כיצד למצוא עמדות לטעינת הרכב?

בשנים האחרונות נראים בכבישים רכבים חשמליים - מכוניות ואטובוסים שאינם מונעים בבנזין או בסולר, אלא בסוללות חשמליות שניתן לטעון, כמו מטעני הטלפון, הלפטו והרובוט. ניתן לזהות רכב חשמלי לפי סימן התקע המצוייר עליו.

הטענת רכב חשמלי זולה מתדלוק. ההערכה היא שנהג ישראלי במכונית המונעת בבנזין 95 אוקטן, מתדלק בעלות ממוצעת של כ-1,200 שקל בחודש; ואילו נהגת בחשמלית עם נסועה דומה, המטעינה אותה בטעינה איטית, מוציאה בממוצע בכ-200 שקל בחודש.

למרות זאת, רוב הנהגות והנהגים עדיין משתמשים במכוניות המונעות בבנזין. לפי הערכות, בכבישי ישראל נוסעות כ-4.2 מיליון מכוניות, ורק כ-290 אלף מהן הן חשמליות (כולל רכבי PHEV, "פלאג-אין" היברידיים נטענים).

קיימות מספר סיבות לעובדה שרוב הנהגים נשארו עד כה ברכבי בנזין, חלקן הגיוניות וחלקן פחות. הסיבה הראשונה היא שמרנות: בני אדם רבים אינם ממהרים לשנות הרגלים ישנים ולהחליף מכשיר מרכזי בחייהם במכשיר מסוג חדש.

הסיבה השנייה היא כספית: מחירי החשמליות החדשות דומים, כהכללה, למחירי רכבי בנזין עם נתונים דומים. אבל הרכב החשמלי הוא מוצר חדש, וקשה למצוא "מציאות" חשמליות במצב טוב שאיבדו את ערכן, בדומה לרכבי בנזין שנמכרים ב-20-30 אלף שקל.

סיבות נוספות קשורות לטעינה. לחלק מהנהגים יש עמדת טעינה בביתם או במקום עבודתם, והם יכולים להטעין את הרכב ללא הגבלה זמן. אבל לרובנו אין כזאת, ולאנשים רבים אין מושג היכן טוענים וכיצד ימצאו עמדות טעינה, אם יקנו מכונית חשמלית.

עמדות טעינה ציבוריות - כאלה שכל נהג ברכב חשמלי יכול לטעון בהם את רכבו - נמצאות ברבות מתחנות הדלק, בחניונים ובעמדות ייעודיות של חברות טעינה, כמו, למשל,  EV Edge, "אפקון", "גרינספוט", "זן אנרג'י", "סאקלה אנרג'י" ועוד ועוד.

משרד האנרגיה מתכנן להקים מאגר מידע אינטרנטי על כל עמדות הטעינה הציבוריות בישראל. ככל הידוע, כיום אין מאגר כזה. אך ניתן למצוא מידע מעודכן על עמדות הטעינה באזור בו את/ה נמצא/ת באפליקציות כמו Waze, Google Maps, פנגו וסלופארק.

עמדת טעינה לרכב חשמלי, אילוסטרציה

כמה זמן לוקח לטעון רכב חשמלי?

נהג/ת ישראלי/ת ממוצע/ת נוסע/ת ביום ממוצע כ-60 קילומטרים. במכונית בנזין ממוצעת, מכל מלא מספיק לכ-600 ק"מ, כלומר, בממוצע, לכשבועיים. התדלוק אורך כ-10 דקות. לפעמים יש תורים בתחנות הדלק, אך נדיר שהם אורכים יותר מ-20 דקות. 

נהג במכונית בנזין מקדיש, איפוא, זמן מועט מאוד לתדלוק (כ20 או 25 דקות בשבועיים). ברוב המקרים, נהגת בחשמלית תיאלץ להקדיש לתדלוק זמן רב יותר, ולפעמים - הרבה יותר. 

אורך הטעינה החשמלית משתנה בין עמדות טעינה שונות. הטעינה בעמדות ביתיות - אלה שבחניוני בניינים פרטיים ובחניות פרטיות - איטית מאוד. בעמדות ציבוריות רגילות קצב הטעינה בינוני; בעמדות ציבוריות מיוחדות, יקרות יותר, מתבצעת טעינה מהירה.

רכב חשמלי ממוצע שנוסע כ-60 קילומטר (זמן הנסיעה היומי הממוצע) משתמש בכעשרה קילוואט-שעה חשמל (קווט"ש - המידה המקובלת לצריכת חשמל).

כדאי לקחת בחשבון שזהו ממוצע בלבד. היקף השימוש בחשמל משתנה מרכב לרכב וכן בין עונות השנה: הרכב צורך חשמל רב יותר בתנאי מזג אוויר קיצוניים, כולל חלק משמעותי מימי הקיץ בארץ (ואחדים מימי החורף בירושלים ובגליל). 

טעינת הסוללה ב-10 קווט"ש חשמל (טעינה שתספיק לנסיעה יומית ממוצעת) בעמדת טעינה ביתית, אורכת, בממוצע, קרוב לשעה וחצי. אבל למי שיש לו עמדת טעינה בחניון הבניין, הזמן אינו מהווה בעיה: הוא יכול לטעון מתי שנוח לו. 

רכב חשמלי, אילוסטרציה. אושר לשימוש חופשי במסגרת Creative commons

בעמדות טעינה מהירה, ניתן לטעון ב-10 קווט"ש בכשש דקות. בעמדות הללו ניתן להגיע לטעינה מלאה (בין 40 ל-100 קווט"ש, תלוי בסוג הרכב, טעינה המספיקה לנהג הממוצע ל5-10 ימים) בזמן שנע בין חצי שעה לשעה (תלוי גם בסוג עמדת הטעינה). 

אבל הטעינה בעמדות המהירות יקרה הרבה יותר מאשר בעמדות הרגילות. ההערכה היא שהיא עולה, בממוצע, פי ארבע. כלומר, מי שמשתמש בהן, אינו מבזבז יותר זמן על טעינה ממי שמתדלק בבנזין, אבל גם לא משלם הרבה פחות.

טעינה ב-10 קווט"ש בעמדת טעינה ציבורית רגילה, זולה (שאינה מוגדרת כ"מהירה") אורכת בין חצי שעה לשעה - תלוי בסוג הרכב וסוג עמדת הטעינה. זאת, בנוסף לתורים ארוכים שנוצרים לעתים ליד העמדות.

הנהג הישראלי הממוצע צריך, איפוא, להקדיש לטעינה בעמדות הרגילות לפחות 25 דקות ביום - יותר ממה שהנהג הממוצע במכונית בנזין צריך להקדיש לתדלוק בשבועיים. 

יש נהגים רבים שמשך הזמן הזה אינו אמור להוות בעיה עבורם. בבניינים של חלק מהחברות והארגונים יש כיום עמדות טעינה, שהעובדים יכולים לטעון בהם במהלך יום העבודה. אחרים יכולים לטעון בחניונים ותחנות הסמוכים למקום העבודה.

טעינה חשמלית, אילוסטרציה

לנהגים נוספים יש סדר יום קבוע, או מתוכנן, שהם יכולים לשלב בו את הטעינה. ניתן, למשל, להעמיד את הרכב לטעינה ארוכה בעמדה סמוכה לסופרמרקט, ולטעון בזמן הקניות, או ליד גן הילדים, ולטעון בזמן שלוקחים את הילד. 

גם אם המהלכים הללו מסרבלים מעט את סדר היום, נהגים רבים יתרגלו אליהם ועשויים לשמוח, בדיעבד, שקנו רכב חשמלי. נזכיר: טעינת רכב חשמלי בעמדה שאינה מהירה עולה שישית מתדלוק רכב בנזין; זאת, בנוסף לתרומה האישית לאיכות הסביבה.

ועם זאת, נהגים שזמנם מוגבל, שסדר יומם כאוטי ומלא "בלת"מים" וחובבי הספונטניות, צריכים לקחת בחשבון את זמן הטעינה כחסרון של הרכב החשמלי עבורם.

ייתכן שלנהגים כאלה לא כדאי לקנות רכב חשמלי; ייתכן שכדאי להם להמתין לפיתוחים חדשים. הטכנולוגיה בתחום מתפתחת כל הזמן; ייתכן כי בקרוב יימצאו מסביבנו עמדות טעינה רבות שיאפשרו טעינה מהירה במחיר נמוך ויהיו נוחות לכולם.