חסימת מיצר הורמוז? הזדמנות לישראל להפוך לצומת מרכזי בשווקי האנרגיה

בישראל, כמו בשאר העולם, רואים בחסימת מצרי הורמוז תרחיש אימה לכלכלה. ואכן, בטווח הקצר, עצירת זרימת הנפט והגז מהמפרץ הפרסי עוררה זעזוע עמוק בשווקים והתפרצות אינפלציונית, שלא פסחו גם על ישראל.

אבל מבט אסטרטגי ארוך טווח מגלה תמונה מורכבת יותר: דווקא משבר כזה עשוי להפוך למנוף לשינוי מבני דרמטי, כזה שימצב את ישראל כצומת האנרגיה והלוגיסטיקה המרכזי בין אירופה למפרץ הפרסי.

עולם בו מיצרי הורמוז ובאב-אל-מנדב אינם נתיבים בטוחים, הוא עולם בו ערב הסעודית ונסיכויות המפרץ הפרסי אינן יכולות עוד להישען על עורקי השיט הפגיעים.

כאן עשוי להיווצר רגע אסטרטגי נדיר: התלכדות אינטרסים עמוקה בין ישראל למדינות המפרץ סביב צורך קיומי משותף – יצירת חלופה יבשתית אמינה, יציבה ומהירה.

ממיצרים להולכת אנרגיה, למסדרונות

החזון הנדרש אינו פוליטי בלבד, אלא תשתיתי. מדובר בהקמת מסדרון יבשתי אינטגרטיבי, שיחבר את המפרץ ישירות לים התיכון דרך ישראל – ויעקוף את צווארי הבקבוק הימיים.

למעשה, זהו מימוש מואץ ומוחשי של חזון India-Middle East-Europe Economic Corridor (IMEC) , תחת תנאי לחץ ביטחוניים וכלכליים, המחייבים מעבר מתכנון לביצוע.

אם החזון יתממש, רכבות מטען מהירות וכבישים להובלת הנפט והגז המונזל יחליפו את השינוע הימי האיטי, היקר והפגיע. גז טבעי ומימן ירוק מסעודיה ומהנסיכויות יגיעו בצינורות דרך ירדן לישראל, ומכאן לשווקים האירופיים.

ניתן אף לבנות רשת מתקדמת להולכת חשמל, שתחבר בין ייצור של חשמל סולארי במדבריות ערב, ירדן וישראל, לצריכה באירופה. מדינות המפרץ אולי יחוברו גם בקווי סיבים אופטיים מתקדמים, שיעברו גם הם דרך ישראל, לאירופה.

המפרץ הפרסי. הזכויות על המפה: Uwe Dedering, מאושר לשימוש חופשי ב-Creative Commons

המשמעות חורגת בהרבה מהיבטים כלכליים. אם החזון יתממש, ישראל לא תהיה עוד “אי גיאופוליטי”, אלא חוליה קריטית בשרשרת האספקה. יציבותה לא תהיה עוד אינטרס פוליטי בלבד, אלא תנאי לתפקוד תקין של שווקי האנרגיה הגלובליים.

הפרדיגמה צריכה להשתנות גם אם וכאשר הורמוז ייפתח מחדש, וגם אם באב-אל-מנדב לא ייסגר. התלות במיצרים הוכחה כפגיעות אסטרטגית עמוקה. עבור מדינות המפרץ, מדובר בסיכון קיומי; עבור השווקים – במקור לאי־יציבות כרונית.

מסדרון יבשתי, שעשוי לעבור דרך ישראל, מציע אלטרנטיבה: קיצור דרך לאירופה, פיזור סיכונים גיאוגרפי והפחתת תלות באיומים אזוריים. זהו אינטרס כלכלי ראשון במעלה עבור הסעודים – ועשוי להיות הזדמנות אסטרטגית חד־פעמית עבור ישראל.

במקום לראות בחסימת המיצרים רק תרחיש קיצון מאיים, ישראל צריכה לראות בה זרז  לנורמליזציה עמוקה, הנשענת על בטון, פלדה ותשתיות.

אופק מור, מנהל העמותה הסביבתית "אנדמי"

כל זאת, כמובן, בנוסף ובלי קשר לעובדה שהמשבר מהווה הזדמנות אדירה לעולם כולו לעבור לייצור חשמל נקי ולמכוניות חשמליות.

לעולם יש חלופות נוספות, ישראל צריכה לפעול מהר

אבל חלון ההזדמנויות אינו פתוח לעד. על ישראל להאיץ כבר עתה את הדיונים האסטרטגיים עם מדינות המפרץ – בסיוע ובתיווך ארצות הברית – ולתרגם את החזון לתוכניות עבודה ותשתיות. אחרת, ההזמדנות ההיסטורית הזאת עלולה להתפספס.

למדינות המפרץ יש חלופות אחרות – דרך מצרים, או דרך סוריה ועיראק, ומהן לטורקיה. מבחינתן של מדינות המפרץ ואירופה, לכל חלופה יש יתרונות וחסרונות. כדי להיות החלופה המנצחת, ישראל צריכה לפעול מהר.

אופק מור הינו מנהל העמותה הסביבתית "אנדמי"