דילוג לתוכן המרכזי

עוקפות את הפקק: תחנות הדלק הופכות לחוות שרתים

כדי לעקוף את העומס על רשת החשמל, פריים אנרג'י ודלק נכסים יקימו פלטפורמת מחשוב קצה ואגירת אנרגיה בעשרות תחנות. המודל מנצל תשתיות קיימות, יציף ערך נדל"ני ויענה על הביקוש הגובר לבינה מלאכותית

צילום: פריים אנרג'י

מחשבון השוואת ספקי חשמל

רפאל קאהאן
פורסם 27/07/2026

בזמן שמהפכת הבינה המלאכותית והמחשוב המעונן שואבות כמויות עתק של חשמל, תעשיית חוות השרתים העולמית נתקלת בקיר בטון. הרשתות הישנות אינן מסוגלות לעמוד בעומס, וברחבי העולם מכבידים על אישורים לדאטה סנטרים חדשים. בתוך צוואר הבקבוק התשתיתי הזה, נרשמת יצירתיות עסקית וטכנולוגית שמשנה את כללי המשחק.

הסכם מסגרת מחייב שנחתם בין פריים אנרג'י לבין דלק נכסים מקבוצת להב אל אר מציג מודל מקורי להתמודדות עם המשבר. במקום להמתין שנים לחיבורי חשמל חדשים, השותפות מנצלת את הקיבולת הקיימת ברשת החשמל של כ-60 עד 70 תחנות דלק בפריסה ארצית. המטרה היא הקמת פלטפורמה של חוות שרתים מבוזרות בהספק מצטבר של כ-150 מגה-וואט IT, לצד מערכי אגירת אנרגיה בהיקף נרחב.

צוואר הבקבוק התשתיותי שעימו מתמודדת ישראל אינו ייחודי לה. בארה"ב, ענקיות הטכנולוגיה מחפשות פתרונות עוקפי רשת ומקימות חוות שרתים בסמוך לתחנות כוח גרעיניות. באירופה, מדינות כמו אירלנד והולנד הציבו מגבלות קשיחות על חיבור חוות שרתים חדשות בשל חשש מקריסת הרשת הלאומית. בסין ובהודו, הממשלות מקדמות במרץ מודלים של מחשוב קצה כדי להפחית עומסים ממרכזי הנתונים הראשיים ולקרב את כוח המחשוב לצרכנים.

המודל שנרקם בישראל נשען בדיוק על תפיסת מחשוב הקצה. במקום מתקן ענקי אחד הדורש תחנת משנה עצמאית, הרשת כולה תנוהל כחוות שרתים לוגית אחת באמצעות מערכת ניהול מרכזית. כל תחנת דלק תארח מתקן בהספק של 2–3 מגה-וואט IT. המודל מציע זמני תגובה אפסיים, שרידות גבוהה ונגישות מיידית לחיבורי חשמל ואגירה שכבר קיימים בשטח.

מבחינה כלכלית, הפוטנציאל הטמון בשילוב בין אנרגיה לתשתיות דיגיטליות מרשים. להערכת פריים אנרג'י, מימוש מלוא הפוטנציאל של פרויקטי האגירה בלבד בתחנות הדלק יגזור השקעה של כ-900 מיליון שקל. בתמורה, החברה צופה הכנסות שנתיות של כ-227 מיליון שקל ו-EBITDA של כ-107 מיליון שקל בשנת הפעלה מלאה, וכל זאת עוד לפני שקלול ההכנסות העתידיות מהשכרת כוח המחשוב בחוות השרתים עצמן.

תשואת הפרויקט המתוכננת עומדת על כ-12%, בעוד תשואת ההשקעה צפויה להגיע לכ-23%. מנגד, עבור דלק נכסים מדובר בהצפת ערך נדל"נית נקייה מסיכונים: החברה אינה משקיעה הון עצמי, וממתינה להכנסות שוטפות מדמי שימוש ושכירות. במידה והפרויקט ימומש במלואו, תוספת ה-NOI של דלק נכסים עשויה להגיע לעד כ-14 מיליון שקל בשנה.

ירון קיקוז, סגן יו"ר הדירקטוריון ומנהל העסקים הראשי בפריים אנרג'י: "בעולם שבו רבים ממתינים לחיבורי חשמל חדשים, פריים מתמקדת במיצוי חיבורים שכבר עומדים לרשותה. היתרון שלנו אינו רק בייצור החשמל, אלא ביכולת להפוך חיבורים קיימים ומבוזרים לתשתית עבור הדור הבא של חוות השרתים. אנו רואים במהלכים אלו מנוע צמיחה אסטרטגי נוסף."

פליקס שופמן, מנכ"ל דלק נכסים: "אנו רואים בנדל"ן שלנו פלטפורמה ליצירת ערך מתמשך. לצד קידום פרויקטי פיתוח משמעותיים, אנו פועלים למצות את הפוטנציאל העסקי של הנכסים הקיימים באמצעות פתרונות חדשניים בתחומי האנרגיה והתשתיות, מתוך כוונה לתמוך בהגדלת ה-NOI לאורך זמן."

תגובות לכתבה

קראו את חוקי הקהילה שלנו בתנאי השימוש של energya

site by tq.soft