מיקרוסופט ואנבידיה פיתחו טכנולוגיה לבניית כורים גרעיניים בעזרת AI

ענקיות הטכנולוגיה מיקרוסופט ואנבידיה הכריזו על שיתוף פעולה אסטרטגי להקמת "מערכת אקולוגית דיגיטלית" לתכנון והקמה מהירים של כורים גרעיניים לייצור חשמל והפעלה שלהם, בעזרת בינה מלאכותית.

ההכרזה התקיימה בועידת CERAWeek ביוסטון, ארה"ב. מטרת שיתוף הפעולה היא קיצור דרמטי של לוחות הזמנים להקמת כורים - חסם מרכזי, שעיכב את תעשיית הגרעין במשך עשורים, ומכונה "צוואר הבקבוק של העידן האנלוגי".

הצורך בפתרון כזה נובע מזינוק ענק בביקוש לחשמל בשנים האחרונות, בשל המעבר לשימוש במכוניות חשמליות, צמיחת מרכזי הנתונים של ה-AI עצמה, וכיום גם משבר האנרגיה שמחוללת המלחמה עם איראן.

פרויקטים גרעיניים סובלים מעיכובים של שנים בשל פיזור של המידע, הליכים המתבצעים באופן ידני ותכנון הנדסי עם התאמה מקומית, שאינו ניתן לשכפול מהיר.

המערכת שמיקרוסופט ואנבידיה מתכננות מבוססת על שילוב בין פלטפורמת הענן Azure של מיקרוסופט וטכנולוגיית Omnivers של אנבידיה - בינה מלאכותית המפעילה רובוטים ("Physical AI").

הטכנולוגיה החדשה אמורה לאפשר יצירת "תאומים דיגיטליים" (Digital Twins) של הכורים, כלומר, להקים כור וירטואלי, המשמש כהעתק למבנה האמיתי, שאותו ניתן להעתיק ולבנות במהירות.

המערכת משתמשת בהדמיות 4D ו-D5 של הכור, הכוללות גם את לוחות הזמנים של הבנייה ו-5D ומעקב בזמן אמת אחר העלויות שלו.

במיקרוסופט מצהירים כי "הכלים הללו מאפשרים ליצור כור וירטואלי עוד לפני שהטרקטור הראשון עלה על הקרקע, ולהפוך אלפי דפים של הוראות בטיחות לניתוחים אוטומטיים, מה שיאיץ את קבלת היתרי הבנייה".

רובטים בונים כור גרעיני בהנחיית Omnivers, אילוסטרציה, תני גולדשטיין באמצעות ChatGPT

הטכנולוגיה החדשה משלבת בתוכה שורת טכנולוגיות מתקדמות נוספות, כמו, למשל, NVIDIA Earth 2 לניתוח השפעות סביבתיות ו-Isaac Sim לדימוי תפעול רובוטים בתוך הכור. 

האם עשרות שנות קיפאון גרעיני עומדות להסתיים? 

ענקיות הטכנולוגיה מגלות בחודשים האחרונים עניין ער בבנייה ורכישה של כורים גרעיניים, כדי לספק חשמל למרכזי הנתונים. בין חברות האנרגיה וההייטק מתקיים מרוץ אחר פיתוחים של "גרעין דיגיטלי", שמיקרוסופט ואנבידיה הן רק חלק ממנו.

ענקית האנרגיה הצרפתית EDF, לדוגמא, מפתחת דיגיטציה לכורים בתוכנית "Nuward". עם זאת, הפיתוח שלה מוגבל לכורים של יצרנים ספציפיים, ואילו מיקרוסופט ואנבידיה שואפות ליצור "מערכת הפעלה" סטנדרטית לתעשייה הגרעינית כולה.

תעשיית הגרעין נולדה באמצע המאה הקודמת, בעידן שבו חישובים בוצעו באמצעות לוחות לוגריתמיים ומחשבי ענק, שמילאו חדרים שלמים.

הכור הגרעיני בקניון דיאבלו בקליפורניה, ארה"ב. צילום: Marya, אושר לשימוש חופשי במסגרת Creative Commons

הקמת הכור הגרעיני הראשון בעולם, "chicago pile 1", ארכה כשנתיים. אבל בהמשך, הרגולציה הפכה למורכבת יותר ויותר, במיוחד לאחר האסונות הגרעיניים ב"אי שלושת המיילים", צ'רנוביל ופוקושימה, והפכה את אורך ההקמה למפלצתי. 

במשך עשורים, תכנון הכורים נכנס לקיפאון טכנולוגי, בעוד שתעשיות אחרות, כמו הרכב והתעופה, עברו לתכנון דיגיטלי מלא כבר בשנות ה-90. המהלך הנוכחי, איפוא, אינו רק שדרוג טכני, אלא ניסיון לסגור פער של 40 שנה מול טכנולוגיות המידע המודרניות.

אם החזון יתממש, הכור הגרעיני של העתיד לא יהיה רק מבנה בטון ופלדה, אלא מעין "ישות דיגיטלית חיה", המנוהלת ומנוטרת על ידי בינה מלאכותית בכל רגע נתון.