הטעינה המהירה בעולם, עכשיו זה קורה

זה לקח עשר שנים אבל חברת סטורדוט (StoreDot) הישראלית מקיימת את ההבטחה: סוללות רכב שנטענות בתוך עשר דקות בלבד. החברה סיימה את שלב הפיתוח והיא חתמה על הסכמים עם מספר חברות בסין וקוריאה שייצרו את הסוללות המהפכניות. שמות החברות לא נחשפו בשלב זה.

סטורדוט פיתחה תאי סוללה מבוססי סיליקון לטעינה מהירה במיוחד (XFC – Extreme Fast Charging), שמקדימים ביכולותיהם את כל הטכנולוגיות המתחרות. התאים האלה נטענים בתוך דקות ושומרים על נפח הקיבולת שלהם גם לאחר יותר מ-2,400 מחזורי טעינה מהירה. החברה הדגימה את היכולות האלה על אב-טיפוס של מכונית Polestar 5, הדגם היוקרתי החדשני של וולוו השוודית וג'ילי הסינית, עם טעינה מ-10% ל-80% בתוך עשר דקות.

סטורדוט לא תייצר את הסוללות בעצמה אלא תעניק רישיונות למפעלי יצור סוללות בעולם, שייצרו אותן על קווי ייצור ליתיום-יון קיימים, ללא צורך בהחלפתם. יכולות הייצור של הסוללה הוכחה בחמישה מפעלי סוללות בעולם ועם שניים כבר נחתמו הסכמי ייצור. כעת החברה עוברת למאמצי הטמעת הסוללה בדגמים עתידיים של יצרניות רכב בעולם.

ה-AI החליף עשרות עובדים

סטורדוט נקלעה למשבר בתחילת השנה, כשמאמצי גיוס ההון שלה וכוונות ההנפקה שלה  בנאסד"ק נכשלו. החברה נאלצה לבצע הליך פיטורים, וכוח האדם ירד מ-150 עובדים לעשרות בודדות. אבל למרות זה החברה השלימה את תהליך הפיתוח בהצלחה, בין השאר בזכות שימוש בכלי בינה מלאכותית מתקדמים שאפשרו השלמת משימות על ידי עובדים מעטים ושימוש במודלים ממוחשבים לסימולציות תרמיות ולסריקת אלפי הרכבים כימיים של חומרים בלוחות זמנים קצרים.

"הייתה פה מהפכה שאני שפשפתי את העיניים", אומר ד"ר דורון מאירסדורף, מייסד ומנכ"ל סטורדוט, "היו לי בעבר 150 חוקרים, מתוכם 35 דוקטורים שעבדו במשך כעשור. אבל היום משימות שבעבר דרשו עבודה של קבוצת פיזיקאים ומומחי תרמודינמיקה במשך חודש שלם, מבוצעות על ידי אדם אחד שמפעיל כלי AI. הבינה המלאכותית איפשרה לנו לרדת בסדרי גודל בכמות כוח האדם, תוך שמירה על יכולות הפיתוח". לדברי מאירסדורף, החברה מגייסת כעת עובדים מחדש, חלקם עובדים שעזבו בגל הפיטורים האחרון, כדי ללוות את תהליכי האינטגרציה בשטח.

כעת מודיעה סטורדוט על חתימת הסכמים מסחריים ראשונים עם מספר יצרניות רכב אירופאיות מובילות, אשר ישלמו על הטמעת טכנולוגיית ה-XFC  בפלטפורמות הרכב העתידיות שלהן. לפני כשנה השלימו יצרניות רכב בחינה עצמאית ומעמיקה שאישרה את יעילות תאי ה-XFC. תוצאות המבדקים אימתו את עמידתם המלאה של התאים בתקני הבטיחות המחמירים של היצרניות ובאישורים הבינלאומיים, בנוסף, התוצאות הדגימו ביצועי טעינה מהירה שעולים על אלו של פתרונות המתחרים שנבדקו במקביל.

מה הביא אתכם דווקא עכשיו לקו הסיום? איך אתה מסביר העיתוי?

"העיתוי נקבע כשחלף מספיק זמן של בדיקות. עם וולבו ועם פולסטאר למשל אנחנו כבר בשנה החמישית של הבדיקות. בעיקר בדיקות בטיחות, לא ביצועים, כל פעם אומרים לך, 'בוא תתקן את זה או תשנה קצת את זה' אבל כעת חלף מספיק זמן והתחלנו לקבל אישורים מיותר ויותר יצרנים. אני מדבר עכשיו על שלושה-ארבעה יצרנים שכבר מעוניינים למכור ומוכנים כבר לשלם".

הטכנולוגיה של סטורדוט מבוססת על אנודת סיליקון בשילוב קטודת NMC (ניקל, מנגן וקובלט), ומציגה צפיפות אנרגיה של 300 עד 330 וואט-שעה לקילוגרם. נתון זה גבוה בכ-30% מצפיפות האנרגיה של סוללות LFP (ליתיום-ברזל-פוספט) המיוצרות באופן נרחב בסין, ומאפשר טווח נסיעה גדול משמעותית עבור הרכב החשמלי באותה משקולת סוללה. מחיר הסוללה צפוי להיות יקר בכ-10% בהשוואה לסוללות הסיניות, אך לדברי מאירסדורף הדבר יוביל לעליה של כ-4% בלבד במחיר המכונית כולה, תוספת לא משמעותית כשמדובר ברכבי פרימיום.

החברה הגיעה לאימות טכנולוגי של מעל 2,400 מחזורי טעינה מהירה רציפים (טעינה מלאה ב-10 דקות) ללא התדרדרות ניכרת בקיבולת הסוללה. נתון זה שובר אקסיומה קודמת בתעשיית האנרגיה, לפיה טעינה מהירה פוגעת באופן אנוש באורך חיי הסוללה. מאירדורף מצטט בכיר בחברת האנרגיה בריטיש פטרוליום (BP) שאמר שהחברה תכננה תחנות טעינה מהירות עם הנחת יסוד שהטעינה מהירה תפגע בסוללה ואולם כשנוכחו לגלות שאלפי הטעינות של סוללת סטורדוט לא פוגעות בסוללה, "כל הנחת העבודה שלנו קרסה".

סוללות לרובוטים הומנואידים

בעבר תכננה סטורדוט להקים מפעל ייצור עצמאי (Gigafactory) בהשקעה של מאות מיליוני דולרים אבל בהמשך עברה למודל עסקי שונה: רישוי קניין רוחני ופיתוח ידע תהליכי, בדומה למודל חברות השבבים בעולם.

המודל הזה מוכר היטב לד"ר מאירסדורף, לשעבר בכיר ב-SanDisk ו-Msystems, שלקח חלק במהפכת כונני ה-SSD וזיכרונות הפלאש.  "היה לי חלום למפעל והייתי בתהליכים לגיוס 400 מיליון דולר," הוא אומר, "אבל כשהסתכלתי על האקסל, ראיתי שהחברה תמשיך לדמם מזומנים בשנים הראשונות עד שתגיע לתפוקה מספקת. מדובר היה בהוצאות של מיליארד דולר – מאיפה אני אביא את הכסף הזה?"

כעת סטורדוט פועלת במודל של מענק רישיונות שימוש ב-100 הפטנטים והפיתוחים שלה ליצרניות סוללות קיימות בדרום קוריאה, בקנדה ובסין (כדוגמת חברת EVE Energy המשקיעה בחברה). היצרניות משלמות לחברה דמי גישה (Access Fee) ודמי רישוי עבור השימוש בטכנולוגיה, תוך ליווי של מהנדסי אינטגרציה מטעם סטורדוט בשלבי התכנון.

לצד תעשיית הרכב, סטורדוט מרחיבה את פעילותה לתחומים נוספים הדורשים פריקה וטעינה מהירות במיוחד, בהם רחפנים אזרחיים וביטחוניים (טעינה ב-5 דקות), רובוטים הומנואידיים, ויישום חדשני במרכזי נתונים: סוללה שמספקת קפיצות בצריכת המעבדים שנמשכות מילי-שניות בודדות. בכך היא תחליף רכיבי סופר-קבל (Ultra-capacitor) יקרים.

"החזון שלנו לא נעצר כאן", אומר מאירסדורף, "אנחנו מאמינים שטעינת סוללות בדקות ספורות תהפוך לסטנדרט בכל תחום חשמלי: בעולם הרכב, ברובוטיקה, בתחום הרחפנים ובכל מכונה שממתינה לטעינה מלאה שעות ארוכות".

בדרך לגיוס הון

חברת סטורדוט הוקמה בשנת 2012 על ידי דורון מאירסדורף, פרופ' שמעון (סימון) ליצין ופרופ' גיל רוזנמן. בתחילת הדרך החברה תכננה לפתח מסכים והתקני זיכרון, בהמשך סוללות לסמארטפונים ואז התמקדה בסוללות למכוניות. החברה גייסה מאז הקמתה יותר מ-200 מיליון דולר, ובין המשקיעים שלה יצרנית הרכב הווייטנאמית VinFast, זרוע ההשקעות של וולוו, מרצדס-בנץ (דיימלר), בריטיש פטרוליום, TDK היפנית, סמסונג ונצ'רס והאוליגרך רומן אברמוביץ'.

המעבר כעת למודל עסקי רזה ומבוסס AI התגבר לאור השינויים בסביבה המאקרו-כלכלית ושוק ההון. בפברואר 2026 בוטל בהסכמה הדדית מיזוג ה-SPAC המתוכנן של סטורדוט לפי שווי של 800 מיליון דולר – בעקבות הקושי בהשלמת גיוס PIPE נלווה של 30 עד 50 מיליון דולר. בעקבות כך צמצמה החברה את שיעור שריפת המזומנים שלה והתמקדה בהכנסות מרישיונות.

כעת סטורדוט נערכת לחזרה להליך גיוס ההון במטרה להרחיב את הסכמי הרישוי ולהגיע ליצרניות רכב נוספות בארצות הברית ובאירופה. בחברה מציינים כי התהליך יתבצע באופן מבוקר מכפי שהוגדר בעבר, תוך בחינת חלופות להנפקה ציבורית (IPO) או מיזוג אסטרטגי חדש.

מאירסדורף: "לא ירדנו מהחלום הזה. להפך, יש לנו כמה מהמשקיעים הקיימים הראשונים שלנו שדוחפים מאוד חזק לכיוון הזה. יש כל מיני מכשירי גיוס הון, לא בהכרח מכשיר הספאק שניסינו. אולי נעשה את זה דרך מיזוג או סוג אחר של IPO. אנחנו מאמינים שזה סיפור ציבורי מאוד חזק וזה יכול להביא לנו סכומים יפים שנוכל לעבוד איתם ובאמת לעשות צמיחה משמעותית".