האם 2026 תהיה שנת מפנה בעולם הסוללות לרכב?

שוק הרכב החשמלי העולמי ניצב כיום בצומת דרכים דרמטי. אחרי חמש שנות צמיחה מטאורית – שבהן זינק נתח השוק של הרכבים החשמליים (EV) מ-5% ב-2020 ליותר מרבע מכלל המכירות הגלובליות ב-2025 – התעשייה עוברת שלב. 

השלב הראשון בחדירת הרכב החשמלי היה שלב השיגעון של "Early Adapters" ("המאמצים המוקדמים"); השלב השני הפך למאבק בין החברות על הלקוחות במיינסטרים.

עד כה, הרכב החשמלי חדר במקביל בשלושת השוקים המרכזיים בעולם: אירופה, ארה"ב וסין. כיום, סין ואירופה ממשיכות לדהור קדימה, ואילו ארה"ב נותרת מאחור, עקב ביטול הטבות מס על החשמליות, המעכב את אימוצן בידי הצרכן האמריקאי הממוצע.

שלישית, הטכנולוגיה שבבסיס המכונית – הסוללה – עוברת את השינוי המשמעותי ביותר בהיסטוריה של הרכב החשמלי. עד היום, סוללות הליתיום-יון היו השליטות הבלתי-מעורערות של השוק.

כיום, בשוק שבו היצרנים נאבקים להוריד את מחירו של רכב חשמלי חדש מתחת לרף ה-30 אלף דולר, הכימיה הישנה הופכת לנטל. כאן נכנסות לתמונה סוללות הנתרן-יון (Sodium-ion).

הנתרן, חומר זמין וזול משמעותית מהליתיום, מציע הבטחה כלכלית גדולה. בעוד שעלות קילוואט-שעה (kWh) של סוללת ליתיום ממוצעת עמדה ב-2025 על כ-74 דולר, סוללות נתרן נמכרות בממוצע ב-59 דולר.

יצרניות סוללות סיניות כמו CATL ו-Changan כבר השיקו לאחרונה דגמים ראשונים המבוססים על נתרן, המיועדים בעיקר לרכבים עירוניים קטנים, טנדרים ומשאיות קטנות ולטווחים בינוניים.

סוללת נתרן לרכב, אילוסטרציה, ChatGPT

היתרון הגדול של סוללות הנתרן אינו רק במחיר, אלא גם בעמידות: הן מתפקדות בטמפרטורות קפואות שבהן הליתיום "קמל", ומציגות רמת בטיחות גבוהה יותר בפני התלקחויות.

עם זאת, עבור מי שמחפש טווח נסיעה של 800 קילומטר, הנתרן עדיין לא שם; צפיפות האנרגיה שלו נמוכה מזו של סוללות הליתיום המתקדמות (LFP), מה שמשאיר אותו כרגע כפתרון משלים לשוק הרכבים, אבל לא כתחליף מלא.

בצד השני - היקר והאיכותי - של הסקאלה נמצאות סוללות המצב המוצק (Solid-State). היא מחליפה את האלקטרוליט הנוזלי בחומר מוצק, מה שמאפשר לדחוס הרבה יותר אנרגיה בנפח קטן יותר ולטעון את הרכב בדקות ספורות.

אחרי שנים של דחיות, 2026 מסמנת את תחילת הייצור הניסיוני של סוללות ה-SD. חברת QuantumScape האמריקאית חנכה לאחרונה את קו הייצור "Eagle", וטויוטה הצהירה כי היא בדרך להשקה מסחרית של סוללות כאלה ב-2027.

סוללה במצב מוצק, אילוסטרציה, ציור בינה מלאכותית באמצעות ArtistIO

מדובר בשינוי פרדיגמה: רכבים שיוכלו לגמוא מעל 1,000 קילומטר בטעינה אחת. עד שזה יקרה, אנחנו רואים פתרונות ביניים כמו סוללות "חצי-מוצק" (Semi-solid), שכבר משתלבות בשוק הרכב הסיני ומציעות שיפור של 30% בטווח.

סין היייתה ונותרה הכוח הדומיננטי בשוק הסוללות. ב-2025, כל חשמלית שלישית שנמכר בעולם צוידה בסוללה של CATL. אירופה מנסה להגיב לאתגר הסיני באמצעות הטלת מכסים והקמת מפעלים מקומיים (כמו זה של CATL בהונגריה).

בישראל, נתוני תחילת 2026 מצביעים על עלייה בביקוש לרכבי פלאג-אין (PHEV) על חשבון החשמליות המלאות, ככל הנראה בשל שינויי מיסוי ואי-ודאות לגבי עמדות טעינה ציבוריות.

163 שנות רכב חשמלי

מכוניות חשמליות אינן מוצר חדש. למעשה, הסוללה הנטענת הראשונה לרכב, שפעל על עופרת-חומצה, הומצאה כבר בשנת 1859. בין המכוניות הראשונות על כבישי אירופה וארה"ב בסוף המאה ה-19 נמצאו גם רכבי בנזין וגם חשמליות - שהיו פופולריות יותר.

המכונית החשמלית "ויקטוריה" של חברת "קולומביה אלקטריק" נוסעת מול הבית הלבן בארה"ב, 1905. צילום: H.C. White. אושר לשימוש חופשי בידי הממשל האמריקני

עם זאת, הפריצה הגדולה של סוללות הליתיום-יון הגיעה רק בשנות ה-90 למאה ה-20, תחילה במכשירי אלקטרוניקה ורק אחר כך ברכבים.

המעבר הנוכחי לכימיקלים מגוונים (נתרן, ליתיום, מצב מוצק) מזכיר את האבולוציה של מנועי הבעירה הפנימית, ממנועים פשוטים למערכות טורבו-הזרקה מתוחכמות.

ניתן להעריך כי בשנים הקרובות נראה את השוק מתפצל לשלושה: רכבים עממיים וזולים עם סוללות נתרן לנסיעות עירוניות, רכבי ליתיום-יון שיישארו המיינסטרים, ורכבי סוללות-מצב-מוצק שיציעו טווחי נסיעה דמיוניים.

עבור הצרכן - כולל הצרכן הישראלי, המשמעות היא שהמבחר הולך לגדול, והתחרות על מחיר הקילוואט-שעה רק מתחילה.