ערב בחירות האמצע בארצות הברית ומשק האנרגיה הופך לזירת ההתגוששות המרכזית של הפוליטיקה והכלכלה האמריקאית ומכאן העולמית. האזרח האמריקאי מוצא את עצמו תחת מתקפה כפולה בכיס: פעם אחת במשאבת הדלק, ופעם שנייה בחשבון החשמל החודשי. אלא שהפעם, בניגוד למשברי אנרגיה קודמים, לא מדובר רק בגיאופוליטיקה של נפט במזרח התיכון, אלא בהתנגשות חזיתית בין עולם הדלקים הישן, תיאבון החשמל של הבינה המלאכותית, והצמיחה המסחררת של האנרגיות המתחדשות.

בשוק הדלקים נרשמים שיאים שלא נראו מעולם ביום בחירות אמריקאי. למרות הבטחתו של הנשיא דונלד טראמפ בקמפיין 2024 להוריד את מחיר הדלק מתחת ל-2 דולרים לגלון, המחיר הממוצע זינק ל-4.20 דולרים – עלייה של כמעט 40% בתוך שנה. חמור מכך הוא מצבו של הסולר, הדלק שמניע את שרשראות האספקה והחקלאות, שהמריא בכ-70% ל-6.32 דולרים לגלון.

עבור דונלד טראמפ ניצחון בבחירות האמצע עובד ישירות דרך הכישלון שלו בשמירה על מחירי אנרגיה נמוכים. 

הזינוק החל בעקבות התקיפה המשותפת של ארצות הברית וישראל באיראן בסוף פברואר, שהובילה למתקפות תגמול איראניות על מכליות במצרי הורמוז, לצד פגיעות של החותים במתקני זיקוק בסעודיה ותקיפות אוקראיניות על בתי זיקוק ברוסיה.

הלחץ הפוליטי במדינות חקלאיות מובהקות כמו איווה אילץ את טראמפ להעניק חבילת סיוע של 8 מיליארד דולר לחקלאים ואף לחתום על עסקה שנויה במחלוקת עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לייצוא 6 מיליון חביות סולר לשוק העולמי – מהלך שזכה לביקורת חריפה מצד נשיא אוקראינה זלנסקי וסנאטורים משתי המפלגות.

מרד צרכנים חוצה מפלגות

הדרמה הפוליטית החדשה מתרחשת דווקא בשקע החשמל. מאז 2024 זינקו תעריפי החשמל הביתיים בארצות הברית ביותר מ-10% בממוצע, ובמדינות מפתח פוליטיות כמו אוהיו, מישיגן ופנסילבניה – שהפכו למוקדי הקמה של חוות שרתים (Data Centers) – התעריפים זינקו בשיעור גבוה פי שלושה מהאינפלציה. באוהיו לבדה התייקר החשמל הביתי ביותר מ-20% בשנתיים. כדי לממן השקעות הון אדירות בהיקף של 1.3 טריליון דולר בחמש השנים הקרובות לשדרוג הרשת, חברות החשמל דורשות מהרגולטורים העלאות תעריפים בהיקף שיא של 31 מיליארד דולר.

הדרמה הפוליטית החדשה מתרחשת דווקא בשקע החשמל. מאז 2024 זינקו תעריפי החשמל הביתיים ביותר מ-10% בממוצע ובמדינות מפתח הם זינקו בשיעור גבוה פי שלושה מהאינפלציה. 

התוצאה היא מרד צרכנים חוצה מפלגות: מועמדים משני צידי המתרס – הן מהמפלגה הדמוקרטית והן מהמפלגה הרפובליקנית – הפכו את חברות החשמל לשק חבטות. באוהיו, המועמדת הדמוקרטית לתפקיד המושלת איימי אקטון תומכת בהקפאת הקמתן של חוות שרתים ובהגבלת רווחי חברות החשמל, בעוד יריבה הרפובליקני ויווק ראמסוואמי מבטיח כי תושבים המתגוררים בסמוך לחוות שרתים לא ישלמו חשבון חשמל כלל.

בפנסילבניה אילץ המושל הדמוקרטי ג'וש שפירו את חברת החשמל המקומית למשוך בקשה להעלאת תעריפים, לאחר שמושלות ניו ג'רזי ווירג'יניה כבר הקפיאו תעריפים. מנגד, בחברות החשמל ובסוכנות הדירוג פיץ' מזהירים כי פגיעה פוליטית בתשואות תשתק את ההשקעות החיוניות ברשת ההולכה.

בזמן שהפוליטיקאים מתקוטטים, בשטח מתרחשת מהפכה שקטה. נתוני מנהל מידע האנרגיה האמריקאי (EIA) חושפים כי בתוך שנה יגיעו האנרגיות המתחדשות ל-40.4% מכושר הייצור המותקן בארצות הברית (כ-550 גיגה-וואט כולל מערכות סולאריות קטנות), ויעקפו לראשונה את הגז הטבעי (כ-518 גיגה-וואט). קצב הוספת ההספק הירוק בשנה החולפת היה גבוה פי 17 מתוספת ההספק של דלקים מאובנים ותחנות כוח גרעיניות יחד.

בתור לחיבור לחשמל

מבט השוואתי לעולם מלמד כי צוואר הבקבוק של רשת ההולכה וחלוקת הנטל מול חוות השרתים הם האתגר הגלובלי של 2026. באירופה, שבה 90% מצריכת החשמל של מרכזי הנתונים כבר מגיעה מאנרגיה מתחדשת, מדינות כמו אירלנד וספרד מתנות חיבור חוות שרתים חדשות לרשת בהקמת תחנות כוח ירוקות צמודות, בעוד בארצות הברית הרגולציה מתמקדת בשאלה מי ישלם על שדרוג הרשת.

בסין ובהודו נמשכת תנופת בנייה אדירה של שדות סולאריים ואגירה, אך לפי נתוני סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA), יותר מ-1,500 גיגה-וואט של פרויקטים ירוקים ברחבי העולם תקועים כיום בתור לחיבור בגלל רשתות הולכה מיושנות – תמונת מראה מדויקת למשבר בישראל, שבה פקקי ההולכה של חברת החשמל בולמים את קצב חיבור השדות הסולאריים בנגב ובעמקים.

לפי נתוני IEA יותר מ-1,500 גיגה-וואט של פרויקטים ירוקים תקועים בתור לחיבור חשמל – תמונת מראה למשבר בישראל

כדי להבין את עוצמת הטלטלה הנוכחית, צריך לחזור לשלהי המאה ה-19. מאז ימי תומאס אדיסון וסמואל אינסול, ענף החשמל פעל תחת "אמנה רגולטורית": חברות החשמל קיבלו מונופול אזורי מובטח ותשואה קבועה על ההון, ובתמורה התחייבו לספק חשמל אמין לכל דורש תחת פיקוח ציבורי.

במשך עשרות שנים הייתה רשת החשמל תשתית פסיבית וחד-כיוונית, שבה הביקוש צמח בעצלתיים לצד האינפלציה. הזינוק הפתאומי בצריכת החשמל של שרתי הבינה המלאכותית, לצד המעבר לייצור מבוזר משמש ורוח, שברו את המשוואה ההיסטורית הזו והפכו את רשת החשמל לזירה פוליטית וטכנולוגית רותחת.

התוצאה היא שעבור דונלד טראמפ, ניצחון בבחירות האמצע עובד ישירות דרך הכישלון שלו בשמירה על מחירי אנרגיה נמוכים. לא צריך לחזור אחורה מאה שנים כדי להיזכר שהכישלון של הרפובליקנים לנצח בבחירות אמצע שנות ה-70 נבע במידה רבה ממשבר הנפט של תחילת העשור ההוא שנגרם ישירות בגלל החרם הערבי על ארה"ב בעקבות ניצחון ישראל במלחמת יום כיפור. המצב כיום דומה בצורה מחשידה לאותה תקופה, מלחמה אזורית במזרח התיכון שמשפיעה על שוק האנרגיה הגלובלי והאמריקאי וגורמת לזינוק במחירים. המשוואה עבור האזרח האמריקאי די ברורה - אם הוא לא יכול להעניש את טראמפ ישירות, הוא יכול להראות לו את דעתו בבחירות לקונגרס.