האתגר הכפול: ישראל בצומת ה-AI והאנרגיה

המהפכה הטכנולוגית של הבינה המלאכותית (AI) נמצאת בעיצומה, וכמו כל מהפכה, היא מביאה עמה הזדמנויות וגם אתגרים. מסמך אסטרטגי חדש של משרד האנרגיה והתשתיות, שפורסם היום (שלישי), מנתח לעומק את הקשר ההדוק והקריטי בין עולם ה-AI למשק האנרגיה הישראלי והעולמי. הדו"ח, המבוסס על סקירה בינלאומית ומחקר מעמיק, מצביע על כך שישראל ניצבת בפני צומת דרכים: האם תדע למנף את יתרונותיה הטכנולוגיים הייחודיים כדי להפוך למעצמת AI, או שמא פערים קריטיים בתחום התשתיות יעצרו את מנוע הצמיחה המבטיח? המסמך, שגובש בשיתוף עם חברת 'שלדור', מציג שלוש תמות מרכזיות המגדירות את הקשר בין התחומים:

AI for Nation: אסטרטגיה לאומית כוללת ל-AI, המגדירה את הגישה כלפי אנרגיה כחלק בלתי נפרד ממנה.
Energy for AI: ניתוח צריכת החשמל האדירה של מרכזי נתונים ואלגוריתמים מתקדמים, שהופכים לאחד ממקורות הצריכה הצומחים ביותר בעשור הקרוב.
AI for Energy: בחינת השימוש בפתרונות AI לתפעול ותחזוקה במערכות אנרגיה ותשתיות במטרה לשפר ביצועים ולהוביל לחיסכון משמעותי במשאבים.

ישראל בזירה הבינלאומית: פוטנציאל אדיר ופערים מדאיגים

מהנתונים שסקר המשרד עולה כי ישראל ממוקמת בצמרת העולמית בתחום ה-AI בזכות הון אנושי איכותי, פעילות עסקית ענפה ומחקר חדשני. דירוגה הגבוה של ישראל במדדים אלה, כפי שמשתקף גם בדו"ח ועדת נגל שפורסם לאחרונה, מדגיש את הפוטנציאל הרב שגלום בה. אולם, הדוח מצביע על כך שכדי שהאסטרטגיה הלאומית תהיה מיטבית, עליה להתבסס לא רק על יתרונות אלה, אלא גם לקחת בחשבון את המשמעויות האנרגטיות של קידום הבינה המלאכותית על משק האנרגיה הישראלי.

במילים אחרות, בינה מלאכותית דורשת הרבה מאוד אנרגיה וכיום, המשק האנרגטי של ישראל לא מסוגל לנפק מספיק ממנה כדי לשמור על הצרכים השוטפים ולהזין את מערכות ה-AI במקביל. כדי להבטיח את מימוש הפוטנציאל הזה, המשרד קורא לגיבוש אסטרטגיה לאומית כוללת שתספק ודאות לשוק הפרטי ולמשק כולו. ללא אסטרטגיה כזו, קשה יהיה לגבש תוכניות פרטניות לסקטורים השונים, לחזק את האקו-סיסטם הטכנולוגי ולאפשר תכנון ארוך טווח.

מרכזי נתונים: הצרכן הנסתר של משק החשמל

אחד האתגרים המרכזיים שהדו"ח מציג הוא צריכת החשמל ההולכת וגוברת של מרכזי הנתונים, שהפכו לתשתית חיונית להפעלת מודלי AI מתקדמים. במקביל לפרסום הדו"ח, בוחן המשרד, בשיתוף רשות החשמל, חברת נגה וחברת החשמל, את ההשלכות, ההזדמנויות והסיכונים של הקמת מרכזים כאלה בישראל. הדו"ח מבהיר כי אסטרטגיית ה-AI של ישראל חייבת להישען על מאפייניו האנרגטיים של המשק הישראלי, לרבות מחסור בשטח, עלייה מתמדת בביקוש לחשמל והצורך לעמוד ביעדי הפחתת פליטות.

מעבר להיותה צרכנית אנרגיה, הבינה המלאכותית יכולה לשמש כלי קריטי לניהול ותפעול יעילים יותר של משק האנרגיה עצמו. הדו"ח מציג פוטנציאל אדיר לחיסכון במשאבים, כסף ציבורי ופרטי, באמצעות הטמעת כלי AI בכל שרשרת אספקת האנרגיה. הפורום שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות בשיתוף עם החברות הממשלתיות בתחום, פועל לזיהוי צרכים רוחביים, הסרת חסמים וקידום השימוש בכלי AI לשיפור תהליכים כמו ניטור ותחזוקה מונעת, חיזוי ביקושים וניהול חכם של רשתות חשמל. כדי לקדם את הנושא, בוחן המשרד שורה של צעדים, ביניהם קידום רגולציה תומכת לתשתיות מידע, גיבוש רשימת ספקים מאושרים לתשתיות קריטיות, ופיתוח מנגנוני תמרוץ מתאימים.

בנוסף לדוח, זו הפעם הראשונה (כך לפי הודעת המשרד עצמו) שמשרד האנרגיה והתשתיות רואה בשיתוף פעולה בין-מגזרי מרכיב חיוני להצלחת המהלך. בצעד נדיר יחסית, המשרד הזמין את הציבור הרחב – אנשי מקצוע, חוקרים ומומחים – להגיש הערות והצעות לסיוע בגיבוש המדיניות הלאומית בנושא. ההזמנה מתייחסת לסקירה האסטרטגית שפורסמה, ומבקשת לקבל התייחסות לסוגיות, גישות, תובנות והמלצות המוצגות בה.