הגז במאגר "אפרודיטה" בקפריסין, שיצחק תשובה שותף בו, נמכר למצרים

קבוצת חברות הגז הישראלית-אמריקנית ניו-מד דיווחה היום (ה') לבורסה לניירות ערך כי ממשלות קפריסין ומצרים, והחברוות הממשלתיות לגז של מצרים (Egaz) ושל קפריסין (CHC) חתמו על מזכר הבנות לפיו כל הגז הטבעי במאגר "אפרודיטה" יימכר למצרים.

ההסכם כפוף לאישורים פנימיים סופיים בשתי המדינות. "אפרודיטה" שוכן במים הטריטוריאליים של קפריסין, כ-170 קילומטרים מלימסול, ליד הגבול עם המים הטריטוריאליים של ישראל, צמוד למאגר "ישי" השוכן במימי ישראל.

ב"אפרודיטה" יש כ-100 מיליארד מטר מעוקב (BCM) של גז טבעי. ההסכם הוא ל-15 שנה, עם אופציה לחמש נוספות, או עד תום הגז במאגר. מחיר הגז בעסקה נקבע לפי מחירי השוק הנוכחיים, הגבוהים, של הגז הטבעי בעולם, צמוד למחיר נפט מסוג ברנט.

ניו-מד היא בעלת הזיכיון לחיפוש הגז, הקידוחים וההפעלה של "אפרודיטה". בניו-מד שותפות "דלק" הישראלית שבשליטת יצחק תשובה, וענקיות הגז הבינלאומיות "של" ו"שברון". ניו מד היא שותפה מרכזית גם בזיכיון למאגר הגז הישראלי לווייתן.

ההערכה היא שניו מד תשקיע בהפקת הגז כארבעה מיליארד דולר וההפקה תתחיל ב-2031. במקביל להסכם למכירת הגז, השותפות חתמו עם ממשלת מצרים על הסכם "אישור הממשלה המארחת" (HGA) לפיתוח מערכת הולכת הגז למצרים.

לפי ההסכם, שכפוף גם הוא לאישורים מצריים פנימיים, תקים ניו-מד צנרת תת ימית במים הטריטוריאליים של מצרים שתחובר מ"אפרודיטה" למערכת הולכת הגז המצרית ותאפשר את העברת הגז.

לדברי מנכ"ל ניו-מד, יוסי אבו: "ההסכם הזה מוכיח כי הגז הטבעי הוא שחקן משמעותי בשיתופי פעולה אזוריים ובכוחו לחזק את מעמדה של ישראל. אני מאמין כי הוא ייתן חיזוק נוסף בדרך להסכמים בינלאומיים נוספים״.

מדובר בעסקת הענק השנייה שניו-מד חתמה לאחרונה לאספקת גז למצרים. בשנה שעברה נחתמו הסכמים בין ממשלות ישראל ומצרים, ובין ניו-מד ל"בלו אושן" הפועלת במצרים, לפיה ניו-מד תייצא למצרים גז טבעי ממאגר לווייתן בהיקף של כ-130 BCM. 

הסכם הייצוא מישראל למצרים נחתם ל-15 שנה, היקפו הכספי הוא 112 מיליארד שקל, וההערכה היא שהוא יניב לקופת המדינה עשרות מיליארדי שקלים (ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נקב במספר "58 מיליארד").  

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן ושר האנרגיה של קפריסין, מיכאל דמיאנוס. צילום: לשכת השר כהן

ביקורת בקפריסין על העסקה: "מוכרים את הגז שלנו"

ייצוא הגז מישראל למצרים ולירדן, והשאיפה לייצא גם לאירופה, מעוררים ביקורת ציבורית בארץ, למרות התועלת הכלכלית והגיאופוליטית לישראל. זאת, כיוון שהייצוא בא על חשבון העתודות המקומיות וקיצר את תוחלת החיים של לווייתן מכ-40 לכ-20 שנה.

באופן דומה, העסקה שנחתמה היום מעוררת ביקורת וזעם רבים בתקשורת ובזירה הפוליטית והחברתית בקפריסין. בשבועיים האחרונים פורסמו מאמרים בכלי תקשורת קפריסאיים מרכזיים כמו Cyprus Mail ו-Politics עם ביקורת רבה על העסקה.

בטורים נכתבו אמירות כמו "מוכרים את כל הגז שלנו למצרים", נשאלו שאלות כמו "האם מישהו ביצע הערכת סיכונים לעסקה", "מי באמת נהנה מהמהלך" ו"האם אחרי עלויות ההפקה וההפקה יישאר רווח נקי לקפריסין".

האלה אפרודיטה, שעל שמה נקרא מאגר הגז "אפרודיטה", ציור על כד מיוון העתיקה

חברים בפרלמנט של קפריסין, כמו קיריאקוס חאג'יניס וקוסטס קוסטה, מחו על העסקה ודרשו מהממשלה להסביר "מדוע לא משתמשים בגז לשימוש מקומי".

גם פוליטיקאים ואנשי תקשורת מקפריסין הטורקית מחו על העסקה מול ממשלת קפריסין היוונית שחתמה עליה, בטענה שמדובר בנכס משותף לקפריסין כולה ובדרישה לשיתוף ברווחים.

עם זאת, יש לציין כי מדובר במחלוקות פנימיות של הפוליטיקה הקפריסאית, ואף אחד מאלה שיצאו נגד העסקה לא יצא נגד המעורבות הישראלית בה ולא ערבב במחאה אלמנטים אנטי-ישראליים או אנטישמיים.

מאגר הגז הסמוך, "ישי", שבמים הטריטוריאליים של ישראל, אינו חלק מהעסקה. בעלת הזיכיון ל"ישי" היא קבוצת "הזדמנות ישראלית", חברה בורסאית בבעלות מבוזרת של משקיעים פרטיים ומוסדיים רבים, בהובלת אורי אלדובי ואייל שוקר. 

שדה גז, אילוסטרציה, ChatGPT

ממשלות ישראל וקפריסין סיכמו בדצמבר על הקמת מנגנון בוררות לגבי השליטה בשטח בלוק 12, הכולל את מאגרי "אפרודיטה" ו"ישי" יחד ונמצא במים הטריטוריאליים של שתי המדינות.

לפי ההסכם, אמור לקום מנגנון בוררות בינלאומי, שיקבע את הגבול הימי בין ישראל לקפריסין בתוך המאגר, וכך יחלק אותו. הקמת הבוררות כבר הייתה אמורה כבר לצאת לפועל, אך התעכבה בשל המלחמה עם איראן. 

"אפרודיטה" הקפריסאי מהווה את רובו הגדול של שטח בלוק 12. "ישי" הישראלי תופס כ-10% מהשטח, וחלק קטן נוסף נמצא במחלוקת. 

המדינה שבה נמצא מאגר גז היא זאת שבעלי הזיכיון משלמים לה תמלוגים על ההכנסות. כאשר המאגר שייך לשתי מדינות שונות, התמלוגים מתחלקים ביניהן, לפי חלקן היחסי בשטחו. הבוררות תקבע, איפוא, כמה תמלוגים תקבל ישראל.