מחירי הנפט: מזירת המסחר בלונדון למכולה במפרץ, ומשם לכיס של כולנו

מחירי הנפט משתוללים. במהלך המלחמה באיראן, עד אתמול בצהריים, מחיר נפט גולמי מסוג "ברנט" זינק בכ-65%, מ-72.5 ל-119.5 דולר לחבית;

מחיר נפט מסוג WTI זינק כ-78%, מכ-67 ל-119.5 דולר לחבית. ה-WTI רשם את העלייה השבועית החדה בהיסטוריה.

הבוקר (יום שלישי), אחרי שנשיא ארה"ב, דונאלד טראמפ, הצהיר ש"המלחמה די הושלמה", המחירים צנחו תוך שעות אחדות בכ-30%, אל קצת מתחת ל-90 דולר לחבית.

מחיר הנפט אינו נקבע כמו רוב הסחורות, על ידי המוכרים, לפי עלויות הייצור והביקוש, או במיקוח ישיר בין קונים למוכרים. לנפט יש מחיר עולמי אחיד שמשתנה כל הזמן ונקבע במסחר פרוע בבורסות, בדומה למחיר המניות, או הזהב.

המסחר בנפט מתנהל בבורסות ICE בלונדון, השולטת במסחר בנפט באירופה ובנפט מסוג "ברנט" בכלל; בורסת Nymex בניו יורק, השולטת במסחר ב-WTI ("נפט טקסס לבן") ובמסחר בארה"ב; ובורסת GMI בדובאי, השולטת במכירות הנפט מהמפרץ הפרסי לאסיה.

במקביל, יש גם מסחר מקומי ישיר בנפט, בקנה מידה קטן, המבוסס על מיקוח ישיר בין מוכרים וקונים, בנמלים שבהם פורקים נפט, כמו ביוסטון, ארה"ב, רוטרדם, הולנד, וסינגפור. רוב עסקאות הנפט בעולם מתנהלות לפי המחיר העולמי; חלקן הקטן - בתמחורים מקומיים.

חלק מהמסחר הבורסאי בנפט מתנהל בעסקאות ישירות, שבהן המחיר נקבע ביום המכירה ("On the Spot price"). חלק אחר, מרכזי, של המסחר, נקבע בחוזים עתידיים.

אלה הם חוזי סחר בנפט שיצאו לפועל בעתיד, במחיר שנקבע בהווה לפי התחזיות של הסוחרים, על סמך גורמים שישפיעו, לדעתם, על המסחר בעתיד.

מדדי המסחר בנפט מייצגים את ממוצע עסקאות הנפט שנחתמות בכל רגע נתון. יש מדד נפרד לעסקאות On the Spot ומדדים נפרדים לחוזים עתידיים, לפי משכי הזמן שלהם (כמו "מדד חוזים עתידיים לשלושה ימים", ו"מדד חוזים עתידיים לחודש", למשל).

המחיר המתפרסם במהדורות ובאתרי החדשות הוא, לרוב, מחיר החוזים העתידיים לטווח קצר.

המסחר בנפט - כולו - מושפע ישירות מהתפתחויות פוליטיות וביטחוניות גלובליות. כל מלחמה, או התפתחות פוליטית, המאיימת להקטין את היצע הנפט בשוק העולמי מעלה במהירות את המחיר, וסיומה של כל התפתחות כזאת מוריד את המחירים בהתאם.

נפט גולמי. צילום: Nefronus, מאושר לשימוש חופשי במסגרת Creative Commons

מחיר הנפט מושפע גם ממחזורי השגשוג והמיתון בכלכלה. כשהכלכלה צומחת, הביקוש לנפט עולה, ואיתו המחירים; כשהכלכלה שוקעת, המחירים יורדים. 

היצואניות הגדולות בעולם של נפט גולמי הן רוסיה, ערב הסעודית, ונסיכויות המפרץ הפרסי. התפתחויות פוליטיות ומלחמות במדינות הללו משפיעות על המסחר במיוחד. 

לכן, מחירי הנפט זינקו בזמן ואחרי מלחמת יום הכיפורים, כשמדינות ערב הטילו חרם נפט על מדינות שסחרו עם ישראל; המהפכה באיראן ב-1979; מלחמת המפרץ ב-1991; הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022; תחילת המלחמה בעזה ב-2023; והמלחמה הנוכחית.

כל האירועים הללו איימו, ישירות או בעקיפין, על אספקת הנפט, כיוון שיצרו חשש מהפסקות מסחר, או מפגיעות במתקני שאיבת נפט ומכליות להובלת נפט.

הזינוק של סוף השבוע האחרון היה דרמטי במיוחד, בגלל שאיראן וישראל פגעו פיזית במתקנים. בנוסף, הנפט זינק החודש בגלל שהמשטר האיראני מאיים לחסום את תנועת המכליות במצר הורמוז במפרץ הפרסי, דרכו עובר כרבע מהנפט בעולם.

מתקני הנפט באיראן שצה"ל תקף. צילום: דובר צה"ל

המחירים נפלו בזמן משברים כלכליים, כמו המיתון הגדול של שנות ה-30 למאה הקודמת, המשבר הפיננסי הגלובלי ב-2008 ומשבר הקורונה.

כמו מחירי המניות, מחירי הנפט (בעיקר החוזים העתידיים, אבל לא רק הם) אינם נקבעים רק על ידי האירועים עצמם, אלא גם מושפעים עמוקות מציפיות. לכן התבטאויות של מנהיגים על הכוונות שלהם משפיעות דרמטית על המחיר. 

אחרי טבח השבעה באוקטובר ועם פרוץ המלחמה בעזה, נרשם זינוק במחירי הנפט, למרות שבישראל, בעזה ובלבנון אין נפט: המחירים זינקו בגלל האיומים שהושמעו אז במלחמה אזורית בהשתתפות מדינות הנפט של המפרץ הפרסי - איראן, סעודיה והנסיכויות - בדיוק כמו זאת שמתרחשת כיום.

זו גם הסיבה שהמחיר יורד היום: המלחמה טרם הסתיימה, אבל הצהרות טראמפ על סופה הקרב מרגיעות את החשש ממחסור עתידי.

מאותה סיבה, מחיר הנפט רשם עלייה של כ-8% כבר בסוף פברואר, עוד לפני שארה"ב וישראל תקפו באיראן, בשל ההצהרות החוזרות-ונשנות של טראמפ על התקיפה המתוכננת (העלייה בפברואר מתגמדת ליד זו שהתרחשה במלחמה עצמה, אך גם היא הייתה חדה מאוד).

שדה נפט בכוויית. צילום: Lokantha. אושר לשימוש חופשי

תנאי השוק הכלליים, פרט למלחמה, היו אמורים להביא דווקא לירידה במחיר הנפט. הכלכלה העולמית קפואה והבורסות ירדו גם לפני המלחמה, בצל הטלטלות בשיעורי המכס בארה"ב; המסחר בנפט בוונצואלה התחדש אחרי הקפאה של עשרות שנים; חברות הנפט הגדילו את התפוקה.

לכן, מחירי הנפט היו נמוכים למדי עד תחילת פברואר (סביבות ה-60 דולר לחבית). יש אנליסטים המעריכים כי אם המלחמה הייתה פורצת בתקופה שבה המחירים ממילא נמצאו בעלייה, הם היו מזנקים עוד יותר.

לדברי איתי בניאן, סמנכ"ל בחברת האנרגיה המתחדשת אנלייט: "הטלטלה הנוכחית בשווקי העולם, היא תזכורת חדה לשבריריות של שוק האנרגיה.

"אירועי מיצר הורמוז, דרכם עוברת כ-20% מתנועת הנפט בעולם, ממחישים עד כמה קלה היכולת של מדינה אחת לשבש את הסדר העולמי".

דלק, אילוסטרציה. צילום: ynet

מחיר הנפט: המפתח ליוקר המחיה

מחיר הנפט הגולמי משפיע ישירות על מחיר הסולר והבנזין (המיוצרים מנפט), וגם על מחירי הגז הטבעי (שאינו מיוצר מנפט, ונסחר בבורסות נפרדות, אך נשאב במקומות רבים מאותם מרבצים).

מחיר בנזין RBOB בבורסות ניו יורק עלה מאז פרוץ המלחמה באיראן בכ-16%. מפרוץ המלחמה ועד אתמול הוא זינק ב-41%, ואז ירד, יחד עם הנפט. הסולר בבורסות ניו יורק עלה מפרוץ המלחמה עד אתמול בכ-67%, ומפרוץ המלחמה עד היום - ב-32%.

מחיר הגז בבורסות אירופה עלה כמעט כפליים מה-28 בפברואר עד אתמול בבוקר, ובכמחצית - מסוף פברואר עד היום. מחיר הגז המונזל בבורסות אסיה זינק בזמן המלחמה בכ-110%.

המפעלים בכל העולם מייצרים במנועים המופעלים בסולר, בנזין, גז, פחם - שגם הוא התייקר, וחשמל, המיוצר מכל הדלקים הללו. הובלת המוצרים נעשית בספינות ומטוסים, המונעים גם הם בדלק - המיוצר מנפט. 

נפט, אילוסטרציה. צילום: Gina Ditmer

לכן, התייקרויות של הנפט גורמות תמיד לאינפלציה בעולם. זו הסיבה להשפעה העזה שלהן על השווקים והכותרות. הזינוק במחיר הנפט הוא מה שהביא השבוע לירידות חדות בשוקי ההון העולמיים. לכן מומחים וסוחרים מזהירים שהמלחמה, אם תתארך, עלולה להביא לקריסה כלכלית עולמית.

לדברי ניסן דר, בנקאי השקעות בתחות התשתיות מחברת UYI Capital: "הזינוק במחירי הנפט מערער את יציבות הכלכלה כולה ומעלה את החששות לאינפלציה.

"אנו צופים פגיעה של כ- 0.2% בתוצר של האיחוד האירופי אם העליות במחירי האנרגיה יהיו זמניות ושל עד כ-1.3% במקרה של חסימה ממושכת של מצרי הורמוז. ואילו בארה"ב, כל עליה של 10% במחירי הנפט הופכת לעליית מחירים כללית של כשליש האחוז".   

בישראל, אמנם, חלק ניכר מהמפעלים מונעים כיום בגז טבעי, שמחירו זול יחסית ומעוגן בהסדרים ארוכי טווח, או בחשמל, שכ-80% ממנו מיוצר מגז, והתעריפים שלו נקבעים גם הם בצווים ומבצעים ארוכי-טווח.

אבל מרבית מוצרי הצריכה בחנויות בישראל, כמו ברוב העולם, הם מיובאים, וגם המוצרים המיוצרים בארץ בנויים מרכיבים וחומרי גלם המיובאים מחו"ל.

בנוסף, מחיר הגז המקומי, ואולי אף תעריפי החשמל המקומיים, עשויים להיות מושפעים גם הם מהטלטלה העולמית, אם היא תימשך. 

המחיר שחברת החשמל ותחנות הכוח הפרטיות משלמות על הגז הטבעי המקומי מעוגן בהסדר של חברות הגז עם הממשלה וחברת החשמל ("מתווה הגז").

המתווה עומד להסתיים, וחח"י מנהלת בחודשים האחרונים בוררות בינלאומית בלונדון מול בעלי מאגר הגז "תמר", שממנו מגיע רוב הגז המקומי, על המחיר העתידי. זינוק במחירי הגז בעולם עשוי להעלות את המחיר שייקבע בבוררות.

לדברי אריאל פז סוצקי, מומחה לאנרגיה בארגון "לובי 99": "אם עליית מחירי הגז תימשך זמן משמעותי, זה משרת את השותפים ב'תמר' בבוררות לכיוון של העלאת מחירים - אלא אם המדינה תתערב ותגביל אותם". בחח"י וב"תמר" סירבו להגיב בנושא.

את תעריפי החשמל קובעת רשות החשמל מדי חצי שנה, לפי פרמטרים שונים, ביניהם המחיר המקומי של הגז הטבעי. כך שאם הגז יתייקר בחודשים הקרובים - גם תעריפי החשמל צפויים לעלות.

מאגר הגז "לווייתן". צילום: דרור אבי (Deror Avi) אושר לשימוש חופשי ופורסם בוויקיפדיה

אבל את המכה המיידית ביותר של המלחמה והתייקרות הנפט בכיס של הצרכן המקומי, אנחנו עלולים להרגיש בחודש הבא בתחנות הדלק.

מחירי הבנזין אוקטן 95 נקבעים במשרד האנרגיה בתחילת כל חודש לפי נוסחה, המבוססת על מחירי הבנזין בשוק החופשי באיטליה וצרפת (מדד CIF) בחמשת הימים האחרונים של החודש הקודם, והתנודות בשער הדולר.

מדד CIF כבר עלה בחודש שעבר בכ-5.5%. זאת, בנוסף לעלייה קלה בשער הדולר, הסיבה להעלאת מחירי הדלק ב-14 אגורות ב-1 במרץ.

בנזין 95 התייקר בצרפת ואיטליה עלה מסוף פברואר עד אתמול בכ-7%, ועד היום - בכ-5%. לפי נוסחת החישוב של המשרד, אם מחירי הגז באירופה ושער הדולר יהיו דומים בסוף החודש, הדלק יתייקר בסביבות ה-10 אגורות לליטר.

ממשרד האנרגיה והתשתיות נמסר בתגובה: "המשרד אינו מפרסם הערכות מחיר של מחירי הדלק לפני פרסום המחיר הרשמי".

מבדיקה שערכנו עולה כי הסולר, שאינו נמצא בארץ בפיקוח, התייקר בתחנות הדלק מתחילת המלחמה באגורה לליטר.

אם המלחמה תתארך, ואיתה עליית מחירי הנפט, היא עלולה, איפוא, להביא להאמרת יוקר המחיה בשבועות ובחודשים הקרובים.  

לדברי בניאן: "למרות צמיחת האנרגיה המתחדשת, הכלכלה העולמית עדיין נשענת על נפט כמקור קריטי לתעבורה, תעופה, תעשייה וייצור. חוסר יציבות סביב המשאב הזה ממשיך להוות גורם סיכון כלכלי עולמי משמעותי, שמשפיע על כל היבט בחיינו. 

"כל פגיעה בהיצע העולמי עלולה להקפיץ מחירים, לפגוע בכלכלה הגלובלית ולהחמיר מתחים בינלאומיים".

הפתרון, לפי בניאן, הוא המעבר לאנרגיה מתחדשת - ייצור חשמל מאנרגיית השמש (סולארית), הרוח, והמים, ומעבר לרכב חשמלי ולשימוש בחשמל, במקום בדלק, ברכבות ומפעלים.

לדברי בניאן: "המעבר למתחדשות הוא לא רק יעד סביבתי, אלא אינטרס ביטחוני וגיאו-אסטרטגי: ככל שמדינות יקטינו את חלקו של הנפט במערכת, כך יפחת הכוח של גורמים עוינים לזעזע את הכלכלה המקומית והעולמית. 

"הוא חשוב גם במישור הביטחוני המקומי: מערכת החשמל בישראל נשענת כיום על מספר מצומצם של תחנות כוח גדולות המהוות מטרות לפגיעות טילים ומל"טים. מעבר למוקדים קטנים ורבים לייצור חשמל של אנרגיה מתחדשת מבטיח שפגיעה באתר אחד לא תשבית את המערכת כולה".