רכבת ההרים של מחירי הדלק: האם משבר האנרגיה מצית גל אינפלציה?

שוק האנרגיה העולמי נקלע לטראומה מתמשכת מאז תחילת המלחמה באיראן וסוף האירוע אינו נראה לעין. מחירי הנפט הגולמי מסוג ברנט נשקו כבר ל-110 דולר לחבית, ואז צנחו ל-92 דולר לחבית עם התחדשות השיחות בין ארה"ב לאיראן. גם אם תושג הפסקת אש, היא עלולה לקרוס כמו שקרה בחודש יוני. הזירה המתחממת בתימן ובעיראק רק מגבירה את הבעירה ולמלחמה באוקראינה יש תרומה משלה.

משק האנרגיה הופך לגורם משפיע מרכזי על הכלכלה העולמית, והאירועים במזרח התיכון ממחישים זאת היטב. "קרו שני דברים במקביל", אומר ד"ר עמית מור, מנכ"ל 'אקו אנרג'י ייעוץ כלכלי אסטרטגי ומרצה באוניברסיטת רייכמן, "ראשית, החות'ים השתלטו על שטחים נרחבים בתימן ועל שטחי חוף בים האדום, לצד שליטה מלאה במיצרי באב אל-מנדב. בנוסף, מיליציות פרו-איראניות בעיראק תקפו ופגעו בשתי תחנות שאיבה שהובילו את הנפט הסעודי מצינור מזרח-מערב. שני המהלכים הללו הובילו להזנקת מחירי החבית בלמעלה מ-10% לרמה של 109 דולר, וככל שהמצרים יישארו חסומים והצינור לא ישוקם – המחירים צפויים להישאר גבוהים".

לדברי מור, החולשה שמפגינה ערב הסעודית מול האיומים הללו מחמירה את אי-הוודאות בשווקים: "סעודיה התגלתה בחולשתה. הם הפציצו במשך שנים ולא הצליחו לדכא את החות'ים. הם פנו גם לארה"ב שתתקוף, אך הממשל האמריקאי אינו מעוניין להתערב. בשלב זה ידם של החות'ים על העליונה, והם הוכיחו לעולם שהם חולשים על נקודות קריטיות. וככל שארה"ב אינה מצליחה לפתוח את התנועה במיצרים, איראן יוצאת כרגע מנצחת מבחינה גיאופוליטית".

האינפלציה הגלובלית מתלקחת

הזינוק במחירי הנפט מכה בכלכלות העולם בדיוק ברגע שבו נראה היה, שהלחצים האינפלציוניים מתחילים להתמתן. בדוח של ארגון ה-OECD שהתפרסם בשבוע שעבר, תחזית האינפלציה למדינות ה-G20 עודכנה כלפי מעלה לרמה של 4.1% ב-2026 ו-3.6% ב-2027. בדוח מצוין כי זינוק מחירי האנרגיה פועל כ"מס על הצריכה", שוחק את ההכנסה הפנויה של משקי הבית ומאט את הצמיחה העולמית הריאלית לכיוון 2.5%-2.9%.

ניתוח של קרן המטבע הבינלאומית מצביע על כך שהתייקרות האנרגיה גרמה לרבים מהבנקים המרכזיים בעולם להקפיא תוכניות להורדת הריבית וחלקם אף שוקלים או ביצעו העלאות ריבית מתונות כדי למנוע את התקבעות האינפלציה. החשש המרכזי של קובעי המדיניות הוא שעליית מחירי התשומות תחלחל לאינפלציית הליבה ותקבע ציפיות אינפלציוניות גבוהות.

המתיחות במזרח התיכון משפיעה על זירות כלכליות נוספות. המגבלות החות'יות בבאב אל-מנדב מזעזעת את הסחר הבינלאומי ואת מחירי הגז הטבעי המונזל (LNG). "בימים כתיקונם, במצרי באב אל-מנדב עוברים כ-12% מהסחר העולמי וכ-30% מתנועת המכולות בעולם", מסביר מור, "כאשר החות'ים חוסמים את המיצר, רוב הסחורה שמגיעה ממזרח אסיה נאלצת לעקוף את יבשת אפריקה. השינוי הזה מוסיף ימי הפלגה יקרים ומזניק את תעריפי הביטוח וההובלה הימית בכל העולם".

בסקירה של האגף לעניינים כלכליים וחברתיים (DESA) של האו"ם נכתב שהתייקרות השילוח הימי והסולר מעלה את מחירי התשומות החקלאיות והתעשייתיות ומגולגלת ישירות אל מדפי הסופרמרקטים. עליית מחירי הדלקים, הסולר ודלק המטוסים דוחפת כלפי מעלה את עלויות ההובלה והלוגיסטיקה בעולם וכתוצאה מכך מחירי יצור ותשומות חקלאיות (כמו דשנים) עולים ומגלגלים את ההתייקרות למוצרי המדף ולסל המזון.

לפי הבנק האירופי לשיקום ופיתוח (EBRD) מחירי האנרגיה הגבוהים גורמים להעברת הון מסיבית ממדינות מייבאות אנרגיה אל יצואניות כמו מדינות המפרץ ונורווגיה. מדינות מייבאות אנרגיה נדרשות להוציא יותר מטבע חוץ (בעיקר דולרים) לרכישת דלקים, מה שמוביל לפיחות במטבעות המקומיים שלהן ול"התייקרות כפולה" של היבוא.

גם למלחמה באוקראינה יש השפעה מרחיקת לכת על הכלכלה, בעיקר על זו של אירופה. אומר מור: "אירופה מגיעה לחורף עם מלאים לא מספיקים לאחר קיץ חם במיוחד. מכיוון שקטאר הפסיקה חלק מהייצור והאספקה, מחירי ה-LNG מזנקים. זינוק זה צפוי להעלות בחדות את מחירי הגז והחשמל באירופה בחודשים הקרובים".

פיחות בישראל?

בישראל התמונה שונה במידת מה. מחד, מנגנון הגנה מבני ייחודי בתחום החשמל ומאידך, חשיפה מלאה במחירי הדלק והיבוא. "ישראל מוגנת חלקית יחסית לאירופה", אומר מור, "מבחינת תעריפי החשמל אנחנו מוגנים כי יש לנו גז טבעי מקומי זול מאוד ממאגרים כמו 'לוויתן', 'תמר' ו'כריש'. החוזים ארוכי הטווח מונעים זינוק דרמטי בתעריף החשמל הביתי והתעשייתי, בניגוד למה שקורה באירופה".

מנגד, בכל הנוגע לתחבורה ולמוצרי צריכה, ישראל מושפעת מהמגמות הגלובליות: כך למשל הזינוק במחירי הבנזין בתחנות הדלק: ישראל מייבאת כ-10 מיליון טון נפט גולמי ותזקיקים בשנה. מחיר הבנזין בתחנות מושפע ישירות ממחירי התזקיקים באיזור. עלייה של חצי שקל בליטר בנזין כבר הביאה את המחיר לשיא של 8.25 שקלים לליטר.

השפעה ברורה נוספת אפשר לראות על מחירי מוצרי הצריכה. כמשק קטן ופתוח המייבא את רוב מוצרי הצריכה דרך הים, הסטת הספינות מסביב לאפריקה וסגירתו הממושכת של נמל אילת מייקרות את השילוח לישראל. התוצאה עלולה להיות פיחות בשקל מול הדולר והתייקרות המוצרים במשק. לפי ניתוחי בנק ישראל והלמ"ס, הלחצים המיובאים הללו עלולים לדחוק את אינפלציית הליבה עד ל-3%, מה שמאלץ את הוועדה המוניטרית של בנק ישראל להותיר את הריבית במשק ברמה גבוהה לאורך זמן ולהכביד למשל על נוטלי המשכנתאות.

עם זה מור מציע לשמור על פרופורציה: "רמת מחירים של 110 דולר לחבית היא לא דבר שלא חווינו. בשנים 2010–2014 זו הייתה רמת המחירים, והיא שקולה ל-120 דולר במונחים עכשוויים, והעולם הצליח לשרוד. שוק האנרגיה העולמי כיום פחות תלוי בנפט מהמפרץ מבעבר, והשאלה המרכזית היא כמה זמן יימשכו השיבושים באספקה הסעודית והמפרציות".

לו היית יועץ לממשלת ישראל, מה היית מציע לה לעשות כדי להתגונן מהשפעת משבר האנרגיה?

"בטווח הקצר אין לממשלה הרבה מה לעשות. אנחנו לא נצא לתקוף את החות'ים באופן עצמאי. מה שכן חייבים לעשות, זה להגדיל באופן מיידי את המלאים האסטרטגיים של המשק - גם של נפט גולמי וגם של תזקיקי דלק. לשם כך צריך לבנות עוד מאגרי חירום. במבט לטווח הבינוני והארוך, המהלכים צריכים להיות עידוד מסיבי של מעבר לרכב חשמלי, התבססות נרחבת על מקורות אנרגיה סולאריים ופיתוח מערך אנרגיה מבוזרת שנשען על שמש וגז טבעי. אלה הכלים המרכזיים שיעניקו לישראל חסינות אנרגטית וכלכלית בפני זעזועים גיאופוליטיים עתידיים".