חזית ה-AI החדשה: ענקיות הטק משתלטות על תחנות כוח אירופאיות ישנות
הצורך הגובר באנרגיה כדי להתמודד עם צרכי מרכזי הנתונים ל-AI מעודד את ענקיות הטכנולוגיה לפנות לפתרונות יצירתיים. האחרון שבהם כולל שימוש בתחנות כוח ישנות מבוססות פחם או נפט שיצאו משירות כדי להסב אותן ל"פארקי אנרגיה" עם מקורות מגוונים להפקת החשמל
.jpg)
קרדיט: AP
מחשבון השוואת ספקי חשמל
בתפנית מפתיעה בנוף הטכנולוגי והאנרגטי, ענקיות הטכנולוגיה כמו מיקרוסופט ואמזון זיהו פוטנציאל עצום בתחנות הכוח הישנות של אירופה. במקום להפוך אותן לפילים לבנים, החברות מבקשות להסב אותן למרכזי נתונים מתקדמים, ובכך להשיג יתרון אסטרטגי במרוץ לבינה מלאכותית (AI).
הסיבה העיקרית למגמה זו היא הדרישה ההולכת וגוברת לאנרגיה של עולם ה-AI. מרכזי נתונים, במיוחד כאלה שמשרתים יישומי בינה מלאכותית, זוללים כמויות אדירות של חשמל. על פי נתוני ארגון ה-IEA, צריכת האנרגיה של מרכזי נתונים בארצות הברית ובסין נמצאת בעלייה מתמדת, ומהווה נטל על תשתיות החשמל הקיימות. המגמה הזו מחייבת את ענקיות הטק למצוא פתרונות יצירתיים כדי להבטיח אספקת אנרגיה יציבה ומהירה.
האינטרס הכפול: למה זה משתלם לכולם?
הסבת תחנות הכוח הישנות למרכזי נתונים מייצרת win-win סיטואציה עבור כל הצדדים המעורבים:
לחברות האנרגיה: חברות כמו Enel האיטלקית, RWE הגרמנית ו-Engie הצרפתית, שרבות מתחנות הפחם והגז שלהן מיועדות לסגירה עד 2038 בהתאם ליעדי האקלים של האיחוד האירופי, נהנות מפתרון שמסייע להן לקזז את העלויות הכרוכות בפירוק המתקנים. בנוסף, ההסבה מאפשרת להן להשיג הכנסות יציבות וגבוהות ממכירת חשמל לטווח ארוך, תמורת פרמיה של עד 20 אירו למגה-ואט/שעה, ובכך לממן פרויקטים עתידיים בתחום האנרגיה המתחדשת.
לחברות הטכנולוגיה: חברות כמו מיקרוסופט ואמזון נהנות מ"מסלול עוקף" שמאפשר להן לחסוך זמן יקר ובירוקרטיה. תחנות כוח ישנות מציעות כבר היום תשתית מובנית של חיבור לרשת החשמל ומערכות קירור מים, שהן שני צווארי הבקבוק המרכזיים בתעשיית מרכזי הנתונים. כפי שמציין בובי הוליס, סגן נשיא לאנרגיה במיקרוסופט, "כל החלקים הדרושים כבר נמצאים במקום".
לרגולטורים ולסביבה: המהלך תורם גם למאבק בשינויי האקלים, שכן הוא מאפשר להאיץ את תהליך הפירוק של תחנות כוח מזהמות מבוססות פחם וגז, שפליטותיהן אחראיות לחלק ניכר מזיהום האוויר והגזים המכילים פחמן דו-חמצני. על פי ארגון Beyond Fossil Fuels, מתוך 153 תחנות כוח מבוססות פחם וליגניט בבריטניה ובאיחוד האירופי, רובן המוחלט מיועדות לסגירה עד 2038, כהמשך למגמה שהחלה ב-2005, אז נסגרו כ-190 תחנות.
היקף התופעה ואתגרים עתידיים
חברות אנרגיה גדולות כבר החלו לפעול בתחום. Engie, לדוגמה, זיהתה 40 אתרים פוטנציאליים ברחבי העולם למרכזי נתונים, כולל תחנת הכוח לשעבר בקרן הייזלווד באוסטרליה, שנסגרה כבר ב-2017. גם חברות כמו EDF ו-EDP הפורטוגלית בוחנות אפשרויות דומות. על פי חברת הנדל"ן JLL, היא פועלת כיום על מספר הסבות, ובהן פרויקט ענק של מרכז נתונים בהספק 2.5 ג'יגה-ואט בתחנת כוח פחמית ישנה בגרמניה, וכן ארבעה אתרים בבריטניה.
עם זאת, לצד היתרונות הברורים, עדיין קיימים אתגרים, ובהם התאמת התשתיות הקיימות לטכנולוגיות החדשות, הצורך בפתרונות קירור מתקדמים, ושאלות לגבי מודלים עסקיים שונים, כגון הסבת האתר כולו ל"פארק אנרגיה" שמשלב בין מרכז נתונים לייצור חשמל ירוק ממקורות מתחדשים. אבל ככל שהביקוש ל-AI ימשיך לטפס, נראה כי השותפות המפתיעה בין ענקיות הטק לחברות האנרגיה תמשיך לצבור תאוצה.
מעבר להסבת תחנות כוח ישנות, חברות הטכנולוגיה והאנרגיה גם בוחנות פתרונות נוספים כגון שימוש בכורים גרעיניים זעירים או באנרגיות מתחדשות. ישנה אפילו תכנית להשתמש בחום שנוצר באזורים פעילים גיאולוגית (כלומר עם הרי געש וגייזרים) כדי להמיר אותו לאנרגיה חשמלית. לא ברור עדיין מה יהיה הפתרון הנבחר, אבל הכניסה של חברות הייטק לתחום יכול ליצור בום כלכלי חדש בשנים הקרובות ואולי לפתח פתרונות הפקת אנרגיה שיחלחלו גם לציבור הרחב.
קראו את חוקי הקהילה שלנו בתנאי השימוש של energya