דעה: ישראל זקוקה לאנרגיה גרעינית כדי להיות מוכנה לעידן הבינה המלאכותית

מכון המחקר שלנו, "מיינד ישראל" ערך לאחרונה מפגש עם בכירים מתעשיית ההייטק, האקדמיה והמגזר הציבורי מישראל ומארה"ב, כחלק מיוזמה לכינון ברית טכנולוגית בין ארצות הבית לישראל. במפגש, תחום האנרגיה סומן כתחום מרכזי.

באירוע עסקו בהזדמנויות לשיתוף פעולה אסטרטגי בתחומים נבחרים, ובמתן מענה לאתגרי התשתית, הנובעים מהקצב המהיר של המהפכה הטכנולוגית הנוכחית שמובילה הבינה המלאכותית.

במשק האנרגיה הישראלי והעולמי יש פער בין הצמיחה האקספוננציאלית של ה-AI, המביאה לגידול דרסטי בצורך בחשמל בחוות שרתים, לקצב הפיתוח הליניארי והאיטי של תשתיות האנרגיה.

המסר שעלה מהדיונים היה חד-משמעי: כדי לשמר את מעמד ישראל כמעצמת חדשנות וכשותפה מרכזית של ארה"ב, ישראל חייבת לבצע רפורמה בתשתית האנרגיה שלה.

כדי לספק מענה לצרכי המשק בעשורים הבאים, יש צורך ביצירת תמהיל אנרגיה חדש, המבוסס על מקורות נקיים, יציבים ורציפים לאספקת חשמל, ובראשם אנרגיה גרעינית.

מדובר בתהליך ארוך של לפחות כעשור, ולכן קיים צורך בהול לצאת לדרך היום.

מדוע דווקא אנרגיה גרעינית?

לפי דוח מצב משק החשמל של רשות החשמל, צריכת החשמל של חוות השרתים צפויה לזנק, מ-0.5% מכללל צריכת החשמל במשק ב-2024, לשיעור של עד 7% ב-2030.

המגמה הזאת, יחד עם קצב גידול האוכלוסייה המהיר בישראל, והתכיפות של אירועי אקלים קיצוניים בימינו, עלולים להביא את תשתית החשמל בארץ לקצה גבול היכולת.

תחנת הכוח הגרעינית רוסלוויל בארה"ב, צילום: Georgfotoart

אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח תלויות בתנאי מזג האוויר ואינן יכולות לספק את היציבות הקריטית שדורשות מערכות AI, שכן כל הפרעה באספקה גורמת לנזקים כלכליים עצומים.

טכנולוגיות האגירה הקיימות עדיין רחוקות מבשלות, שתאפשר גיבוי בהיקף ובהספק הנדרש. יבוא גז בהיקף משמעותי אינו פתרון מעשי, בשל הפגיעה בעצמאות האנרגטית, שחשיבותה הומחשה במלחמה האחרונה.

ההבנה, לפיה אנרגיה גרעינית היא מענה זמין ויעיל  לצורך הגובר באספקת חשמל נקייה ויציבה לחוות שרתים, עומדת מאחורי ה"רנסנס הגרעיני" המתרחש בעולם. ממשלות, ותאגידי הייטק כמו מיקרוסופט, גוגל ואמזון מבצעים השקעות עתק באנרגיה גרעינית.

המגמה אינה פוסחת על המזרח התיכון, שהופך לזירה מרכזית במאבק הגלובלי בין ארה"ב לסין על הגמוניה כלכלית-טכנולוגית.

כחלק מהאג'נדה הגיאופוליטית של ממשל טראמפ, ארה"ב מקדמת שיתופי פעולה בתחום הגרעין האזרחי עם בעלות בריתה באזור, ובראשן סעודיה, במטרה לבלום את ההשפעה הסינית והרוסית. אך בינתיים, ישראל נותרת מאחור.

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. צילום רשמי של הממשל האמריקאי. אושר לשימוש חופשי ונלקח מוויקימדיה.

המסקנה הנדרשת היא שאספקת חשמל יציבה מחייבת שילוב של אנרגיה גרעינית בתמהיל מקורות האנרגיה של ישראל. הבנה זו מחלחלת גם לדרג המדיני.

שר האנרגיה, אלי כהן, התבטא לאחרונה באופן פומבי בנוגע לצורך האסטרטגי של ישראל בקידום אנרגיה גרעינית. השר הדגיש כי כדי להבטיח את הביטחון האנרגטי ולהוזיל עלויות בטווח הארוך, ישראל חייבת לפעול להקמת תחנת כוח גרעינית.

הזדמנות היסטורית לגרעין אזרחי ישראל

אנרגיה גרעינית בישראל היא סוגייה מורכבת, כיוון שהמדינה אינה חתומה על אמנה לאי-הפצת נשק גרעיני (NPT). עם זאת, האקלים הגיאופוליטי הנוכחי מזמן שעת כושר נדירה.

בגיבוי אמריקאי, במסגרת הברית הטכנולוגית המקודמת על ידי "מיינד ישראל", ניתן לבחון מתווים עוקפי NPT.  ניתן ליצור הסכם דומה לזה שנחתם בין ארה"ב להודו –  הקמת כור אמריקאי שימכור חשמל לישראל, או שת"פ עם מדינה נוספת (כמו קפריסין).

הכור הגרעיני בדימונה. צילום: Vierkant. אושר לשימוש חופשי ופורסם בוויקיפדיה

על האסטרטגיה לכלול גם השקעה בפיתוח טכנולוגיות פורצות דרך כמו היתוך גרעיני, כורים מודולריים קטנים (SMR), מימן ירוק וגיאותרמיה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו נמצא בקשר הדוק עם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. לצד העיסוק בסוגיות מדיניות וביטחוניות בוערות, על נתניהו להעלות יוזמה לקידום תכנית גרעין ישראלית.

מדובר בהזדמנות פז לישראל, לאור הגישה המיוחדת של הנשיא טראמפ, חוסר המחוייבות שלו לנורמות ישנות, והעובדה שהוא מקדם אנרגיה גרעינית בארה"ב.

קידום הקמת כורים גרעיניים אזרחיים בישראל ישרת את האסטרטגיה של הממשל לביסוס הדומיננטיות הטכנולוגית של ארה"ב מול סין ורוסיה, תוך הפיכת ישראל לחלון ראווה לטכנולוגיה גרעינית מערבית מתקדמת במזרח התיכון.

מהלך כזה יניב גם רווח כלכלי ישיר לארה"ב, באמצעות ייצוא כורים וציוד, שיצרו מקומות עבודה בתעשייה האמריקאית, בהתאם למדיניות "אמריקה תחילה".

כדי שישראל תוכל לספק מענה לביקוש הגובר לחשמל בעשורים הבאים ולשמור על עצמאות אנרגטית, עליה לקבל כבר היום את ההחלטה לקדם תכנית גרעין אזרחית.

ממשל טראמפ מספק לישראל הזדמנות היסטורית, ולכן סוגייה זו חייבת להיות על השולחן בשיחות בין המנהיגים.

אבנר גולוב הוא סגן נשיא מכון המחקר "מיינד ישראל" ודן יכין הוא חוקר חדשנות וטכנולוגיה במכון