משרד האנרגיה מציג: התכנית לפיתוח מאגר לוויתן שתגדיל את ההפקה ב-50%

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן מוביל תכנית חדשה שמטרתה הגדלה של הפקת הגז והגדלת מאגר לווייתן, כך על פי הודעת המשרד לפני סוף השבוע האחרון. על פי נתוני משרד האנרגיה והתשתיות, הרחבת לוויתן צפויה להגדיל את כושר ההפקה בכ-50% בשלב הראשון, ולהגדיל את היקף המאגר מ-500 ל-550 BCM (מיליארד מטר מעוקב).

על פי הערכות המשרד, גידול זה לא רק ירחיב את ההיצע לשוק המקומי בשגרה, אלא גם יבטיח יכולת אספקה מלאה למשק המקומי במצבי חירום, גם במקרה של השבתת מאגרים אחרים. כך שהיכולת הזו צפויה להעניק למדינת ישראל יתרון אסטרטגי משמעותי, ולהבטיח את המשך פעילות מערכות חיוניות כגון ייצור חשמל ותעשייה.

ההחלטה מגיעה על רקע הסכם ייצוא משמעותי שנחתם לאחרונה עם מצרים, המוערך בכ-35 מיליארד דולר. הסכם זה, הגדול מסוגו בישראל עד כה, ישלש את היקף היצוא למצרים ויהפוך את ישראל לשחקן אנרגיה מרכזי במזרח התיכון. בעוד שבשנים עברו מצרים ייצאה גז טבעי לישראל, המגמה התהפכה כעת בשל ירידה בתפוקה במאגרים המצריים ועלייה בביקוש המקומי.

כתוצאה מכך, מצרים הפכה לתלויה באספקת גז מישראל כדי לענות על צרכיה הגוברים, במיוחד עבור מפעלי הנזלה (LNG) שנועדו לייצא גז נוזלי לאירופה. מצב זה יוצר תלות הדדית וחיזוק הקשרים האסטרטגיים בין המדינות. אירופה, שעדיין מתמודדת עם משבר אנרגיה, רואה בגז הישראלי ובמפעלי ההנזלה המצריים נתיב אספקה חיוני לגיוון מקורות האנרגיה שלה והפחתת התלות בגז רוסי.

במערכת האנרגיה האזורית, מאגר לוויתן ניצב לצד מאגרים גדולים נוספים, כמו תמר וכריש-תנין, שהרחבתם גם היא על הפרק. בדומה למאגר לוויתן, גם פיתוח מאגר תמר צפוי להבטיח אספקה למשק המקומי עד לשנת 2048. הדמיון בין המאגרים מתבטא במאמץ של המדינה להבטיח את ביטחון האנרגטי שלה תוך ניצול הזדמנויות ייצוא. בעוד שהרחבת מאגר תמר הוגדרה כמטרה להגברת ההפקה ב-60%, הרחבת מאגר לוויתן עשויה להוסיף 50% מהיקף ההפקה הקיים.

במקביל לכך, שחקנים בינלאומיים חדשים נכנסים לשוק הישראלי. חברות ענק כגון BP (בריטניה) ו-SOCAR (אזרבייג'ן) קיבלו לאחרונה רישיונות חיפוש, דבר המאותת על אמון גובר בפוטנציאל של הים התיכון המזרחי והופך את ישראל לשחקן רב השפעה בשוק האנרגיה העולמי. תועלות ההרחבה אינן מתמצות רק במישור הכלכלי והמדיני. הרחבה זו מהווה איתות למשקיעים נוספים ואמורה להאיץ השקעות בתשתיות ובטכנולוגיות חדשניות בתחום האנרגיה בישראל.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות מסר כי: "הרחבת כושר הפיתוח של המאגר מהווה רכיב קריטי לשדרוג הביטחון האנרגטי של אזרחי ישראל. תוצאות הרחבה זו יובילו להגדלת הכנסות המדינה, יאפשרו את חיזוק הקשר עם מדינות שכנות ואף יהוו פוטנציאל עתידי להרחבת קשריה הבינלאומיים של ישראל עם מדינות האזור."