"חייבים בארץ הרבה דאטה סנטרים. צריך להקים עוד תחנות כוח שיופעלו בגז"

"ישראל לא יכולה לוותר על הדאטה סנטרים וחייבת להשקיע הרבה יותר, ומהר, בייצור חשמל בהיקפים עצומים, כדי לשמור על המעמד שלנו כמעצמת הייטק". כך אומר עידן בן ארי, מנכ"ל חברת תשתיות האנרגיה סינרג'י, בריאיון לאתר האנרגיה.

עמדתו של בן ארי מנוגדת לזו של חלק ניכר מהמומחים לשוק האנרגיה, הסבורים שצריך להגביל את הקמת חוות השרתים לבינה המלאכותית ולמקד את ההייטק הישראלי כמה שיותר במחקר ופיתוח, כדי לחסוך במשאבים המוגבלים לייצור החשמל.

לדברי בן ארי: "לוותר על חוות השרתים בארץ? זה לאבד את הראש. חברות ילכו למקומות אחרים שבהם יהיו דאטה סנטרים. הן לא יסתבכו בשבילנו, ואנחנו עלולים לאבד את המשאב הכי מרכזי שלנו, שהוא ההייטק עצמו". 

בישראל האוכלוסייה גדלה מהר וצריכה עוד ועוד חשמל, עוד לפני המעבר למכוניות חשמליות וה-AI. אין לנו גיבוי ממדינות אחרות, אין גישה לייצור חשמל גרעיני, ואין הרבה שטח פנוי לשדות סולאריים. איך אפשר לייצר ככה מספיק חשמל?

"צריך להקים עוד תחנות כוח שיפעלו בגז טבעי. והרבה, בלי עיכובים בירוקרטיים. אני בעד אנרגיה סולארית, כמה שיותר. אבל בינתיים אנחנו לא עומדים גם ביעדים הצנועים שהצבנו לעצמנו בנושא. והמעבר לאנרגיות מתחדשות צריך להיות הדרגתי, לא בבת אחת.

"באירופה עשו טעות. מתוך ערכים יפים של הגנת הסביבה, עצרו את פיתוח תחנות הכוח הקונבנציונליות והגרעיניות והשקיעו הכול במתחדשות. וכך הם הגיעו למלחמה באוקראינה תלויים בגז הרוסי. לזכותם ייאמר שהם הבינו את הטעות ומתקנים אותה.

"אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו ללכת במסלול שגוי כזה. ולדעתי, מי שצריכה להוביל את הקמת תחנות הכוח היא חברת החשמל. יש לה את האמצעים, הניסיון, כוח האדם והגישה לבנות הרבה ומהר".

מנכ"ל חברת תשתיות האנרגיה סינרג'י, עידן בן ארי. צילום: סינרג'י

בינתיים חח"י לא עומדת בייעדים שהציבו לה, להגדיל את מערכת הולכת החשמל כדי שיהיה מה לעשות עם הפאנלים ותחנות הכוח.

"היא צריכה להאיץ גם בזה. וגם זה קשור לבירוקרטיה ולכשלים תכנוניים".

בארצות הברית לוחצים על חברות להקים תחנות כוח משלהן לדאטה-סנטרים, ובאירופה מגבילים אותן, כדי שיהיה מספיק חשמל לאזרחים והמחירים לא יעלו. למה כאן המדינה צריכה לבנות, ושאנחנו נסבסד את אנבידיה ומיקרוסופט בחשבון החשמל שלנו?

"כי בשבילנו זה יעד לאומי להחזיק את החברות כאן. לא צריך לגלגל את ההקמה עליהן, אלא לסייע להן. תראה את הסיוע לאינטל, כמה הוא הכניס למדינה. זה לא אומר שהמימון צריך לבוא ישירות מחשבון החשמל. לא חסרים מקורות תקציביים אחרים".

הגז ייגמר בעוד 20 שנה, אז למה להשקיע בתחנות כוח במקום באנרגיה מתחדשת שתישאר כאן?  

"אני ממש לא בטוח אם הוא ייגמר כל כך מהר. אבל גם אם כן - 20 שנה זה הרבה זמן. זה מספיק כדי לעבור לאנרגיה סולארית ולפתרונות אחרים באופן הדרגתי ואחראי. ובינתיים - לא להישאר בלי".

המחבלים כמעט פלשו למפעל הכבלים

סינרג'י עוסקת בייצור כבלי חשמל לשימוש מקומי ולייצור במפעל סינרג'י כבלים בשדרות; ובייבוא מערכות אל פסק, פאנלים סולאריים וציוד נלווה לתשתיות, חוות שרתים ומפעלים באמצעות חברת-הבת שלה, "יונירום אלקטרוניקס".  

מפעל "סינרג'י כבלים" באזור התעשייה ספירים בשדרות. צילום: סינרג'י

מפעל "סינרג'י כבלים" נמצא באזור התעשייה ספירים בשדרות ומעסיק כ-150 עובדים, והוא אחד מיצרני כבלי החשמל המרכזיים בישראל. אזור התעשייה הותקף במתקפת חמאס בשבעה באוקטובר 2023.

"ב-7 באוקטובר המחבלים ממש לכניסה למפעל שלנו בשדרות", מספר בן ארי, "מזל גדול שהמפעל, שבדרך כלל עובד 24/7, היה בהדממה. היו בתוכו עובדים, אבל מעטים, המחבלים לא הבחינו בהם, והמשיכו הלאה. יכול להיות שכך חייהם ניצלו. 

"אבל אחרי חמישה ימים – חמישה ימים! חזרנו לעבוד במפעל במתכונת מלאה. העובדים פונו עם המשפחות שלהם למלונות בירושלים, טבריה, ים המלח ואילת, ולדירות ששכרנו להם באשקלון ואשדוד. 

"והם המשיכו להגיע לעבודה. לא כולם יכלו, כמובן, עובדים גויסו למילואים, נשארו עם הילדים בבית, אבל המשמרות צופפו ומי שהמשיך לעבוד עבד יותר. המשכנו למכור ולייצר לאורך כל המלחמה.

ייצור במפעל "סינרג'י כבלים" בשדרות. צילום: סינרג'י

"העובדים המסורים, האמיצים והנפלאים שלנו נסעו וטסו לשדרות תחת אש ותחת אבטחה צמודה של מחלקת חי"ר צה"לית, כי בצה"ל מבינים את חשיבות אספקת החשמל ואת החשיבות של מה שאנחנו עושים למען האספקה. 

"מאז השבעה באוקטובר הטבענו על מוצרים שלנו שנמכרים בישראל את הכיתוב Made in Sderot – עם ישראל חי".

נתקלתם בשנים האחרונות בקשיים בייצוא מוצרים מישראל?

"לא".

הצלחתם לעמוד בזמני ודרישות האספקה בתנאים כל כך קשים?

"ועוד איך. תמיד. ולפעמים הרבה מעבר לתנאי האספקה הרגילים. היה מקרה של תקלה גדולה במערכת חשמל אזורית באחת מחברות החשמל הכי גדולות בצפון אמריקה, שהיא לקוחה שלנו.

"כדי לפתור להם את הבעיה מהר, הטסנו לשם את האספקה במקום לשלוח אותה באוניה, שמונה טון. התאמנו את הייצור למפרט הייעודי, האצנו את כל התהליכים של האריזה ובקרת האיכות - וכל זה תוך כדי מלחמה.

"דווקא בזמנים כאלה הלקוחות בעולם צריכים להכיר בערך של העבודה עם ישראלים".