הנהירה לגגות הסולאריים: חלון ההזדמנויות הולך ונסגר

תוכנית "100 אלף הגגות הסולאריים" הושקה על ידי משרד האנרגיה והתשתיות בשנה שעברה. המטרה המוצהרת היתה להוסיף 100 אלף גגות מייצרי חשמל חדשים עד 2030, שיאפשרו לציבור לחסוך בהוצאות חשמל ובו בזמן לחזק את העצמאות האנרגטית של המשק.

בספטמבר השנה פרסם משרד האנרגיה נתונים על היענות הציבור, שהראו עלייה של 37% בהתקנת גגות סולאריים במחצית הראשונה של 2026. המשרד העריך שבמהלך השנה הנוכחית יותקנו כ-10,000 מערכות סולאריות ביתיות, שיביאו את סך הגגות הסולאריים הביתיים בישראל לכ-40,000. מתברר שקמפיין המודעות לעידוד התקנת גגות סולאריים בצירוף תעריפים אטרקטיביים עשו את שלהם, וחברות האנרגיה הסולארית מדווחות על גידול משמעותי בפעילות לקראת תום השנה.

בחברת תדיראן אנרגיה, מהמפיצים המרכזיים של סולאראדג' (SolarEdge) בישראל, מדווחים כי בחודש אוגוסט נרשם גידול של כ-30%-40% במכירות מערכות סולאריות לעומת אוגוסט אשתקד, וכן על עלייה בכמות הפניות למוקדי השירות ועל עומס פניות אצל המתקינים בשטח. עם זה, לקראת סוף השנה מתחילים בענף להסתכל אל שנת 2027 ומביעים חשש שהצמיחה המהירה תסתיים בעצירה כואבת.

הסיבה: התנאים האטרקטיביים שמובטחים כיום למתקיני גגות סולאריים יסתיימו ב-31.12.2026. התנאים האלה כוללים תעריף הזנה קבוע ומובטח ל-25 שנה, שעומד כיום על 48 אגורות לקוט"ש למערכת ביתית. כמו כן ניתנים למצטרפים החדשים פטור מהיתרי בנייה ומיסוי על הכנסות נמוכות, ותמריצים לשילוב סוללות אגירה.

על כמה כסף מדובר? ההכנסה ממערכת סולארית ביתית תלויה בשטח הגג ובהספק המערכת הנגזר ממנו. כלל האצבע: כל 10 מ"ר מאפשרים לייצר כ-1 קילו-ואט. מערכת ביתית טיפוסית בהספק של כ-10 עד 15 קילו-ואט מייצרת בממוצע כ-16,000 עד 24,000 קילו וואט שעה (קוט"ש) בשנה. לפי תעריף ההזנה הנוכחי - כ-48 אגורות לקוט"ש - המערכת מייצרת הכנסה ברוטו של כ-650 שקלים עד 1,150 שקלים בחודש בממוצע, פטורה ממס הכנסה וממע"מ. ההשקעה הראשונית עשויה להגיע עד ל-65,000 שקל, מה שאומר שההכנסות יכסו את ההשקעה בתוך חמש עד שבע שנים. מהשנה השמינית המערכת מספקת הכנסה פסיבית עם תשואה של עד 15% בשנה על ההון המושקע.

עכשיו כל זה עומד להשתנות. רשות החשמל פרסמה הצעת החלטה לעדכון האסדרה, שלפיה תעריפי החשמל המובטחים יופחתו, תקופת ההתחייבות הממשלתית תקוצר ל-21 שנה, והתעריפים המשולמים יפחתו הדרגתית ב-5% מדי שנה, מה שאומר שתקופת החזר ההשקעה צפויה להתארך לכ-7 עד 9 שנים והתשואה השנתית הממוצעת תישחק. עם זה, מי שמוציא אישור ראשוני ("אישור PV") עד 31 בדצמבר 2026, מבטיח לעצמו את התעריפים והתנאים הנוכחיים ל-25 השנים הבאות.

עינור אלטר, מנכ"ל סולאראדג' ישראל, אומר: "שוק האנרגיה הסולארית בישראל נמצא היום בנקודת מפנה. מסלולי התמרוץ שהושקו במסגרת תוכנית '100 אלף גגות' של משרד האנרגיה נועדו להפוך את ההשקעה במערכת סולארית לנגישה וכדאית יותר עבור משקי הבית. כעת, על רקע האפשרות לשינוי בתעריפים ובתנאי האסדרה החל מ-2027, קיים חשש שמשפחות שיבקשו להתקין מערכת בשנה הבאה יעמדו בפני תנאים כלכליים פחות אטרקטיביים. הרחבת הייצור הסולארי הביתי אינה רק הזדמנות כלכלית למשפחות, אלא חלק משמעותי מהמאמץ הלאומי להגדיל את היקף האנרגיות המתחדשות ולחזק את העצמאות האנרגטית של ישראל". אלטר ממליץ לכל מי שמתכנן להתקין גג סולארי לעשות זאת לפני תום השנה כדי שלא להחמיץ את התנאים האטרקטיביים.

אדם קרומר, מנכ"ל פלטפורמת GreenDays להשוואת מערכות סולאריות, אומר: "בטווח הקצר אנו רואים עלייה בביקוש עקב השינוי הצפוי, כפי שקורה היסטורית כשמורידים תעריפים. אך בטווח הבינוני והארוך, הנזק עולה על התועלת. השינוי המשמעותי ביותר אינו רק הירידה בתעריף, אלא בקיצור תקופת ההסדר ל-21 שנה במקום 25 שנה, דבר שמפחית מעל 15% מהכנסת המערכת".

ברשות החשמל טוענים שעלויות הפאנלים הסולאריים והרכיבים ירדו בשיעור ניכר, ולכן אין מקום לסבסוד ממשלתי כה עמוק. אפרת פרנס כהן, דוברת רשות החשמל, מציינת: "רשות החשמל רואה בהצעת ההחלטה איזון בין קידום אנרגיה מתחדשת והפיכתו לתחרותי יותר ויעיל יותר, לבין הסבסוד הגבוה שמשלמים צרכני החשמל בתעריף החשמל, זאת בעוד מחירי ההקמות והציוד ירדו באחוזים גבוהים. אי לכך, פרסמה הרשות הצעת החלטה לקבלת עמדות הציבור, וכל תגובה תיבחן במסגרת גיבוש ההחלטה".

השינויים המוצעים על ידי רשות החשמל כוללים גם מתקנים סולאריים גדולים יותר, בשווקים המסחריים והמוסדיים. בין השאר מדובר בביטול התעריף המשלים לבעלי המתקנים ובחיובם להשתתף בהליך תחרותי לפני קבלת היתר לחיבור לרשת. אומר אלטר: "האסדרה שיצאה לדרך לפני כשנתיים בלבד, אפשרה לבעלי גגות מסחריים לייצר ולאגור חשמל במקום שבו הוא נצרך, וליהנות מעצמאות אנרגטית לצד כדאיות כלכלית ברורה. השינויים  הצפויים, ובראשם ביטול התעריף המשלים למערכות מסחריות, מהווים פניית פרסה רגולטורית דווקא כשהשוק החל לממש את הפוטנציאל שלו. יזמים ובעלי עסקים שמקבלים החלטות השקעה לטווח ארוך זקוקים לוודאות וליציבות, ושינוי מהותי בתנאים בתוך פרק זמן קצר עלול לערער את האמון בשוק".

מוסיף קרומר: "חיוב מערכות בינוניות בהליך תחרותי עלול להביא להפסקת ההקמה של גגות בגודל זה, המהווים חלק חשוב מפוטנציאל הייצור בישראל. בעוד שעבור מערכות גדולות ניתן להבין את ההיגיון בהליך תחרותי, עבור מערכות בינוניות אני צופה שהדבר יחסל באופן כמעט מוחלט נתח שלם מהשוק - אדם המעוניין להקים מערכת בהספק של 60-70 קילו-ואט לא צפוי להיכנס להליך תחרותי מורכב בשביל הזכות להקים מערכת סולארית שתספק לו רווח סבירהשוק זקוק לרמה גבוהה יותר של יציבות וודאות כדי לעמוד ביעדים לאורך זמן".

איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, אומר: "בטווח הקצר מדובר בצעד שמאיץ את ההרשמה עקב סגירת התעריפים, אך מעבר למועד הסף צפויה ירידה בביקוש. הממשלה צריכה להתחייב ברצינות לעובדה שצרכי החשמל במשק גדלים, בפרט עם שילוב חוות שרתים, ולאמץ כלים שמעודדים צמיחה בענף ולא להפחית תמריצים בזמן שקיימת דעיכה בחיבורים. העובדה שמתחילות השנה אנו רואים ירידה בכמות החיבור של מתקנים צריכה להדליק ברשות החשמל נורה אדומה. הריצה של הרשות לשנות את הכללים עלולה לתת לענף מכה, שייקח לו הרבה זמן להתאושש ממנה".

לדבריו, נתוני חיבור המתקנים בשנת 2026 מצביעים על ירידה בהספק המחובר למאות בודדות של מגה-ואט מתחילת השנה, בעוד שעמידה ביעדי הממשלה דורשת לחבר לפחות 2,000 מגה-ואט מדי שנה. "ביטול התעריף המשלים לפריקה מסוללות מחסל סגמנט, שהחל לפעול רק לאחרונה, ופוגע ביכולת להפוך מבנים לעצמאיים אנרגטית בשעת חירום" הוא אומר.

הענף כולו דרוך לקראת שנת 2027, עם חששות כבדים להאטה. מומחים בתעשייה ובארגוני סביבה מזהירים כי הצעדים החדשים עלולים להביא לפגיעה בכדאיות הכלכלית ולהברחת יזמים. השוק הפרטי עלול לחוות שחיקה בתשואה, אך הוא לא צפוי להיעצר לחלוטין. הירידה המתמשכת במחירי הציוד (פאנלים וסוללות), לצד הרצון של משקי בית בעצמאות אנרגטית, שומרים על כדאיות גם בתנאים המופחתים.