הרכב תעריף החשמל בישראל

גופים מרכזיים בשוק החשמל ותחומי אחריות

בשוק החשמל מעורבים מספר גופים בעלי תפקידים שונים ומשלימים והוא פועל תחת רגולציה הדוקה.

חברת החשמל לישראל (חח"י)

חברת החשמל הייתה בעבר מונופול מלא בכל שלבי שרשרת החשמל - ייצור, הולכה, חלוקה ואספקה. בעקבות הרפורמה במשק החשמל השתנה תפקידה. מקטע הייצור ומקטע האספקה נפתחו לתחרות ואילו מקטע ההולכה וחלוקה נשאר ויישאר בידי חח"י. כיום כ-60% מכלל ייצור החשמל בישראל נמצא בידיים פרטיות, וכך נפתחה לתחרות גם אספקת החשמל בישראל.

רשות החשמל

רשות עצמאית הפועלת במסגרת משרד האנרגיה ומתפקדת כרגולטור הראשי בתחום. תפקידיה הם קביעת תעריפי החשמל, אישור הסכמים עם יצרנים, הענקת רישיונות, פיקוח על איכות השירות לצרכנים ווידוא התנהלות השוק ביעילות, שקיפות והוגנות. הרשות גם מעדכנת את מחירי החשמל באופן שוטף, בהתאם לשינויים בעלויות ובמדיניות הממשלתית.

נגה

נגה (החברה לניהול מערכת החשמל בע"מ) היא גוף עצמאי שהוקם ב-2019 כחלק מהרפורמה במשק. זהו אינו גוף מסחרי, אלא כזה הפועל כגורם ניהולי-מערכתי, במטרה להבטיח את התפעול הסדיר של מערכת החשמל כולה. נגה מנהלת בזמן אמת את מערך זרימת החשמל במשק, מוודאת את קיומו של איזון שוטף בין ביקוש להיצע ומבצעת התאמות בשוק החשמל מול היצרנים. החברה גם משתתפת בתכנון ההתפתחות עתידית של התשתיות בהתאם לצורכי המשק ובשיבוץ תחנות הכוח וניהול העומסים - במטרה לייעל את המערכת כולה, למנוע תקלות ולשמור על יציבות הרשת הארצית.

הרכב חשבון החשמל

הבסיס הכלכלי לקביעת תעריף החשמל

תעריף החשמל לצרכן בישראל משקף את עלות הייצור המלאה ואת העברת ואספקת החשמל מרגע הפקתו ועד שהוא מגיע לשקע. רשות החשמל קובעת את התעריף על ידי חישובו, בהתבסס על מודל מפורט של עלויות משק החשמל המתעדכן מדי שנה. הרשות מוודאת שהמודל משקף את העלות הריאלית לצרכן, תוך הגנה על אינטרס הציבור.

הרכיבים המרכזיים בתעריף

תעריף החשמל מורכב משלושה חלקים עיקריים, שכל אחד מהם מייצג שלב אחר במסעו של החשמל, מהתחנה ועד לנקודת הצריכה:

1. ייצור חשמל

הרכיב המרכזי והיקר ביותר בתעריף. הוא כולל את כל העלויות של הפקת החשמל, ביניהן:

• עלות הדלקים (גז, פחם, סולר וכו’).
• השקעות בתחנות כוח.
• הסכמים ורכישת חשמל מיצרנים פרטיים (כולל מתקני אנרגיה מתחדשת).
• תשלומים להסדרת חובות מול הצרכנים במסגרת הייצור.
   

2. הולכה וחלוקה

לאחר שהחשמל נוצר יש להעבירו למרחקים - תחילה בקווים במתח עליון וגבוה (הולכה) ולאחר מכן דרך רשת מקומית למבנים פרטיים (חלוקה). נזכיר שוב, חברת החשמל אחראית באופן בלעדי לרכיב זה בשרשרת הפקת החשמל. רכיב זה כולל:

• השקעה בתשתיות: תחזוקה ושדרוג של קווי מתח, בניית תחנות משנה ועוד.
• השקעות בטכנולוגיות בקרה וניהול עומסים.
• שכר, תפעול ותקלות ברשת.
   

3.  אספקת חשמל

השלב האחרון, הכולל את השירות לצרכן: מדידת צריכה, קריאת מונים, הפקת חשבוניות, תמיכה טלפונית, תשלומים, חיבורים חדשים וכדומה. צרכן חכם מנייד את מונה החשמל שלו וחוסך מאות ואלפי שקלים בשנה מחשבון החשמל החודשי.

מעבר לרכיבי הליבה, התעריף כולל גם מרכיבים נוספים, ביניהם:

• מס ערך מוסף.
• פיצויים בגין עיכובים בעדכון תעריפים והפרות אמות מידה.

• שינויים ברגולציה, מיסים, היטלים ותמריצים סביבתיים, דוגמת מס על פליטות מזהמות ותמיכה באנרגיה ירוקה.
• שערי מטבע ומדדים פיננסיים. מאחר שחלק מההוצאות נעשה במט"ח (בעיקר עבור דלקים), גם הדולר והאינפלציה נכנסים לשקלול.

סוגי תעריפים לצרכן הביתי

צרכני חשמל ביתיים בישראל יכולים לבחור כיום בין שני מודלים מרכזיים של תעריפים:

• תעריף אחיד - מחיר קבוע לכל קוט"ש, ללא קשר לשעה או ליום הצריכה. נכון למאי 2025 הוא עומד על 64 אג' לכל קוט"ש.
• תעריף לפי עומס וזמן (תעו"ז) - תעריף משתנה בהתאם לשעות היממה, ימי השבוע והעונה בשנה, המחולק לשעות שפל ושיא. תעריף זה מבוסס על העיקרון שייצור חשמל בשעות שונות כרוך בעלויות שונות והוא נועד לעודד צריכה בשעות שבהן הביקוש נמוך והייצור יעיל יותר. התעריף מחולק לשתי רמות, שפל ושיא:

ההבדל בין שעות השיא לשעות השפל

ההפרש במחירים משקף את המציאות הטכנולוגית והסביבתית של ייצור החשמל:

שעות השפל הן לרוב שעות הלילה עד אמצע היום. בשעות היום, מתקני האנרגיה המתחדשת, בעיקר סולארית, מייצרים חשמל בכמויות גדולות בעלות נמוכה מאוד וללא זיהום. כתוצאה מכך, העלות הכוללת לייצור נמוכה משמעותית. בנוסף, הביקוש לחשמל נמוך יותר - מה שמפחית את הצורך בהפעלת תחנות כוח יקרות.

בשעות השיא (בעיקר בערב), האנרגיה הסולארית אינה זמינה והביקוש לחשמל גבוה בשל השימוש הרב במכשירים ביתיים שונים, היכולים להיות זוללי חשמל, ממזגנים ועד מכונות כביסה. בשעות אלו עולה הביקוש, והמערכת נדרשת להפעיל תחנות כוח המשתמשות בגז או בדלקים אחרים, שעלות הפעלתן גבוהה יותר. הן אף גורמות לפליטה מוגברת של מזהמים לסביבה. שעות הערב של הקיץ הן היקרות ביותר.

מעבר לצריכה חכמה יותר יכול לבוא לידי ביטוי בקניית מכשירי חשמל חסכניים באנרגיה ובתכנון הפעלת מכשירים בשעות שפל. כך לא רק חוסכים כסף אלא גם תורמים לאיזון המערכת ולהפחתת פליטות מזהמות.

תעריף החשמל בישראל הוא תוצר של מערכת מורכבת הכוללת עלויות תפעוליות משתנות, השקעות בתשתית, רגולציה ומדיניות ממשלתית לעידוד אנרגיה נקייה. הבנת הרכיבים השונים והשפעת שעות הצריכה יכולה לעזור לצרכנים לקבל החלטות מושכלות על דפוסי הצריכה שלהם ולבחור את התעריף המתאים ביותר לאורח החיים שלהם. למעשה אנו מבינים כי צריכה חכמה יכולה לא רק לצמצם את חשבון החשמל החודשי אלא גם באופן עקיף להוזיל את עלויות החשמל הכלליות על ידי הסטת צריכת החשמל לשעות בהן הביקוש אינו בשיא ויש ייצור של אנרגיות מתחדשות.

ככל שישראל תמשיך לפתח מקורות אנרגיה מתחדשת, להעצים את התחרות ולייעל את התשתיות – כך צפויים אזרחיה לראות התאמות נוספות בתעריפים ובמבנה השוק.