הממשלה הודיעה שתנתק קשר עם ארגון אנרגיה עולמי שממילא אין לה קשר איתו

משרד החוץ הודיע על פרישת ישראל מארגון שכלל אינה חברה בו. המשרד הודיע כי שר החוץ, גדעון סער, החליט על ניתוק קשר של ישראל מארגונים בינלאומיים הקשורים באו"ם, ביניהם כאלה שנשיא ארה"ב, דונאלד טראמפ, הודיע לאחרונה על פרישה מהם.

אחד מהארגונים הללו הוא UN Energy - ארגון האנרגיה של האו"ם. ממשרד החוץ נמסר כי סער החליט "לנתק באופן מיידי כל מגע" עם UN Energy. זאת בטענה כי הוא "ארגון בזבזני שמשקף את הביורוקרטיה העודפת והבלתי-יעילה של האו״ם".

אבל מבדיקת אתר האנרגיה עולה כי ישראל אינה משלמת דמי חבר או כל תשלום אחר לארגון ה"בזבזני", היא אינה כפופה לארגון, הוא אינו מטיל עליה מגבלות בירוקרטיות או אחרות, ולמעשה, אין לה כל מגע איתו.

הסיבה לכך היא שמדובר בארגון גג, שמטרתו היא לתאם בין ארגונים בינלאומיים שונים - ולא בין מדינות.

מטרות הארגון הן "לקדם השקעה פרטית וציבורית באנרגיה, מקורות אנרגיה יציבים, אנרגיה זמינה ומעבר לשימוש באנרגיה מתחדשת ונקייה, כדי לצמצם את העוני ולבלום את משבר האקלים".

אלון סגל, מנהל פרוייקט NZO של מרכז השל לקיימות. צילום: באדיבות המצולם

"הבירוקרטיה הישראלית (לא העולמית) מגבילה את הפיתוח"

לדברי אלון סגל, מנהל פרוייקט NZO - פרוייקט המחקר של מרכז השל לקיימות בתחום האנרגיה: "משק החשמל והדלק של ישראל נהנה משיתופי פעולה בינלאומיים במחקר והשקעות, בעיקר עם מדינות באירופה, במיוחד גרמניה.

"מדינות תלויות אלה באלה בידע, לומדות אחת מהשנייה איך לעבוד, איך לשפר את הרגולציה, להתייעל. אז החברות בארגונים בינלאומיים תורמת לנו הרבה.

"אם מדובר בארגון-גג שמדינות לא חברות בו, אז להחלטה אין משמעות מעשית. אבל כאמירה, כשמדינה מצהירה שהיא לא חלק מארגונים בינלאומיים, היא עושה לעצמה שם רע ופוגעת בשיתופי הפעולה האמיתיים שלה.

"זה נכון במיוחד כשמדובר במגמה שבה אנחנו פורשים מארגונים ומאמנות בעקבות האמריקאים, ומאמנת פריז (אמנת האקלים), בהשפעה ישירה של נשיא שעמדותיו על הסביבה ידועות. זה עלול לפגוע ישירות בשיתופי פעולה החשובים עם האירופים".

איך אתה מתייחס לטענה העקרונית, שהאו"ם מטיל על ישראל "בירוקרטיה עודפת ולא יעילה" בתחום האנרגיה?

"אני לא מכיר בירוקרטיה כזאת. אני כן מכיר בירוקרטיה ישראלית שמכבידה על פיתוח רשת החשמל בישראל והמעבר לייצור אנרגיה סולארית וירוקה. 

"יש מגבלות רגולטוריות ובירוקרטיות ישירות של רשות מקרקעי ישראל, למשל, שמעכבות את הרחבת רשת ההולכה של החשמל ואת ההקמה של שדות קולנטים סולאריים (פאנלים לייצור חשמל מאנרגיית השמש, ת.ג).

"יש מגבלות על השטח שחקלאים יכולים להשתמש בו לייצור חשמל אגרו-וולטאי (חשמל סולארי מעל גידולים חקלאיים, ת.ג). יש שטחים עצומים שהמדינה העבירה לצה"ל ולחברות ממשלתיות, שיכול לשמש לבניית קולטנים, אבל הרגולציה לא מאפשרת זאת".

מומחים נוספים לאנרגיה שאיתם שוחחנו הודו כי מעולם לא שמעו על UN Energy. אחד המומחים אמר: "אם אני 20 שנה חוקר את שוק החשמל והדלק ולא שמעתי על הארגון הזה, אולי הוא מיותר (אולי, לא בהכרח) - אבל בטח לא 'מייצר בירוקרטיה' לישראל".

מספר מומחים שונים לאנרגיה ויזמים בתחום ששוחחנו איתם הודו כי באווירה הנוכחית במדינה, הם חוששים להתראיין על אירוע שחושף באור מביך את ההצהרות הפוליטיות של הממשלה, ובמקביל מציף את ההתנהלות המקצועית שלה.

אותם מומחים ויזמים ציינו כי הפיתוח האיטי של רשת הולכת החשמל והליכי האישור האיטי של פאנלים סולאריים בוועדות התכנוניות מהווים מגבלות בירוקרטיות אמיתיות, המאיטות את ההרחבה החיונית של ייצור החשמל וגם את המעבר לייצור חשמל נקי.

חלק מהמומחים ציינו כי בשנים האחרונות חלה ירידה חדה במגבלות על הקמת הפאנלים, רשתות ההולכה ותחנות הכוח, בזכות הרפורמה במשק החשמל - ההפרטת החלקית של חברת החשמל, ופתיחת השוק לייצור ואף למכירה פרטית של חשמל.

עם זאת, לדבריהם, ההתפתחות התעכבה מאוד בגלל המגבלות הבירוקרטיות שהוטלו בעבר. לכן ישראל מתקשה לייצר מספיק חשמל לשימוש בימים עמוסים, תתקשה לעמוד בדרישות החשמל של חוות השרתים, ולא עומדת ביעדים למעבר לאנרגיה נקייה.

ממשרד החוץ לא נמסרה תגובה לידיעה. במשרד האנרגיה ציינו שהנושא באחריות משרד החוץ