התלות בגז היא נקודת תורפה של ישראל
המלחמות מוכיחות שביטחון לאומי עובר דרך משק האנרגיה; יש להקים בדחיפות מחסנים תת-קרקעיים לגז ולפתח את האנרגיה הסולארית; גם התלות בנמלי הים התיכון מסוכנת: חייבים לחבר את נמל אילת לצנרת הדלק הארצית
מאגר הגז לווייתן. צילום: אמיר בן דוד. מאושר לשימוש חופשי במסגרת Creative Commons
מחשבון השוואת ספקי חשמל
המלחמות האחרונות, ובפרט המלחמה הנוכחית והקודמת מול איראן, ניפצו את האשליה שניתן להפריד בין תכנון משק האנרגיה לבין תפיסת הביטחון הלאומי.
פגיעות בתשתיות קריטיות – נמלים, מתקני זיקוק וצנרת – אינן עוד "תרחיש ייחוס", אלא מציאות מבצעית. במציאות שכזו, ישראל נדרשת לאדריכלות חדשה של משק האנרגיה. על התכנון החדש להתבסס על עיקרון אחד: הישרדות דרך ביזור.
מקור אנרגיה ריכוזי אינו עמיד
הגז הטבעי הוא נקודת התורפה המשמעותית ביותר במשק האנרגיה. העובדה שכ-75% מהחשמל בישראל מיוצר בגז, בלא יכולת לאחסן אותו ביבשה לטווח ארוך, היא סיכון שאי אפשר להשלים איתו.
ישראל חייבת להקים מאגרי איחסון תת-קרקעיים לגז, שיבטיחו מלאי לשלושה חודשי צריכה לפחות, בדיוק כפי שנהוג במדינות המערב.
לצד זאת, עלינו לזכור: מקור אנרגיה ריכוזי אינו עמיד. קידום מואץ של ייצור חשמל סולארי על גגות, שדות חקלאיים ובים התיכון, לצד פיתוח מתקנים לאגירת אנרגיה, כדי להקטין את התלות בגז, הם מרכיבים חיוניים בחומת המגן שישראל זקוקה לה.
פינוי בז"ן לא יוכל להתבצע בקרוב
ההחלטה לפנות את בתי הזיקוק בחיפה היא צעד אסטרטגי מתבקש, אך עלינו להביט למציאות בעיניים: פינוי סביר ומסודר של מתחם בז"ן לא יוכל, ככל הנראה, להתבצע לפני סוף העשור הבא.
זהו פרויקט הנדסי ותשתיתי מורכב שדורש זמן. אולם, דווקא הלו"ז הארוך מחייב אותנו להתחיל לפעול עכשיו. אסור שהצהרת הכוונות תהפוך למלכודת. "סגירת הברז" של בז"ן, ללא הקמת חלופות יציבות, היא הימור מסוכן.
בית הזיקוק לנפט בחיפה אחרי פגיעת טיל מאיראן. צילום: לפי סעיף 27/א לחוק זכויות יוצרים
את חלון הזמן שממילא ייקח לפנות את בז"ן יש לנצל כדי לבנות תשתיות אלטרנטיביות, ובראשן מערך מבוזר של יבוא ואחסון תזקיקי נפט.
על חברת תשתיות אנרגיה (תש"א) להוציא אל הפועל את התוכניות להקמת נמלי יבוא וחוות אחסון חדשות. מדובר בפרויקטים שכבר גובשו, אך טרם קיבלו תקציב מלא.
לחבר את נמל אילת למרכז הארץ, דחוף
בעיה נוספת, שמאיימת על התפקוד הרציף של ישראל, היא העובדה שהמדינה נשענת כמעט אך ורק על נמלי הים התיכון. כאן נכנסת לתמונה חברת קצא"א (קו צינור אסיה-אירופה, לשעבר קן צינור אילת-אשקלון), המפעילה את נמל הנפט באילת.
הקמת נמל תזקיקים מודרני באילת וחיבורו למערכת הצינורות הקיימת, בדגש על הצנרת המגיעה לבסיסי צה"ל והמתקנים האסטרטגיים בדרום – הם הכרח ביטחוני.
חיבור הנמל הדרומי לרשת הארצית יאפשר הזרמת דלקים לרחבי הארץ, גם בתרחישי קיצון שבהם נמלי חיפה ואשדוד יהיו תחת איום, או סגורים. זהו פרויקט לאומי, שיש לקדם בדחיפות מול כל גורמי התכנון.
נמל אילת. צילום: סיוון חילאי
יכולת הישרדות קודמת ליעילות כלכלית
המלחמות האחרונות אינן רק אזהרה, אלא קריאה לשינוי סדרי עדיפויות. ישראל חייבת לעבור מתפיסה של "יעילות כלכלית" צרה לתפיסה של שרידות לאומית.
"ביטחון דרך קיימות וביזור" אינו סתם סיסמה. זוהי האסטרטגיה היחידה שתבטיח שהאור בישראל יישאר דולק, גם ביום פקודה.
ד"ר עמית מור הינו מנכ"ל חברת "אקו אנרג'י" לייעוץ כלכלי אסטרטגי, מרצה בכיר באוניברסיטת רייכמן ומומחה לתחום האנרגיה

קראו את חוקי הקהילה שלנו בתנאי השימוש של energya