדברי ראש המועצה הלאומית לכלכלה, ההצעה הזו היא של הרשות ולא של אחרים, והיא זוכה לתמיכת שר האנרגיה ונעשית בשיח משותף עם המטה לבינה מלאכותית, בצורה מושכלת ובאחריות ללא הצעות פופוליסטיות. לשאר דברי ההבל שנאמרו בכנס לא אתייחס"  אמר.

לדבריו הרשות בוחנת את הדרכים לכך שחוות השרתים יוכלו להגיע ל-20% מצריכת החשמל בישראל. הוא ציין שההצעה שחוות השרתים יקימו עצמאית תחנות כוח תוביל לכך שהקמתן תידחה בלמעלה מעשור. "לכן הצעת הרשות, שמתבססת על ההשקעות שכבר אושרו וכבר החלו להתבצע, בהיקף של למעלה מ-100 מיליארד שקלים - הן אלו שמאפשרות גידול בחוות השרתים כבר עכשיו".

כזכור, ביולי האחרון רשות החשמל הורתה לחברת נגה להקפיא לחלוטין למשך140  יום את הטיפול בבקשות חדשות לחיבור חוות שרתים לאספקת חשמל. ההחלטה באה על רקע זינוק גדול בביקוש לחיבור חוות שרתים. בתוך חודשיים בלבד הוגשו שורת בקשות חדשות בהיקף של 27 אלף מגה-וואט – כמעט כפליים מצריכת החשמל הממוצעת של מדינת ישראל כולה. החשש שהיה שאספקת חשמל בהיקף כזה עלולה להביא לעומס קיצוני שיסכן את יציבות רשת החשמל הארצית. כמו כן הסתמן שבחלק מהמקרים מדובר בבקשות ספקולטיביות, שלא עומדת מאחוריהן יוזמה של ממש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, פתח את הוועידה. בין השאר הוא דיבר על השבתת חמשת מתקני התפלת המים, ולמעמדה של ישראל כיצואנית גז אזורית. הוא עדכן כי במהלך השנה הבאה צפויים להתחיל חיפושי גז נוספים בים. בעניין הוויכוח על חוות השרתים אמר: "אנחנו נקצה כ־20% מצריכת החשמל בישראל לדאטה סנטרים, תוך שמירה על עתודות הגז של ישראל לשנים קדימה".

יו"ר פורום יצרני החשמל הפרטיים, קרן ברק, אמרה: "מהפכת ה-AI משנה את העולם, וגם את משק החשמל. וברגע שמדינת ישראל שמה לעצמה יעד לאומי למשוך לכאן דאטה סנטרים וחברות טכנולוגיה בינלאומיות, היא חייבת להיות מסוגלת להבטיח להן דבר בסיסי: שיהיה כאן מספיק חשמל. לישראל יש את היזמים, ההון, גז טבעי, וחברות שמוכנות להשקיע כאן מיליארדים כדי להגדיל את היצע החשמל״.

עוד הוסיפה: ״מה שאנחנו צריכים מהמדינה הוא לא שהיא תעשה את זה במקומנו, אנחנו צריכים שהיא תאפשר לנו לעשות את זה. לקבוע מדיניות ברורה, לייצר ודאות, להסיר חסמים ולתת לתחרות לעבוד. אם נעשה את זה היום - יהיה למשק הישראלי את החשמל שהוא צריך מחר."

איתן פרנס, מנכ״ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, אמר כי מאז תחילת התפתחותו של שוק האנרגיה הירוקה בישראל ב־2009, הענף התקדם משמעותית, אך לדבריו עדיין קיימת תחושה של חוסר ודאות רגולטורי – מהמערכות הסולאריות הביתיות ועד לרשת ההולכה והחלוקה. ״אנחנו נמצאים בחוסר ודאות ומצפים מרשות החשמל לייצר יציבות רגולטורית ולוודא שהחלטות חדשות לא יביאו לקריסה של חברות בענף. צריך לקדם מדיניות שתיתן ודאות ותאפשר לאנרגיה החכמה בישראל להמשיך לצמוח״, אמר.

לדברי פרנס, בענף הרכב החשמלי קיימת כיום דאגה משמעותית בעקבות החלטות שמצמצמות את הכדאיות של כניסת כלי רכב חשמליים לישראל. ״אנחנו רואים ירידה משמעותית בשוק, וזו מגמה שמחייבת את משרד האוצר ומשרד האנרגיה לעצור ולבחון מחדש את המדיניות. החלטות בתחום הזה צריכות להישען על חזון ארוך טווח״, אמר. לדבריו, ייצור חשמל מבוזר במתח נמוך הוא חלק מרכזי מתפיסת ״האנרגיה החכמה״, ולכן יש לקדם תוכניות שיתמכו בייצור חשמל מהשמש ובשילובו ברשת, ולא ליצור מנגנונים שעלולים לפגוע בכדאיות הכלכלית של התחום.

חן הרצוג, שותף וכלכלן ראשי ב-BDO, הציג את תחזית הביקוש לחשמל והצביע על הגירעון התעריפי המצטבר של חברת החשמל, שעומד לדבריו על כ־9.5 מיליארד שקל. המשמעות היא שתעריף החשמל כיום אינו מכסה באופן מלא את העלויות, והחוב למעשה נדחה לצרכנים בשנים הבאות.

הרצוג הדגיש כי לצורך יצירת שוק חשמל תחרותי יש לבצע האחדה של ההסדרות, כך שהשחקנים הפרטיים יוכלו להתחרות זה בזה במסגרת שוק אחיד ובניטרליות טכנולוגית. בהמשך הוא הציג את תחזית הביקוש המעודכנת, שלפיה קצב הגידול בביקוש לחשמל צפוי לעלות מכ־3.5% בשנה לכ־4.2%, בין היתר בעקבות התפתחות חוות השרתים, בעוד ביקוש הליבה צפוי לגדול בכ־2% בשנה. לדבריו, כדי לתת מענה לגידול הצפוי יהיה צורך בתוספת של כ־3–3.5 ג'יגה־ואט של כושר ייצור חשמל מעבר לתכנון הקיים. עם זאת, הוא הבהיר כי בקשות החיבור לחוות שרתים בהיקף של 27 ג'יגה־ואט אינן משקפות בהכרח ביקוש שיתממש בפועל.