שמש השדה: פאנלים סולאריים מייצרים חשמל מעל אלפי דונם של גידולים

חקלאים ויזמים רבים החלו בשנים האחרונות לייצר חשמל סולארי (חשמל מאנרגיית השמש) בפאנלים המותקנים מעל הרפתות והגידולים החקלאיים. החשמל משמש לגידולים החקלאיים עצמם, וגם נמכר לחברות החשמל.

החשמל ה"אגרו-וולטאי" - חשמל המיוצר בפאנלים סולאריים שנמצאים מעל גידולים חקלאיים - הולך וצובר תאוצה. ועם זאת, חקלאים ויזמים מדווחים על בירוקרטיה, המעכבת את הפיתוח.

רן דרסלר, יועץ לאגף לתכנון ארצי במנהל התכנון, אמר כי בישראל מיוצר כיום חשמל אגרו-וולטאי - חשמל המיוצר בפאנלים סולאריים שנמצאים מעל לרפתות והשדות החקלאיים - בשטח של 4,460 דונם.

דרסלר אמר את הדברים בכנס "אגרו סולארי" של תנועת המושבים והתנועה הקיבוצית שנערך היום (יום שני) באיירפורט סיטי. דרסלר אמר כי עד כה נכנסו להליכים תכנוניים הקמות של פאנלים לחשמל אגרו-וולטאי לחקלאות כ-12 אלף דונם.

חקלאים נוספים, לפי דרסלר, משתמשים, או ביקשו מוועדות התכנון להשתמש בעתיד, בחשמל שנוצר בייצור פוטו-וולטאי קרקעי - חשמל שמיוצר בפנאלים על קרקעות מחוץ לשטחים החקלאיים על כ-9,000 דונם נוספים.

חלק מהדוברים בכנס השמיעו ביקורת על מדיניות רשויות התכנון, שלטענתם מערימות קשיים על היזמים והחקלאים המעוניינים לפתח חשמל סולארי לשימוש חקלאי.

יו"ר איגוד חברות האנרגיה הירוקה, איתן פרנס, שהשתתף בכנס, אמר: "ממשלות בעולם שרוצות שחשמל סולארי לחקלאות יצליח שמות את היד בכיס (ומעניקות ליזמים ולחקלאים הטבות, ת.ג). יש כאן ענף שצמא לפעילות וכדאי לעזור לו.

"אבל כאן בישראל הממשלה נותנת לענף לצמוח בלי עזרה ועם הרבה רגולציה. הרבה יזמים מרגישים שהמדינה נמצאת במגננה, כאילו שייצור חשמל נקי לשימושים חקלאיים מאיים עליה. 

"הפאנלים הסולאריים הם כלי חקלאי חדש שעוזר לחקלאים לצלוח את משבר האקלים. אבל יש רשויות, כולל רשות מקרקעי ישראל, שרואות אותם כמשהו שמאיים לגזול שטח מהחקלאות".

"החשש של הרשויות מובן, אבל העובדה שבודקים כל יזם וחקלאי בזכוכית מגדלת מקשה על פיתוח האנרגיה הסולארית ויוצרת חוסר ודאות שמגדיל את הסיכונים ומרתיע את המערכת הבנקאית ומקורות המימון".

איתן פרנס, יו"ר איגוד חברות האנרגיה הירוקה, בכנס האגרו-וולטאי של הקיבוצים והמושבים. צילום: תני גולדשטיין

ברשויות חוששים שהפאנלים יחסלו את החקלאות. אבל המציאות הפוכה

חוקי התכנון מאפשרים להשתמש בשטח חקלאי אך ורק לחקלאות. עם זאת, כדי לקדם את מהפכת החשמל הסולארי, הרשויות מאפשרות כיום להשתמש בשטח החקלאי גם לייצור חשמל - אבל רק בתנאי שעדיין מתבצעת בו חקלאות.

החשש של הרשויות הוא שהחקלאים יבצעו מה שקרוי בענף "אגרו-בלוף": יחסלו את הגידולים החקלאיים ויהפכו את השדות לתחנות כוח סולאריות. במקרים כאלה, רשות מקרקעי ישראל אמורה לקחת לחקלאי את הקרקע, שבמקום ניתנה לחקלאים בחכירה.

מנכ"ל רשות התכנון, רפי אלמליח, הסביר בכנס: "לפני כמה שנים, הדיבור היה שהחשמל האגרו-וולטאי יחסל את החקלאות, יהפוך אותה ל'נדל"ן קולטנים'. אבל אנחנו רואים שהחקלאים משתמשים בו בעצמם ושהוא דווקא עוזר לחקלאות להתפתח".

מזכ"ל תנועת המושבים, עמית יפרח, אמר בכנס: "האנרגיה הסולארית מחזקת את החקלאות. זאת עובדה. יש עשרות אלפי חקלאים שמחכים להתקין פאנלים סולריים. אבל הם לא מגיעים לזה, כי המדינה עסוקה באיך להעניש את מי שמייצר חשמל בלי לגדל".

פאנלים לייצור חשמל סולארי, אילוסטרציה, פורסם ב-pixabay ואושר לשימוש חופשי

יעקב בכר, יו"ר המשקים הכלכליים של הקיבוצים, אמר: "לחשמל הסולארי יש פוטנציאל עצום והוא תקוע, בגלל שיש אנשים בפקידות הממשלתית שמלאים שנאה לחקלאים. קיבוצים בצפון צריכים לחכות שנים בשביל אישור לייצר חשמל על שני דונם".

דרסלר התייחס לביקורת ואמר: "יש לא מעט שאלות בנושא שטרם מצאנו להם תשובה. איך תתבצע הביקורת על מתקני ייצור החשמל? משרד החקלאות אמור לבצע אותה, אבל טרם הקים את היחידה שתבצע.

"איך יקבע אם המתקן עומד בתנאי של המשך העיבוד החקלאי? איך תתבצע הפרוצדורה של לקיחת הקרקע ממי שלא עומד בתנאים? זאת החלטה מאוד כבדה, שיוצרת חוסר ודאות ומכבידה על היזמים והחקלאים".

בכנס השתתפו גם יזמים ומנהלי חברות בתחום האנרגיות המתחדשות, שחלקם עוסקים בייצור חשמל מעל גידולים חקלאיים.

אחת מאלה הייתה מנכ"לית חברת האנרגיות המתחדשות אנלייט, עדי לויתן. אנלייט מבצעת פרוייקט מחקר ופיתוח ייחודי במשק בבעלותה במושב ישע בעוטף עזה, בו היא מפתחת בעצמה גידולים חקלאיים - חיטה, תפוחי אדמה ובטטות - בעזרת חשמל סולארי.

גידולים חקלאיים של חברת האנרגיה אנלייט במושב ישע בעוטף עזה, במסגרת הפרוייקט האגרו-וולטאי של החברה. צילום: באדיבות אנלייט.

לויתן אמרה בכנס: "אנחנו לא חקלאים, והיינו צריכים ללמוד מהחקלאים איך לעבוד. אבל הפרויקט שלנו במושב ישע רקם עור וגידים וכבר עבר שני מחזורי גידול. המציאות בשטח מוכיחה שאפשר לייצר חשמל ותוצרת חקלאית ביחד.

"חשמל סולארי חקלאי מחזק את העצמאות והביטחון האנרגטי של ישראל וגם את העצמאות והביטחון התזונתי, מבזר את ייצור החשמל ומוזיל אותו, הכול ביחד". 

עומר סתוי, מנכ"ל חברת האנרגיה דוראל, המקימה ומתפעלת מתקני חשמל סולאריים לחקלאים, סיפר בכנס שגם החקרה שלו הקימה יחידה חקלאית כדי ללמוד את השטח.

לדברי סתוי: "אנחנו מייצרים חשמל סולארי ב-20 אתרים חקלאיים מקיבוץ הגושרים באצבע הגליל עד מפעל ערדום בערבה. החשמל הסולארי חוסך מים, הוריד את הפחת של הגידולים הללו ל-75 בלבד ועוזר לחקלאות לשגשג".