סוללות לרכב מנתרן, ולא מליתיום, נכנסו לראשונה לייצור מסחרי

חברת CATL הסינית השיקה את סוללות Tianxing II - סוללת נתרן-יון (Sodium-ion). מדובר בסוללה הראשונה בייצור המוני המיועדת לרכב מסחרי של סוללה מנתרן ולא מליתיום. 

סוללות הליתיום סוללת הנתרן החדשה מציגה יכולות המשנות את כללי המשחק באזורים קרים: היא שומרת על 90% מהקיבולת שלה בטמפרטורה של 40- מעלות צלזיוס וניתנת לטעינה גם כשבחוץ 30- מעלות. עם קיבולת של 45 קוט"ש ואורך חיים של מעל 10,000 מחזורי טעינה, היא מיועדת למשאיות חלוקה ורכבים מסחריים קלים. העובדה שנתרן זול משמעותית להפקה מליתיום ונפוץ פי 1,000 ממנו, מאפשרת ל-CATL להוריד מחירים ולהפוך את המעבר לחשמל לכדאי כלכלית גם עבור ציים דלי תקציב.

מלחמת הסוללות מתפצלת: סין מסתערת על השוק המסחרי, קוריאה בונה את "הלב" של הרובוטים

תעשיית הסוללות העולמית נכנסת בשנת 2026 לשלב חדש ומרתק של פיצול אסטרטגי. בעוד סין ממשיכה לבסס את שליטתה בשוק הרכב המסחרי והעממי באמצעות פתרונות זולים ועמידים, ענקיות הטכנולוגיה של דרום קוריאה משנות כיוון ומחפשות את היתרון היחסי הבא בשווקים עתידניים: רובוטיקה אנושית ורכבי יוקרה. השבועיים האחרונים סיפקו לנו הצצה נדירה לקרב הטיטאנים הזה, עם הכרזות דרמטיות מצד CATL הסינית ו-Samsung SDI הקוריאנית.

החזית הסינית: המהפכה הזולה של הנתרן

בצד אחד של המתרס, CATL (Contemporary Amperex Technology Co. Limited) השיקה בסוף ינואר את סדרת ה-Tianxing II, המציגה לעולם את סוללת הנתרן-יון (Sodium-ion) הראשונה בייצור המוני המיועדת לרכב מסחרי. המהלך הזה הוא "שחמט" תעשייתי: במקום לנסות לשבור שיאי טווח, הסינים מתמקדים בפתרון הכאבים האמיתיים של חברות הלוגיסטיקה – עלות ואמינות בתנאי קיצון.

סוללת הנתרן החדשה מציגה יכולות המשנות את כללי המשחק באזורים קרים: היא שומרת על 90% מהקיבולת שלה בטמפרטורה של 40- מעלות צלזיוס וניתנת לטעינה גם כשבחוץ 30- מעלות. עם קיבולת של 45 קוט"ש ואורך חיים של מעל 10,000 מחזורי טעינה, היא מיועדת למשאיות חלוקה ורכבים מסחריים קלים. העובדה שנתרן זול משמעותית להפקה מליתיום ונפוץ פי 1,000 ממנו, מאפשרת ל-CATL להוריד מחירים ולהפוך את המעבר לחשמל לכדאי כלכלית גם עבור ציים דלי תקציב.

לצד הנתרן, סדרת ה-Tianxing II כוללת גם גרסאות ליתיום משופרות, כולל דגם עם טווח של 800 ק"מ ודגם המותאם לאקלים חם במיוחד, מה שמוכיח ש-CATL שואפת לכסות את כל ספקטרום התעבורה הקרקעית הסטנדרטית.

החזית הקוריאנית: הבריחה קדימה אל ה-Solid-State

לעומת הפרקטיקה הסינית, דרום קוריאה מהמרת על העתיד הרחוק והיוקרתי יותר. דיווחים מקוריאה מתחילת השבוע חושפים כי ענקית הסוללות Samsung SDI מאיצה את הפיתוח של סוללות מצב-מוצק (All-Solid-State Batteries - ASB), מתוך כוונה להפוך לספקית המרכזית של שוק הרובוטיקה המתעורר.

על פי הדיווח ב-Korea Times, החברה מתכננת להתחיל בייצור המוני של סוללות מצב-מוצק כבר ב-2027 ("בשנה הבאה"). בניגוד לסוללות הנוזליות, סוללות אלו בטוחות בהרבה (אינן דליקות) ודחוסות אנרגטית – תכונות קריטיות עבור רובוטים דמויי אדם (Humanoids) שבהם כל סנטימטר של מקום הוא קריטי והבטיחות היא מעל הכל.

בכירי Samsung SDI אישרו כי החברה חתמה על מזכר הבנות (MOU) עם קבוצת יונדאי-קיה לפיתוח משותף של סוללות לרובוטים. ההערכות בשוק הן שהסוללות החדשות עשויות להניע את הרובוט האנושי Atlas של בוסטון דינמיקס (חברת בת של יונדאי). אנליסטים מעריכים כי שוק הרובוטיקה עשוי לאמץ את טכנולוגיית ה-Solid-State עוד לפני תעשיית הרכב, בשל הרגישות הגבוהה למשקל ונפח ביישומים אלו.

אסטרטגיה של אין ברירה?

המהלך של Samsung SDI, ושל מתחרותיה הקוריאניות LG Energy Solution ו-SK On, מגיע על רקע משבר. הדו"חות הכספיים לרבעון האחרון של 2025 הראו הפסדים תפעוליים משמעותיים בחטיבות הסוללות של החברות הקוריאניות (כ-231 מיליון דולר ל-Samsung SDI וכ-330 מיליון דולר ל-SK Innovation). הסיבה ברורה: הסינים ניצחו בקרב על הסוללות הסטנדרטיות (LFP ונתרן).

Solid-State עוד לפני תעשיית הרכב, בשל הרגישות הגבוהה למשקל ונפח ביישומים אלו.

אסטרטגיה של אין ברירה?

המהלך של Samsung SDI, ושל מתחרותיה הקוריאניות LG Energy Solution ו-SK On, מגיע על רקע משבר. הדו"חות הכספיים לרבעון האחרון של 2025 הראו הפסדים תפעוליים משמעותיים בחטיבות הסוללות של החברות הקוריאניות (כ-231 מיליון דולר ל-Samsung SDI וכ-330 מיליון דולר ל-SK Innovation). הסיבה ברורה: הסינים ניצחו בקרב על הסוללות הסטנדרטיות (LFP ונתרן).

כתוצאה מכך, הקוריאנים בורחים "למעלה" – אל הפרימיום. LG Energy Solution, שכבר מספקת סוללות לרובוט Optimus של טסלה, הכריזה על תוכניות לסוללות מצב-מוצק לרובוטים עד 2030. SK On מכוונת גם היא לשוק הרובוטיקה הלוגיסטית.

אנחנו עדים להיווצרות של שוק דו-קוטבי מובהק: השוק הצרכני (Mass Market) נשלט על ידי סין (CATL, BYD). הטכנולוגיה: ליתיום-ברזל-פוספט (LFP) ונתרן-יון. המאפיינים: מחיר זול, עמידות גבוהה, ביצועים סבירים, טעינה מהירה. מהצד השני של המתרס שוק הפרימיום והרובוטיקה הפך ליעד של קוריאה (Samsung SDI, LG). הטכנולוגיה: מצב-מוצק (Solid-State). המאפיינים: דחיסות אנרגטית קיצונית, בטיחות מקסימלית, מחיר גבוה (בשלב ראשון).

בעוד CATL תניע את משאית החלוקה שתביא לכם את הקניות מהסופר, Samsung SDI מתכננת להניע את הרובוט שיסדר לכם את המצרכים במקרר. ההיסטוריה של הטכנולוגיה מלמדת שיש מקום לשתי הגישות, אך השנים הקרובות יקבעו האם ההימור הקוריאני על ה"חלום המוצק" יצליח להחזיר להם את ההובלה הטכנולוגית.