"ניתן לחסוך יותר ממיליארד שקל מייצור חשמל על גגות בתים בעיר"

הציבור הישראלי והרשויות המקומיות יכולים לחסוך כסף רב - המצטבר למיליארדי שקלים - וגם להקטין את הזיהום הסביבתי, מחיסכון בחשמל וייצור חשמל מאנרגייה סולארית (אנרגיית השמש) על גגות מבני ציבור ובתים.

כך עולה מדברים שנאמרו בפאנל של מומחים ואנשי מקצוע בנושא חוסן אנרגטי בוועידת "ידיעות אחרונות", ynet ואתר האנרגיה, שהתקיימה היום באולפן ynet.

את הפאנל הנחה דודי לסרי, מנכ"ל חברת הייעוץ Bnergy, והשתתפו בו עירית הייטנר שעיו, מנהלת אגף שלטון מקומי במשרד האנרגיה והתשתיות ד"ר נורית גל, מנכ״לית חברת היעוץ NRGY-e; גיא ליכטנשטרן, פרודקט- שווקים בינלאומיים בחברת האנרגיה המתחדשת סולארדג'; ונורית מירון, מנהלת אגף איכות הסביבה בעיריית נתניה.

הייטנר שעיו אמרה בפאנל: "חוסן אנרגטי ניתן להשיג קודם כל דרך הפחתה בצריכת האנרגיה (החשמל), גם במשק הבית הפרטי, גם בעסקים ובתעשייה, וגם ברשויות המקומיות. רוב הרשויות יכולות להפחית 20% מהאנרגיה במבני הציבור.

"עוד דרך לחוסן היא לצרוך כמה שיותר אנרגיה מתחדשת, נקייה, ירוקה. יש כיום כבר ייצור חשמל על גגות של מבנים, כמו בתי ספר, ועדיין יש המון מבני ציבור שאפשר לייצר עליהם חשמל.

"בנוסף, אנחנו יוצאים עם קירוי סולארי של מגרשי ספורט, מגרשי חנייה ועוד. קירוי סולארי מאפשר גם הצללה וגם ייצור אנרגיה מתחדשת.

"הנדבך השלישי בחוסן הוא אגירת אנרגיה. כיום במבנים רבים יש גנרטורים לשעת חירום, שהם מזהמים ולא עמידים לאורך זמן. ואילו אגירה היא נקייה, ומאפשרת אספקת אנרגיה בשעת חירום, כשאין חשמל.

"חשוב לי להגיד שאנחנו מצפים מהרשויות לא להתעסק רק בנכסים שלהן, אלא לעודד מעבר אנרגיה מתחדשת אצל התושבים והעסקים.

לסרי הוסיף: "ניתן ליצור חיסכון רב בחשמל מייצור חשמל בערים, בהן גרים רוב התושבים (מאנרגיה סולארית, על גגות בתים ועסקים), במקום לייצר אותו בתחנות הכוח ולהוליך אותו לערים במרחקים של עשרות ומאות קילומטרים".

קולטנים סולאריים על גג בית, צילום: משרד התשתיות

גל הוסיפה: "בישראל הביקוש גדל כל העת ויש צורך להרחיב את הרשת. יש תוכנית לפיתוח רשת החשמל, בהשקעה של כ-20 מיליארד שקל בהולכת החשמל ועוד 20 מיליארד בחלוקה.

"ככל שנגדיל את ייצור החשמל בעיר, הרשת תהיה פחות פגיעה (לתקלות ואסונות), וגם נחסוך הרבה כסף. כשמוליכים את החשמל מתחנות הכוח לעיר, 6% מהאנרגיה הולכת לאיבוד בדרך.

"צריכת החשמל הארצית עולה כ-18 מיליארד שקל בשנה, אם חוסכים 6% ממנה זה יותר ממיליארד שקל, בנוסף להשקעה בהולכת החשמל.

"מנקודת מבטם של הצרכנים - יש היום רגולציה שמעודדת להקים קולטנים על הגגות, עם כדאיות כלכלית גבוהה. חברת חשמל חייבת לקנות את כולו במחיר קבוע, כך שלא צריך להשתמש בכל החשמל שמייצרים, אפשר למכור לחברת החשמל. 

פרוייקט ייצור חשמל סולארי של חברת אפקון בראשון לציון, צילום: באדיבות החברה

"בישראל עברנו לבנייה לגובה, ורוב הדירות החדשות נמצאות בבניינים גבוהים. אנחנו צריכים ללמוד לגרום ל(דיירים ולבעלים) בבניינים הללו להתקין מתקנים לייצור חשמל סולארי על הגגות, רק כך נמצה את הפוטנציאל האדיר שלהם. 

"בבניינים הללו יש הרבה טעינה של רכבים חשמלים, וצריך לנהל אותה. בנוסף - כל בניין גבוה מחוייב להתקין גנרטור. הגנרטורים מזהמים והתחזוקה שלהם לא תמיד מיטבית. לכן כיום נבחנת האפשרות שבמקום גנרטורים, יותקנו בבניינים מערכות אגירה.

"אם בבניינים גבוהים יהיו במקום הגנרטורים סוללות אגירה, שיחסכו אנרגיה בשעות יקרות ויטענו חשמל שנאגר על הגג, אהפוך את הבניין מיישות שמבזבזת חשמל ליישות שתורמת למשק האנרגיה המון". 

מירון ולסרי הציגו את נתניה כדוגמא לעיר שקידמה בהצלחה הקמת פאנלים לייצור חשמל סולארי ואגירת אנרגיה ובכך חסכה תקציב ותרמה להגנת הסביבה. 

לסרי והייטנר שעיו ציינו שמשרד האנרגיה חילק לרשויות המקומיות בארבע השנים האחרונות כ300 מיליון שקל לקידום אנרגיה מתחדשת ואגירת אנרגיה. לדבריהם, חלק מהרשויות המקומיות לא מתקדמות לייצור חשמל מקומי ואגירה בגלל בעיות כוח אדם.

לדברי הייטנר שעיו: "יש רשויות שאין בהן בעיה של תקציב, שהן קיבלו תקציב לפרוייקטים, אבל הפרוייקטים לא מתרוממים כי אין אנשי מקצוע".

הולכת חשמל, אילוסטרציה

"לנהל את צריכת החשמל" 

ליכטנשטרן ציין כי המערכות של החברה לייצור אנרגיה מתחדשת ואגירת אנרגיה מאפשרות לצרכנים לנהל את צריכת החשמל שלהם ולייעל אותה.

לדבריו: "התייעלות בשימוש בחשמל מתחילה במודעות: כמה חשמל אני צורך ומי המכשירים שצורכים אצלי הכי הרבה. רוב משקי הבית לא כל כך מודעים לדברים האלה.

"יש מדינות, למשל אוסטרליה, שיש בהן רגולציה שמחייבת לנהל את רשת החשמל ולייעל אותה. באוסטרליה, אהמערכות הביתיות לייצור חשמל סולארי חייבות להיות בניהול מרחוק של חברות החשמל המקומיותת.

"התוצאה של הרגולציה הזאת היא חיסכון כסף לצרכן, חיסכון בייצור חשמל ובזיהום למערכת, וכן - רשת חשמל יותר יציבה ויותר חסינה מפני תקלות".