משרד האנרגיה: נדרש תקציב של 2 מיליארד שקל להיתוך גרעיני

משרד האנרגיה והתשתיות מפרסם היום דו"ח אסטרטגי בעניין אנרגיה מהיתוך גרעיני ולפיו ישראל עשוייה לתפס מקום משמעותי בעולם בתחום זה. הדו"ח ממליץ להקצות תקציב של עד 2 מיליארד שקל בעשור הקרוב לצורך הקמת מנהלת לאומית להיתוך גרעיני, שדרוג מתקני מחקר, בניית תוכניות הכשרה אקדמיות והקמת מתקן הדגמה בינלאומי.

המשרד מציין כי ההחלטות שיתקבלו בשנים הקרובות עשויות לקבוע את מקומה של ישראל בתעשיית ההיתוך העולמית לעשורים הבאים. "ללא פעולה ממשלתית עלולה ישראל להחמיץ את השלב שבו מתעצבות שרשראות האספקה העולמיות ולהתקשות להשתלב בהן בשלב מאוחר יותר". עוד נאמר שמדובר בהזדמנות תעשייתית וכלכלית להפוך יכולות שכבר קיימות בישראל למוצרים, רכיבים וטכנולוגיות שישתלבו בתעשיית האנרגיה העולמית החדשה.

מעיתוי פרסום הדו"ח, בסוף ימיה של הממשלה הנוכחית, אפשר להניח שבמשרד האנרגיה לא מצפים מהממשלה לדון כעת ולאשר תוכנית לאומית בעניין היתוך גרעיני. האם הממשלה הבאה תקצה לכך עדיפות ראויה ותקציב נדרש? זו שאלה שאיש אינו יכול לענות עליה כיום, אבל התעלמות מהדו"ח עלולה להיות משגה.

כמות עצומה של אנרגיה

היתוך גרעיני נחשב לאחד האתגרים הטכנולוגיים הגדולים בעולם האנרגיה. בתהליך מתמזגים איזוטופים של מימן ליצירת הליום תוך שחרור כמות עצומה של אנרגיה. בניגוד לביקוע גרעיני, כורי היתוך אינם מבוססים על תגובת שרשרת של חומר בקיע, ותהליך ההיתוך מושבת כאשר התנאים הנדרשים לקיומו נפסקים. בנוסף, התהליך אינו פולט גזי חממה בעת הפקת האנרגיה ואינו מייצר פסולת גרעינית ארוכת חיים בהיקפים ובמאפיינים של כורי ביקוע.

הדו"ח, שגובש על ידי אגף תכנון מדיניות ואסטרטגיה ויחידת המדען הראשי במשרד האנרגיה, מצביע על יתרונות לישראל בתחומי הלייזרים, תדרי הרדיו (RF), החומרים המתקדמים, הבינה המלאכותית, אלקטרוניקת ההספק והרובוטיקה. "יכולות אלה, שחלקן התפתחו לאורך השנים בתעשיות הביטחוניות ובהייטק הישראלי, עשויות לאפשר לחברות ולחוקרים ישראלים להשתלב בתעשיית ההיתוך העולמית" נכתב.

ד"ר שחר דולב, מנהל התחום באגף, אומר: "על רקע הגידול המתמשך בביקושים לאנרגיה והצורך בפתרונות לייצור חשמל נקי, אמין וזמין, להיתוך גרעיני יש פוטנציאל להיות בשורה של ממש באספקת הביקושים לחשמל בעולם בטווח הבינוני-ארוך".

בישראל כבר קיימת תשתית ראשונית בתחום, כמו המכון להיתוך גרעיני ופלזמה חמה שהוקם על ידי משרד האנרגיה, שתומך במחקרים בתחום. כמו כן הוקמו בישראל שתי חברות סטארט-אפ שמפתחות טכנולוגיות היתוך גרעיני: חברת nT-Tao מפתחת כור היתוך קומפקטי ונייד. חברת FusionMantle מתמקדת בפיתוח רכיבים לליבת כורי היתוך.

חזית החדשנות העולמית

תא"ל (מיל.) עודד גור לביא, מנכ"ל ומייסד שותף של nT-Tao, אמר כי מדובר בראייה אסטרטגית חשובה מצד משרד האנרגיה. "מעבר לצורך האנרגטי של ישראל, יש כאן הזדמנות להתחבר לתעשייה גלובלית מתפתחת בהובלת ארה"ב, כדי להבטיח את המשך הקידמה הטכנולוגית והשגשוג הכלכלי של העולם. לישראל יש את המדענים, המהנדסים והיצירתיות הדרושים כדי לתרום תרומה משמעותית למהפכה הזו. גיבוש האסטרטגיה של משרד האנרגיה היא צעד חשוב למימוש הפוטנציאל הזה, לפיתוח תעשיית ההיתוך המקומית ולביסוס מעמדה של ישראל בחזית החדשנות העולמית".

הדוח של משרד האנרגיה קובע כי השנים הקרובות הן קריטיות להשתלבות הישראלית בתחום. תעשיית ההיתוך העולמית נמצאת כיום בשלב שבו מתעצבים הטכנולוגיות, הסטנדרטים ושרשראות האספקה העתידיות, ולישראל יכולות טכנולוגיות ייחודיות שעשויות לאפשר לתעשייה המקומית לתפוס מקום משמעותי בשרשרת הערך העולמית.

ההמלצה של הדו"ח היא לייצר מסגרת אסטרטגית לקידום תוכנית ישראלית בתחום, הכוללת השקעה במחקר ובתשתיות, הכשרת כוח אדם, חיזוק האקוסיסטם המקומי, יצירת שיתופי פעולה בינלאומיים וגיבוש רגולציה מותאמת.

בעולם, המרוץ להשגת אנרגיית היתוך גרעיני נמצא כבר בעיצומו. מאז 2021 הושקעו בתעשייה יותר מ-14 מיליארד דולר, כאשר בשנה האחרונה לבדה הסתכמו ההשקעות בכ-4.5 מיליארד דולר – עלייה של כ-69%. על פי הערכות המובאות בדוח, תחנות כוח מסחריות ראשונות עשויות להתחבר לרשת במהלך שנות ה-2030, ובשנים 2040–2050 עשוי להתפתח שוק עולמי בהיקף של מאות מיליארדי דולרים.

גם ענקיות הטכנולוגיה כבר נכנסות לתחום, בין היתר כדי לספק חשמל לחוות השרתים. כך למשל, דווח כי מיקרוסופט חתמה על הסכם לרכישת חשמל עתידי מחברת Helion Energy, ואילו גוגל השקיעה ב-Commonwealth Fusion Systems וחתמה על הסכם לרכישת חשמל מתחנת היתוך עתידית.

הדוח מצביע על פוטנציאל משמעותי להרחבת שיתופי הפעולה הבינלאומיים בתחום, בין היתר עם ארה"ב וגרמניה, וכן להשתלבות בבריתות ובמסגרות מחקר בינלאומיות קיימות. כך למשל, המסגרת החדשה לשיתוף הפעולה בין ישראל לגרמניה בתחום ההיתוך הגרעיני, שתפגיש חוקרים ואנשי מדיניות משתי המדינות, במטרה לקדם את המחקר והפיתוח הטכנולוגי בתחום.

מחסור בתשתיות

בעוד שבעולם מתמודדים עם פיתוח רכיבי ליבת הכור, ייצור וניהול דלק ההיתוך והמרת אנרגיית ההיתוך לחשמל באופן רציף, יעיל וכלכלי, בישראל הדוח מצביע גם על אתגרים בשדה המקומי, הנובעים בעיקר ממחסור בתשתיות ניסוי ייעודיות, מחסור בכוח אדם מקצועי בתחומי הפלזמה ופיזיקת הגרעין, היעדר מסגרת רגולטורית לאומית המותאמת לתחום, והיקף מוגבל של פעילות תעשייתית ואקדמית ביחס למדינות המובילות בעולם.

על מנת להתמודד עם הפערים ולממש את הפוטנציאל הישראלי, הדוח ממליץ על מספר כיווני פעולה מרכזיים: הגדלת ההשקעה במחקר האקדמי, הקמת והנגשת תשתיות מחקר ציבוריות, הרחבת המכון להיתוך גרעיני ופלזמה חמה בישראל, פיתוח תוכניות הכשרה וכוח אדם, יצירת שיתופי פעולה בינלאומיים וחבירה לבריתות קיימות וכמו כן עידוד חברות ישראליות להיכנס לתחום ובניית מסגרת רגולטורית שתאפשר את התפתחות התעשייה בישראל.

הדוח ממליץ לממשלה לבחון מספר חלופות לקידום התחום:

• מעורבות מינימלית שתכלול הרחבת מכון ההיתוך ושימור והרחבת היכולות הקיימות, שעלותה 50–100 מיליון שקל על פני חמש שנים
• מעורבות רחבה יותר במסגרתה יוקם מרכז למחקרי היתוך בהשקעה מוערכת של עד מיליארד שקל לאורך 5–7 שנים וכן הצעת מסלולי מימון ייעודיים בשותפות ציבורית-פרטית
• מעורבות גבוהה, במסגרתה תגובש תוכנית לאומית להיתוך גרעיני בהשקעה של עד 2 מיליארד שקל לאורך 7–10 שנים. חלופה זו כוללת גם הקמת מנהלת לאומית, שדרוג מתקני מחקר מרכזיים, בניית תוכניות הכשרה אקדמיות מקיפות ובחינת הקמת מתקן הדגמה (experimental reactor) בישראל בשותפות בינלאומית.