מחקר פורץ דרך: הרכב החשמלי הופך לירוק יותר מרכב הבנזין תוך שנתיים בלבד

מחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי PLOS Climate מערער על טענות ספקני הרכב החשמלי ומצביע על כך שרכבים חשמליים (EV) מפצים במהירות על חתימת הפחמן הגבוהה יותר שלהם בשלב הייצור, והופכים לידידותיים יותר לסביבה מאשר רכבי בנזין כבר לאחר שנתיים של שימוש. הממצאים, שהגיעו מחוקרים מאוניברסיטת צפון אריזונה ומאוניברסיטת דיוק, מספקים תובנות קריטיות על עתיד התחבורה ומלחמתה בפליטות המזהמות.

המחקר מציין אמנם כי תהליך הייצור של סוללות ליתיום-יון, הכולל כרייה וייצור עתיר אנרגיה, מוביל לפליטות פחמן דו-חמצני הגבוהות ב-30% בחישוב שנתיים הראשונות בהשוואה לרכבי בנזין. ואולם, פרופ' דרו שינדל, שותף למחקר מאוניברסיטת דיוק, מבהיר כי "אף על פי שיש טביעת רגל פחמנית גדולה יותר בטווח הקצר מאוד בשל תהליך הייצור, אתה עובר ליתרון במהירות רבה בפליטות ה-CO2 כבר בשנה השלישית, ומאותה נקודה והלאה, לאורך כל חיי הרכב, טביעת הרגל הפחמנית המצטברת שלך נמוכה משמעותית".

החוקרים העריכו כי לאורך כל מחזור החיים (שלא צויין במחקר באופן ברור), רכבי בנזין גורמים לנזק סביבתי כלכלי כפול לפחות בהשוואה לרכבים חשמליים. הפער הזה צפוי רק לגדול בעשורים הבאים, ככל שמקורות אנרגיה נקיים יותר כמו שמש ורוח ישתלבו ברשת החשמל.

תמונת מצב עולמית: בין סין המובילה לארה"ב המהססת

ממצאי המחקר מצטרפים לשורה של עדויות דומות מרחבי העולם. דו"ח עדכני של המועצה הבינלאומית לתחבורה נקייה (ICCT) מראה כי באירופה, בה כמעט חצי מהחשמל מגיע ממקורות מתחדשים, רכבים חשמליים שנמכרו כיום פולטים עד 73% פחות גזי חממה לאורך חייהם מאשר מכוניות בנזין מקבילות, ומחזירים את "חוב הפליטות" שלהם תוך כ-17,000 ק"מ (שנה עד שנתיים נהיגה).

בניגוד לכך, בארה"ב, מציאות פוליטית הפכפכה, כאשר החוקרים מצביעים על כך שמדיניות הממשל הנוכחי, פועלת לעידוד דלקים מאובנים והגבלת פיתוח אנרגיה ירוקה "מטעה באופן מובהק". גורמים בינלאומיים מדגישים כי בלי תמיכה ממשלתית רחבה, היתרון הסביבתי עלול להתעכב.

לעומת זאת, סין לדוגמה, ניצבת בחוד החנית העולמי מבחינת חדירת רכבים חשמליים, עם כ-50% מהמכירות בשוק הרכב שלה. היא מובילה גם בייצור סוללות, אך האתגר המרכזי שלה טמון בעובדה שרוב החשמל במדינה מיוצר עדיין מפחם, מה שמעלה את פליטות הפחמן בתהליך ייצור הסוללות וטעינת הרכבים. לכן, הפחתת התלות בפחם לייצור חשמל היא משימה קריטית עבורה.

אירופה מפגינה גם היא שיעורי חדירה גבוהים של רכבים חשמליים, כאשר במדינות מסוימות שיעור המכירות אף עולה על זה של גרמניה וארה"ב. בנוסף כמעט מחצית מהחשמל מגיעה ממקורות מתחדשים, עם תהליך הפחתת פחמן של רשת החשמל, מה שמעניק יתרון פליטות ברור לרכבים חשמליים תוך כשנתיים בלבד. עם זאת, אירופה מתמודדת עם תחרות הולכת וגוברת מצד יצרנים סיניים ועם האטה מסוימת בקצב הצמיחה בשוק הרכב החשמלי.

ארצות הברית, לעומת זאת, מדשדשת מאחור עם כ-8% בלבד ממכירות הרכב החדשות המהוות רכבים חשמליים. אף על פי שמחקרים מראים יתרון סביבתי ברור לרכבים אלו, יתרון זה תלוי באופן קריטי במקורות ייצור החשמל המקומיים. המדיניות הפדרלית ההפכפכה, שכללה אף הפסקת תמריצי מס לרכישת רכבים חשמליים תחת הממשל הקודם, מייצרת חוסר וודאות ומעכבת את המעבר לשימוש נרחב.

בישראל, אנו עדים לשיעור חדירה גבוה ביחס לגודלה, והיא נחשבת לשוק "בוגר" יחסית עם דומיננטיות ברורה של שחקנים סיניים. האתגר המרכזי במדינה טמון בצורך בפיתוח מהיר של תשתית טעינה ציבורית מספקת על מנת לתמוך בהמשך הצמיחה.

האתגר שנותר פתוח: מיחזור סוללות

המחקר הנוכחי לא עסק במיחזור או סילוק הסוללות בתום חייהן – נקודה שמהווה את אחד החששות הסביבתיים המרכזיים שנותרו. עם זאת, מומחים מציינים כי טכנולוגיות מיחזור הסוללות משתפרות כל העת, מה שיסייע לצמצם את ההשפעה הסביבתית של הכרייה והייצור הראשוניים.

לסיכום, נראה כי העתיד הסביבתי הוא חשמלי, אך המהירות שבה נמצה את מלוא היתרון הסביבתי של הרכב החשמלי תלויה במידה רבה בקצב המעבר לייצור חשמל נקי ובמדיניות הממשלתית בכלכלות הגדולות בעולם.