המדינה תעניק 1.8 מיליון שקל לטכנולוגיות לאיתור מינרלים קריטיים

רשות החדשנות ומשרד האנרגיה והתשתיות הכריזו היום (יום א') על חמשת הסטארטאפים הזוכים במענקים לפיתוח טכנולוגיות להפקת מינרלים קריטיים. הפרוייקט נועד לרתום את יכולות הדיפטק הישראליות לאחד האתגרים האסטרטגיים העולמיים: הבטחת אספקה של חומרי הגלם החיוניים לתעשיות האנרגיה, האלקטרוניקה, הבינה המלאכותית והביטחון.

המינרלים הקריטיים — ובהם ליתיום, קובלט, ניקל ויסודות אדמה נדירים — הפכו בעשור האחרון לנכס אסטרטגי, על רקע הביקוש הגובר לאנרגיה ירוקה ולמערכות מתקדמות. במקביל, שרשראות האספקה שלהם ריכוזיות ותלויות בגורמים גיאופוליטיים, מה שמחדד את הצורך בפיתוח חלופות ושיפור היעילות. העולם תלוי בהם לתעשיות רבות, ובהן בינה מלאכותית ושבבים, אך ההפקה והעיבוד שלהם מרוכזים במספר מצומצם של אזורים גיאוגרפיים, הריכוזיות הזו הופכת את שרשראות האספקה לפגיעות למשברים גיאופוליטיים, להגבלות סחר ולתנודות מחירים חדות.

המעבר העולמי לאנרגיה נקייה וההתפתחות המואצת של הבינה המלאכותית והשבבים צפויים להגדיל משמעותית את הביקוש למינרלים קריטיים בעשורים הקרובים. מדינות רבות כבר פועלות לגיבוש אסטרטגיות עצמאות ולפיתוח מקורות אספקה חלופיים. ברשות החדשנות ובמשרד האנרגיה והתשתיות מבקשים למצב את ישראל כשחקנית טכנולוגית משמעותית במרוץ הזה, באמצעות מינוף היתרון היחסי של ההייטק הישראלי לפיתוח פתרונות פורצי דרך לאורך שרשרת הערך.

חברת דריזלי (Drillzy) זכתה במקום הראשון ובמענק של מיליון שקלים. החברה שהוקמה אך השנה פועלת בתחום הכרייה החכמה והגיאולוגיה הדיגיטלית. איתור מינרלים קריטיים במעמקי האדמה הוא תהליך יקר וממושך שדורש לרוב קידוחים רבים, נטילת דגימות ושליחתן לבדיקות מעבדה חיצוניות. הפתרון של דריזלי הוא מערכת חיישנים, שצמודים למקדחים הפועלים במכרות ובאתרי קידוח. החיישנים הופכים את הציוד למעבדה דיגיטלית, שאוספת ומנתחת מידע גיאולוגי תוך כדי הקידוח. מה שמאפשר לזהות שינויים בשכבות הסלע, להעריך את הרכבן הכימי והפיזיקלי, ולחשב בהסתברות גבוהה את נוכחותם של מינרלים קריטיים ונדירים. המענק ימשמש לבניית אב-טיפוס, ביצוע הוכחת היתכנות ראשונית (PoC) בשטח, ולקבלת מעטפת ליווי מקצועי מרשות החדשנות ומשרד האנרגיה במטרה לקדם את מסחור הטכנולוגיה בישראל ובשוק הבינלאומי.

בנוסף זכו ארבע חברות במענקים של 200,000 שקל כל אחת:

• SINQ: מפתח קפסולת חישה ומערכת חיזוי ותמיכת החלטות (BrineOS) למיצוי מדויק של מינרלים קריטיים מתמלחות.
• Sentinel Mineral: פלטפורמה לניטור, ניתוח וחיזוי דינמי של סיכונים בשרשראות האספקה של מינרלים קריטיים בזמן אמת.
• Diamonds Magix: טכנולוגיה לייצור ניקל בעל נקבוביות משתנה, המשפרת ביצועי אלקטרודות, מצברים, קבלים ותאי דלק.
• AI TerraMet: מפתחת גישה אינטגרטיבית למיצוי מינרלים נדירים מתוצרי לוואי של תעשיית הדשנים – מקור פוטנציאלי שעד כה חסר כדאיות כלכלית.

מנכל רשות החדשנות, דרור בין: "מינרלים קריטיים הפכו בתוך שנים ספורות מסוגיה תעשייתית לסוגיה אסטרטגית גיאופוליטית. עבור ישראל זו הזדמנות להביא לשולחן בדיוק את היתרונות שלה, יזמות, דיפטק ויכולת לפתור בעיות טכנולוגיות מורכבות, גם בלי להיות מעצמת כרייה ומשאבי טבע. חמשת המיזמים שנבחרו באתגר התנופה הם צעד לחיזוק תחום טכנולוגי זה בישראל, עם שוק עולמי משמעותי".

המדען הראשי של משרד האנרגיה והתשתיות, פרופ' בריאן רוזן: "חדשנות במשק האנרגיה נדרשת כדי לספק חשמל זול, בטוח ונקי. הטכנולוגיות המתפתחות שיכולות לענות על דרישות אלה משנות באופן דרמטי את סוג וכמות המינרלים הקריטיים הנדרשים. בעוד שישראל אינה עשירה במינרלים קריטיים, אנו עשירים בחדשנות, בטכנולוגיה ובמחקרים, אשר ישפרו את מעמדה הגלובלי של ישראל בכל שלב בשרשרת הערך של מינרלים קריטיים".

במשרד האנרגיה מדגישים כי המינרלים הקריטיים הם רכיב מרכזי בביטחון האנרגטי ובמעבר לאנרגיה נקייה, וכי התחרות נועדה לצמצם תלות בייבוא ולבסס יתרון בשרשרת הערך הגלובלית. במבט רחב יותר, השליטה בחומרי גלם הופכת לגורם מכריע בקצב החדשנות — וישראל מבקשת למצב עצמה בחזית, לא דרך משאבים, אלא דרך טכנולוגיה.

"אתגר תנופה" הוא מודל תחרותי שנועד לעודד הקמת מיזמים טכנולוגיים פורצי במסגרת מסלול תנופה של קרן ההזנק ובשיתוף גופי ממשלה נוספים. במסגרת האתגר מוגדר אתגר טכנולוגי או תעשייתי משמעותי, בעל שוק גדול אך מספר מצומצם של חברות הזנק פעילות, ויזמים וחוקרים מוזמנים להציע לה פתרונות. ההצעות המובילות מקבלות מימון לצורך פיתוח והוכחת היתכנות.

שרשראות אספקה פגיעות

המינרלים הקריטיים (כדוגמת ליתיום, קובלט, ניקל, גליום, טונגסטן ויסודות אדמה נדירים) מהווים את חומרי הגלם החיוניים ביותר לתעשיות השבבים, הבינה המלאכותית, הסוללות והביטחון.  בעוד שכריית החומרים מפוזרת בעולם, שלבי העיבוד והזיקוק שלהם מרוכזים במספר מצומצם של אזורים, בעיקר בסין. ריכוזיות זו הופכת את שרשראות האספקה לפגיעות במיוחד למשברים פוליטיים, הגבלות סחר ותנודות מחירים חדות.

גם מערכות נשק מתקדמות תלויות במינרלים הקריטיים באופן מוחלט. כך למשל, מטוס קרב מסוג F-35 מכיל עשרות עד מאות קילוגרמים של מינרלים קריטיים – החל בגליום במערכות המכ"ם והלוחמה האלקטרונית, דרך סגסוגות ניקל וקובלט במנועים, ועד מגנטים מבוססי ניאודימיום ודיספרוזיום במערכות הבקרה.

הנושא זוכה בארה"ב למעורבות ממשלתית גבוהה. מאז 2022 התחייבה וושינגטון להשקעת כ-40 מיליארד דולר לפרויקטים בתחום, כולל רכישת אחזקות ישירות בחברות כרייה. על רקע דיווחים על מחסור בחימוש ובטילים בעקבות המלחמה עם איראן, הכריז הנשיא דונלד טראמפ על השקעה נוספת של כ-3 מיליארד דולר, הקמת מלאי אסטרטגי בשווי 12 מיליארד דולר וחסימת ייצוא של פסולת טונגסטן וסוללות. כמו כן הממשל הקצה כ-180 מיליון דולר למוסדות אקדמיים, להכפלת מספר הבוגרים בתחומי הכרייה והגיאולוגיה תוך שנתיים, כדי לצמצם את הפער מול סין.

באיחוד האירופי יש חשש מפיגור ותלות חדשה. כאן הוגדרו עשרות פרויקטים אסטרטגיים והובטחו כ-6 מיליארד אירו, אך התמיכה מתמקדת בעיקר בהקלות רגולטוריות וקיצור הליכי רישוי, ללא ערבויות מחיר או הזרמת הון ממשלתי ישיר. בבריסל ובבית המשפט האירופי לביקורת מזהירים כי הסירבול הרגולטורי והיעדר המימון יעמידו בספק את השגת יעדי 2030, ויגרמו לכך שאירופה תשתחרר מהתלות בסין רק כדי להפוך תלויה לחלוטין בארה"ב.