גלגול נשמות חשמלי: המפעל שיציל את סוללות הרכב הישנות מהזבל

בעוד שוק הרכב החשמלי העולמי ממשיך לצמוח בקצב מסחרר, אחת השאלות המטרידות ביותר בתעשייה קיבלה מענה משמעותי: מה עושים עם מיליוני הסוללות שיסיימו את חייהן על הכביש בשנים הקרובות? חברת "מומנט אנרג'י" (Moment Energy) הקנדית סיפקה תשובה מוחצת עם חניכתו הרשמית של "מגה-פקטורי 1" (Megafactory 1) בעיר סארי שבקולומביה הבריטית – המפעל הגדול בעולם להסבה ושימוש חוזר (Repurposing) בסוללות של כלי רכב חשמליים.

המתקן החדש, שהוקם והפך למבצעי בתוך שישה שבועות בלבד מרגע ההכרזה עליו, מציג מודל הנדסי וכלכלי יוצא דופן. במקום לשלוח את הסוללות הישנות ישירות לתהליכי מיחזור כימיים מורכבים ויקרים, המפעל מפרק, בודק ומרכיב אותן מחדש כמערכות אגירת אנרגיה נייחות ומודולריות. מערכות אלו מיועדות לתמוך בתשתיות קריטיות הסובלות מביקושי שיא לחשמל, ובהן מרכזי נתונים (Data Centers) המונעים על ידי מהפכת הבינה המלאכותית, בתי חולים, מפעלים ורשתות חשמל מקומיות. היעד השפתני של המפעל הוא להגיע לכושר ייצור שנתי של 1 ג'יגה-ואט-שעה של מערכות אגירה עד לשנת 2030.

הרעיון של שימוש חוזר בסוללות, המכונה בתעשייה "חיים שניים" (Second-life), אינו חדש, אך יישומו בקנה מידה תעשייתי כזה מהווה פריצת דרך. מבחינה היסטורית, סוללות הליתיום-יון, שנכנסו לשימוש מסחרי רחב בשנות ה-90 של המאה הקודמת בעיקר במכשירים אלקטרוניים קטנים, תוכננו למסלול חיים חד-כיווני: ייצור, שימוש והשלכה או מיחזור חומרי גלם.

כאשר תעשיית הרכב אימצה את הטכנולוגיה, נוצר כשל מובנה: סוללת רכב חשמלי נחשבת לבלתי שמישה עבור נסיעה כאשר קיבולת האנרגיה שלה יורדת לכ-70% עד 80% מהקיבולת המקורית שלה. עם זאת, עבור מערכות אגירה נייחות, שאינן נדרשות להאיץ מאפס למאה קמ"ש, הקיבולת הנותרת הזו היא אוצר אנרגטי בלום שיכול לתפקד ביעילות במשך עשור נוסף לפחות.

הקמת המפעל בקנדה היא חלק ממגמה עולמית רחבה של החזרת תהליכי הייצור הביתה כדי להפחית את התלות בשרשראות האספקה של מזרח אסיה. שוק האנרגיה חווה טלטלה חיובית. סין מובילה כיום את השוק העולמי בייצור סוללות חדשות ובמיחזורן, ומקדמת רגולציה קשיחה המחייבת יצרניות רכב לקחת אחריות על סוף חיי המוצר.

גם בארה"ב ובאירופה נרשם זינוק חד בהשקעות במערכות אגירה קהילתיות ותעשייתיות, כחלק מהניסיון לייצב את רשתות החשמל המבוססות על אנרגיית שמש ורוח, שאינן רציפות מטבען. בהודו, שוק הרכבים הדו-גלגליים והתלת-גלגליים החשמליים צומח במהירות, וממשלת דלהי בוחנת פתרונות אגירה דומים כדי לספק חשמל לאזורים כפריים מנותקי רשת. בישראל, שבה רשת החשמל מוגדרת כ"אי אנרגטי" מבודד, הצורך במערכות אגירה עצמאיות הופך קריטי ככל שחדירת כלי הרכב החשמליים והאנרגיות המתחדשות מציבה אתגרים ליציבות הרשת המקומית.

ההישג של "מומנט אנרג'י", שהחלה בכלל כסטארט-אפ קטן של ארבעה סטודנטים שפעלו מחצי מוסך, מדגים כיצד חדשנות טכנולוגית יכולה לפתור שתי בעיות בו-זמנית: המחסור הגובר באנרגיה זמינה למרכזי מחשוב עתירי הספק, והצורך לטפל בהררי הפסולת האלקטרונית שבדרך.

מעבר לתרומה הסביבתית המובהקת של מניעת כרייה מיותרת של חומרי גלם נדירים כמו ליתיום וקובלט, המפעל החדש מהווה גם מנוע צמיחה כלכלי מקומי, עם צפי ליצירת מעל 100 משרות ישירות ויותר מ-1,000 משרות עקיפות באזור. בעידן שבו הביקוש העולמי לחשמל שובר שיאים, היכולת לקחת פסולת ולהפוך אותה לנכס אסטרטגי בתוך שבועות ספורים היא מהפכה של ממש בשוק האנרגיה הירוקה.