בחירות 2026: אלה התוכניות של המפלגות למשק האנרגיה הישראלי

משק האנרגיה והסביבה אולי לא תמיד פותח את מהדורות החדשות במערכת הבחירות לכנסת ה-26, אך ההחלטות שתקבל הממשלה הבאה ישפיעו ישירות על הכיס, הבריאות והביטחון האנרגטי של כל אזרח בישראל. מהורדת יוקר המחיה דרך חשמל סולארי, דרך עתיד המפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה ועד לשאלת הפסקת השימוש בפחם המזהם – הפערים בין הגושים הפוליטיים מעולם לא היו חדים יותר.

בעוד שחלק ממפלגות האופוזיציה מציגות תוכניות סדורות ויעדי אקלים שאפתניים, בגוש הקואליציה נשענים בעיקר על עשייה משרדית קיימת, או לחלופין מאתגרים לחלוטין את המוסכמות הירוקות. כך נראית מפת האנרגיה הפוליטית של 2026, גוש אחר גוש.

גוש הקואליציה והימין: בין גגות סולאריים לחיפושי גז וגרעין

בגוש הימין והקואליציה הנוכחית אין קו אידיאולוגי אחיד בנושא האקלים, ומרבית המפלגות כלל לא פרסמו מצע רשמי מעודכן לבחירות הקרובות.

בליכוד נשענים על מדיניות השרים המכהנים: שר האנרגיה אלי כהן (מקום 2 ברשימה) הציב יעד של 30% ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת עד 2030, לצד תוכנית להקמת 100 אלף גגות סולאריים והמשך פיתוח משק הגז הטבעי. בגזרת השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, קודם חוק האקלים הממשלתי שהציב יעד מרוכך של הפחתת 27% מפליטות גזי החממה עד 2030, אך החוק נעצר לאחר אישורו בוועדה ולא הגיע להצבעה סופית במליאה.

מנגד, ברשימת הציונות הדתית וזהות מציגים קו לעומתי מובהק. במצע מפלגת "זהות" של משה פייגלין מבטיחים לצאת מאמנות האקלים הבינלאומיות, לבטל את הסובסידיות לאנרגיה מתחדשת (בטענה שהיא פוגעת בשטחים הפתוחים), להמשיך בחיפושי הגז ולקדם הקמת כורים גרעיניים לייצור חשמל. קו זה מתיישב עם עמדת משרד האוצר בראשות בצלאל סמוטריץ', שדרש כי יעדי הפחתת הפליטות בחוק האקלים יוגדרו כ"שאיפה" בלתי מחייבת בלבד.

בעוצמה יהודית, המפלגה היחידה בקואליציה שהשיבה לשאלוני הסביבה לקראת הבחירות, מתמקד ח"כ יצחק קרויזר בחיזוק העצמאות האנרגטית דרך הפקת דלק ואנרגיה מפסולת עבור התעשייה במקום הטמנתה, לצד פטור מהיטלים על מתקנים סולאריים. במפלגת הימין החדשה עמך ישראל של עופר וינטר, מסתפקים בהבטחה כללית לגיבוש תוכנית רב-שנתית לתשתיות אנרגיה ומים, ללא התייחסות למשבר האקלים.

בגזרת המפלגות החרדיות (ש"ס ויהדות התורה) אין מצע סביבתי כלל, אך נרשמה פעילות נקודתית בשטח: יו"ר יהדות התורה יעקב אשר קידם פטור מהיטלי השבחה למתקני אגירת אנרגיה ברשויות המקומיות, ובש"ס תקף ח"כ ינון אזולאי את העיכובים המתמשכים בהסבת תחנות הכוח מפחם לגז טבעי.

גוש האופוזיציה והמרכז-שמאל: חוקי אקלים מחייבים ופינוי מפרץ חיפה

בצד השני של המפה הפוליטית, המפלגות מתחרות ביניהן על הצגת תוכניות ירוקות מפורטות, בדגש על חקיקה מחייבת וגמילה מדלקי מאובנים. לאחר פרישתה של רשימת "כחול לבן" מהמרוץ באמצע אוקטובר, ארבע רשימות מרכזיות מובילות את הקו של הגוש.

מפלגת ביחד בראשות נפתלי בנט פרסמה תוכנית סביבה ואנרגיה סדורה, שבמרכזה התחייבות לחוקק "חוק אקלים מחייב ומתוקצב" ולהקים מערך לאומי לניהול סיכוני אקלים. בנט מתחייב להפסיק את ההפעלה השוטפת של יחידות הפחם המזהמות (1 עד 4) בתחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה, להאיץ את פינוי התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה ולקדם רגולציה אחידה לעמדות טעינה לרכב חשמלי – אם כי המצע נמנע מלנקוב ביעד מספרי להפחתת פליטות.

רשימת הדמוקרטים בראשות יאיר גולן הולכת צעד חוקתי קדימה ומבטיחה לחוקק את "חוק יסוד: הסביבה", שיעגן את הזכות לסביבה בריאה ויקים מחדש את נציבות הדורות הבאים. במישור הכלכלי, גולן מצהיר על מאבק בקרטלים ובריכוזיות במשק האנרגיה, לצד קידום שיתופי פעולה אזוריים דרך מסדרון התשתיות הבינלאומי (IMEC).

את היעדים המספריים השאפתניים ביותר מציגה רשימת המילואימניקים והכלכלית של יועז הנדל ופרופ' ירון זליכה. בעוד שתנועתו של הנדל אינה עוסקת בנושא, מצע המפלגה הכלכלית של זליכה קורא להכריז על "מצב חירום אקלימי" ומציב יעדים חדים למעבר לאנרגיות מתחדשות: 30% עד 2030, 70% עד 2040 ו-100% אנרגיה ירוקה עד שנת 2050.

במפלגת ישר! של גדי איזנקוט אין פרק אנרגיה ייעודי במצע "10 הצעדים", אך במפלגה התחייבו לעגן תקציבית ולקצר את לוחות הזמנים לפינוי מפעלי בז"ן ממפרץ חיפה ולהסדיר את שוק הפסולת. בישראל ביתנו של אביגדור ליברמן לא פרסמו מצע אקלים ל-2026, אך מזכירים את פעילותו של ח"כ חמד עמאר למתן הטבות מס להפקת חשמל סולארי והקלות בחיבור מתקנים סולאריים בצפון.

המפלגות הערביות: צדק אקלימי ויעדים שאפתניים

במפלגות הערביות קושרים בין משבר האנרגיה והאקלים לבין פערים חברתיים ותשתיות ברשויות הערביות. ברע"ם נשענים על הצעת חוק האקלים שהגישו בכנסת היוצאת, הדורשת יעד דרמטי של 50% צריכת חשמל מאנרגיה מתחדשת והפחתת פליטות של 45% כבר עד שנת 2030, לצד איפוס פליטות מלא עד 2050.

ברשימה המשותפת נמנעים מהצגת יעדי אנרגיה מספריים, אך ממקדים את מצעם ב"צדק אקלימי": התאמת דיור ישן ומבני ציבור לאירועי מזג אוויר קיצוניים וסבסוד אמצעי קירור וחימום לאוכלוסיות מוחלשות, הנפגעות ראשונות מעליית מחירי החשמל ומהתחממות כדור הארץ.

אז אם צדק אקלימי ועצמאות אנרגטית של ישראל הם בבת עיניכם, זו ההזדמנות להצביע למפלגה שהכי מחוייבת לנושא. רוב המצביעים, צריך לציין, שמים נושאים אחרים בראש סדר העדיפויות. כך כנראה, גם חברי הכנסת. נותר רק לקוות שבממשלה באה יהיה מי שיניח את סוגיות האנרגיה והסביבה על שולחן הממשלה, ויוביל לקבלת החלטות משמעותית.