מנכ"ל בז"ן התפטר מתפקידו

אסף אלמגור, מנכ"ל קבוצת בזן - בעלת השליטה בבית הזיקוק בחיפה - הודיע ביום חמישי האחרון לדירקטוריון החברה על רצונו לסיים את תפקידו לאחר שלוש שנים בכיסא המנכ"ל ו-36 שנים בקבוצה.

ההודעה מגיעה בתום כמה מהשנים המאתגרות בתולדות החברה, שבמרכזן המלחמה בצפון ומבצע השיקום המורכב של מתקני החברה, כמו סדרה של טענות נגד התנהלותה וחלקה בזיהום האוויר החמור של מפרץ חיפה.

הקדנציה של אלמגור, שהחלה ב-2022 תוכננה להתמקד בטיפול במפגעים הסביבתיים, בצל טענות על התנהלות החברה וחלקה בזיהום האוויר החמור במפרץ חיפה.

אבל בפועל, אלמגור נדרש להתמודד עם מלחמה. ביוני השנה, בזמן המלחמה בין ישראל לאיראן ("עם כלביא") מתחם בזן ספג פגיעות ישירות של טילים איראניים. הפגיעה הובילה להשבתת מתקנים קריטיים ולשיקום הנדסי תחת אש.

"לאחר 36 שנים בקבוצת בזן, מתוכם למעלה מעשור כחבר הנהלה, הודעתי על כוונתי 'לתלות את הנעליים' בסיפוק רב ומתוך תחושת הישגיות", מסר אלמגור.

אלמגור הוסיף: "אני משאיר קבוצה שעמדה במשימות שלה מעל ומעבר למצופה, והצליחה לצמוח מתוך המשבר ולהניח יסודות חזקים להמשך".

עם זאת, אלמגור לא משאיר רק הצלחות אסטרטגיות. בתקופתו כמנכ"ל חברת הבת של בזן, כרמל אולפינים, התפוצצה פרשת "זיהום האוויר והלפיד" - אירוע של פגיעה בסביבה בו היה מעורב אלמגור.

המשרד להגנת הסביבה הגיש ב-2022 בגין הפרשה כתב אישום נגד החברה ונגד מנהלים בכירים בה, ובהם אלמגור. כתב האישום ייחס להם אחריות לזיהום אוויר ולהפרות חוזרות של היתרי הפליטה בין השנים 2016 ל-2018.

מנכ"ל בז"ן הפורש, אסף אלמגור

הטענה המרכזית הייתה כי החברה הפעילה את "הלפיד" (מתקן שריפת גזים) בניגוד להוראות היצרן וההיתר, מה שגרם לפליטה של עשרות טונות של גזים מזהמים לאוויר במפרץ חיפה.

עוד בטרם הוגש כתב האישום, הוטל על החברה עיצום כספי של כ-2.2 מיליון שקל בגין אירועים אלו. דרישת התשלום מוענה ישירות לאלמגור כמנהל המפעל באותה עת, בטענה לאחריות ניהולית.

במאי 2024, לאחר הליך משפטי, נחתם הסדר טיעון. בזן הורשעה ונקנסה ב-3.5 מיליון שקל. עם זאת, כתב האישום האישי נגד אסף אלמגור נמחק, והתיק הפלילי נגדו ונגד בכירים אחרים נסגר ללא הרשעה אישית; בזן לקחה על עצמה את האחריות כחברה.

בנוסף לניהול המשברים, אלמגור חתום על שינוי אסטרטגי משמעותי במודל העסקי של בזן.

באוגוסט האחרון השלימה החברה את רכישת השליטה (52%) בחברת הנפט "קאנטיום" (Cantium) האמריקאית, הפועלת במפרץ מקסיקו, בעסקה שהוערכה בכ-100 מיליון דולר.

טיל איראני פוגע בבית הזיקוק לנפט בחיפה, יוני 2025. צילום: Hanay, אושר לשימוש חופשי ופורסם בוויקיפדיה

מהלך זה נועד להפוך את בזן מחברת זיקוק טהורה ("Downstream") לחברה אינטגרטיבית המחזיקה גם בארות נפט וגז ("Upstream").

השוואה לחברות אנרגיה בינלאומיות מראה כי בזן מנסה לחקות את המודל של ענקיות כמו BP או Shell, שמחזיקות בשרשרת הערך המלאה – מהבאר ועד המשאבה – כדי לגדר סיכונים בתקופות של תנודתיות במרווחי הזיקוק.

בעוד פז, מחזיקת בית הזיקוק באשדוד, מרחיבה את פעילותה במכירת דלק ותדלוק, קמעונאות והנדל"ן, בזן בחרה להעמיק את אחיזתה במקורות האנרגיה מעבר לים.

פרישתו של אלמגור מתרחשת על רקע טלטלה עולמית בשוק הזיקוק. באירופה ובארה"ב נרשמת מגמה של סגירת בתי זיקוק ישנים, או הסבתם לביו-דלקים וכן מעבר לשימוש באנרגיה מתחדשת וגרעינית, כחלק מהמאבק במשבר האקלים ועליית מחירי הפחמן.

לעומת זאת, בסין ובמזרח התיכון מוקמים בתי זיקוק ענקיים ("Mega-Refineries") המציפים את השוק ולוחצים את המרווחים כלפי מטה.

אלמגור הוביל קו הטוען כי ישראל היא "אי אנרגטי" שאינו יכול להסתמך על ייבוא בלבד.

"בשנתיים האחרונות הצלחנו להטמיע הבנה אחת מרכזית בקרב מקבלי ההחלטות – מדינת ישראל חייבת את יכולותיה של קבוצת בזן", הדגיש אלמגור בדברי פרידתו.

משה קפלינסקי, יו"ר הדירקטוריון, הודה לאלמגור וציין: "החברה פועלת למינוי מנכ"ל חדש בתהליך שיבטיח המשכיות".

האתגר של המנכ"ל הבא יהיה כפול: ניהול הנכס החדש בארה"ב, והמשך המאבק על עתידה של בזן במפרץ חיפה (או במקום אחר) מול התוכניות הממשלתיות והעירוניות לפינוי המפעלים בעשור הקרוב.