משרד האנרגיה דורש להשקיע את רווחי הגז באנרגיה נקיה ולא בתחומים אחרים

משרד האנרגיה והתשתיות הגיש לוועדת קרן העושר הצעה (בקשה) לחלוקת כספי הקרן ב-2026. זאת, במסגרת נוהל, בו הוועדה אוספת הצעות ממשרדי הממשלה השונים, וההצעות הזוכות מחולקות מהקרן במסגרת תקציב המדינה.

במשרד האנרגיה ביקשו כ-280 מיליון שקל לקידום אנרגיות מתחדשות. זאת בטענה שהקרן - שרוב כספה מגיע מההיטלים על הגז הטבעי - מיועדת בין השאר לפיתוח אנרגיה מתחדשת, וההשקעה בתחום תתרום להורדת יוקר המחיה והגנת הסביבה.

מדובר בהצעה נגדית להצעה שהגיש משרד האוצר לחלוקת כספי הקרן לוועדה, בה מוקצים רק כ-15 מיליון שקל לפיתוח אנרגיה מתחדשת בים, והשאר מיועד לנושאים אחרים, שאינם קשורים לאנרגיה ואינם כלולים במטרות החוקיות של הקרן.

הכספים שהוועדה תחליט בקרוב להעביר השנה הם חלק מתקציב המדינה ל-2026 ואמורים לעבור למשרדי הממשלה שאושר להם, אם וכאשר התקציב יעבור (מה שאינו ודאי). אם התקציב לא יעבור הכסף יישאר בקרן.

הקרן אמורה להעביר השנה למדינה כ-236 מיליון שקל. הצעות משרד האנרגיה מצטברות לסכום גדול יותר. ההערכה היא שבמשרד מבקשים יותר כסף ממה שהם יכולים לקבל, כדי למקסם את הסכום שיקבלו. 

שר האנרגיה והתשתיות הלאומיות, אלי כהן, בוועידת האנרגיה של "ידיעות אחרונות", ynet ואתר האנרגיה, 1.12.2025. צילום: קובי קואנקס

מחקרים, פאנלים סולאריים, טעינת משאיות חשמליות 

המשרד ביקש 40 שקל לפיתוח אנרגיה מתחדשות במרחב הימי (Blue Tech). במשרד הסבירו כי מדובר ב"השקעה בפיתוח תשתיות ידע, ניטור ומחקר בים, תמיכה ביזמים ובמו"פ, הקמת תשתיות ניסוי והקמת מנהלת לחדשנות ימית בתחום האנרגיה".

כ-50 מיליון להשקעה במחקר ופיתוח אנרגיה (TRL). במשרד הסבירו כי מדובר ב"תמיכה בטכנולוגיות אנרגיה חדשניות בשלבים מתקדמים, לגישור על 'עמק המוות' שבין פיתוח להדגמה מסחרית, עם מינוף צפוי של פי 10 ומעלה להשקעה הציבורית".

40 מיליון להאצת המעבר לאנרגיה מקיימת ברשויות מקומיות: "יצירת מעטפת ניהולית ברשויות מקומיות, שתאפשר להן לעבור מפרויקטים נקודתיים בתחום למנוע מתמשך של השקעות, חוסן ותעסוקה מקומית בתחום האנרגיה המקיימת".

30 מיליון לקירוי סולארי בחניונים של בתים משותפים עם עמדות טעינה ומערכות אגירת אנרגיה. זאת, לשם "ניצול שטחים קיימים לייצור אנרגיה, הצללה וביטחון אנרגטי לדיירים".

קולטנים סולאריים על גגות בישראל. צילום: צאנה וראנה. אושר לשימוש חופשי במסגרת ויקימדיה

20 מיליון להחלפת דודים חשמליים במשאבות חום ומערכות סולאריות: "מהלך להפחתת יוקר המחיה וחיסכון של עד כ־1,300 ש"ח בשנה למשק בית".

20 מיליון שקל לקירוי סולארי בשבילי אופניים: "שילוב של הצללה, ייצור חשמל וקידום תחבורה ירוקה במרחב העירוני".

20 מיליון לקירוי סולארי (ציליות ומעליהן פאנלים לייצור חשמל סולארי) במסופי תחבורה ציבורית: "ניצול תשתיות קיימות לייצור אנרגיה והפחתת עומסי חום עירוניים".

10 מיליון לפיתוח עמדות טעינה ציבוריות לכ-200 משאיות חשמליות: "תמיכה בהקמת תשתיות טעינה למשאיות לשם צמצום זיהום האוויר, הוזלת עלויות הובלה והפחתת יוקר המחיה".

עמדות טעינה, אילוסטרציה

10 מיליון להקמת קרן הלוואות למשקי בית שיתקינו מערכות לייצור אנרגיה סולארית (פאנלים על הגג), לצורך: "הלוואות מתגלגלות להסרת חסמי מימון (בהתקנת קולטנים על גגות בתים, ת.ג), בדגש על אוכלוסיות ללא נגישות לאשראי ובתים משותפים".

10 מיליון שקל למרכז חדשנות לאנרגיה: "הקמת מרכז לאומי שישמש חממת מו"פ, אקסלרטור ואתר הדגמה (POC) לסטארטאפים ישראליים בתחומי אנרגיה מתחדשת, אגירה, ניהול אנרגיה חכם וגז טבעי".

10 מיליון במחקרים אקדמיים-תעשייתיים בתחום המינרלים, לצורך "קידום מחקר ופיתוח לשיפור ביטחון האנרגיה של ישראל ולחיזוק היתרון הטכנולוגי בזירה הבינלאומית".

שבעה מיליון להקמת תערוכות אינטראקטיביות בנושאי אנרגיה במוזיאונים למדע ופיתוח תכני למידה דיגיטליים בתחום האנרגיה. 

שני מיליון לשיפוץ גגות והקמת פאנלים סולאריים בדיור הציבורי: "ליווי קהילתי, שיפוץ גגות והתקנת פאנלים סולאריים – לקידום הצדק החברתי וכמקור הכנסה קבועה לדיירים".

מהמשרד נמסר כי "יש מקום להגדלה משמעותית בהקצאה של הקרן לנושאים אלה, ובכך לעמוד בכוונת המחוקק ובמטרות הקרן. התקציבים שהוקצו לראשונה ב-2025 למשרד האנרגיה לקידום אנרגיה מתחדשת מומשו בהצלחה גבוהה.

"ההשקעות המוצעות (על ידי משרד האנרגיה, ת.ג) יובילו לצמיחה, חדשנות, יצירת תעסוקה וחיזוק הביטחון והעצמאות האנרגטית של ישראל, תוך מקסום ההשפעה הכלכלית והחברתית של כספי קרן העושר".

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', צילום: אבי אוחיון, לשכת העיתונות הממשלתית

לאן יופנו רווחי הגז - לאנרגיה מתחדשת, או לישיבות?

קרן העושר הוקמה ב-2014, בעקבות גילוי מרבצי הגז הטבעי בים התיכון, והחלה לפעול ב-2022. הקרן משתמשת בכספי ההיטלים שהמדינה גובה על אוצרות טבע - בעיקר הגז, ומעט גם נפט ממאגרי הגז וכן אשלג ממפעלי ים המלח.

בקרן נצברו כתשעה מיליארד שקל. ההערכה של גורמים ממשלתיים המעורים בנושא היא שכשני שליש מהם הגיעו לתמלוגי הגז.

החוק קובע כי הקרן מושקעת בשוק ההון, מחוץ לישראל, ומעבירה למוסדות המדינה רק את הרווחים הנצברים בה. הקרן הרוויחה ב-2025 כ-236 מיליון שקל, שאותם תחלק השנה.

עוד קובע החוק כי ועדת הקרן מחליטה לאן יופנו הכספים וכי עליה להפנותם בפיתוח אנרגיה מתחדשת, במחקר ופיתוח במשק ובעידוד תעסוקה בנגב.

מאגר הגז הטבעי "תמר". צילום: ynet

הקרן הוקמה כדי למנוע את ה"מחלה ההולנדית": בזבוז כספים וירידה בהשקעות בפיתוח, שהתרחשו במדינות שונות עם גילוי אוצרות טבע.  

 למרות זאת, לאחרונה התקבלה בממשלה החלטה להפנות כ-120 מיליון שקל מרווחי הקרן למטרות שאינן חלק מיעדי הקרן. כ-45 מיליון הופנו לבריאות הנפש, ורוב השאר לחינוך, בעיקר ישיבות הסדר, גרעינים תורניים ומרכזי מורשת.

יועמ"שית הכנסת, עו"ד שגית אפיק, אמרה בדיון בכנסת כי העברות הכספים הללו אינה חלק ממטרות החוק. עם זאת, הייעוץ המשפטי של משרד האוצר אישר את ההעברה והיא אושרה בכנסת.

הצעת האוצר לוועדה לחלוקת רווחי הכסף כוללת את העברת כ-120 מיליון שקל למטרות שאינן במטרות הקרן, וכאמור רק כ-15 מיליון שקל לאנרגיה מתחדשת. ואילו הצעת משרד האנרגיה מתעלמת מההחלטה על העברת 120 המיליון למטרות הללו.

במשרד האוצר סירבו להגיב לידיעה.