בטיחות קודמת לכל: המדריך המלא לגז בטוח בבית

במאמר זה נסקור את כל מה שיש לדעת כדי להבטיח שימוש בטוח בגז בבית ונספק כלים מעשיים לשמירה על ביטחון בני הבית והבניין.

הסכנות הכרוכות בשימוש בגז ביתי
 

הגז בו אנו משתמשים לבישול ולחימום (גפ"מ - גז פחמימני מעובה) הוא חומר דליק מאוד. הסכנות העיקריות הכרוכות בדליפת גז:

• פיצוץ ושריפה: הסיכון המיידי והברור ביותר. דליפת גז בחלל סגור עלולה ליצור תערובת נפיצה עם האוויר. ניצוץ קטן, בין אם מהדלקת מתג אור, הפעלת טלפון נייד או אפילו חשמל סטטי מביגוד, מספיק כדי לגרום לפיצוץ אדיר שעלול להרוס את המבנה ולסכן חיים.

• חנק: הגפ"מ כבד מהאוויר. במקרה של דליפה משמעותית בחלל סגור ולא מאוורר הוא שוקע ומצטבר סמוך לרצפה ועלול לדחוק את החמצן הנחוץ לנשימה. הדבר עלול לגרום לחנק, לאובדן הכרה ואף למוות.

מה ההבדל בין בלונים לצובר?

• בלוני גז הם מכלים בודדים שמכילים גפ"מ בכמות מוגבלת (לרוב 12 ק"ג לבלון). יש להחליפם או למלאם מדי תקופה. הם נפוצים בעיקר בבתים פרטיים, דירות גן, צימרים ואזורים כפריים. כל בלון מתחבר ישירות לצנרת הביתית.
• צובר גז מרכזי הוא מיכל גז גדול הקבור באדמה או מוצב בקרבת הבניין. הגז מוזרם ממנו לדירות השונות דרך מערכת צינורות מרכזית. צוברים נפוצים בעיקר בבניינים משותפים, שכונות, מרכזי מסחר ומתחמים סגורים.

כשמדובר בשימוש בגז, קיימים הבדלים מהותיים בין בית פרטי לבניין מגורים - הן מבחינת האחריות והן מבחינת סוג התשתיות, הנגישות והתחזוקה.

בית פרטי

האחריות לשימוש הבטוח בגז בבית פרטי מוטלת כולה על הדייר/בעל הבית. לרוב מדובר בשימוש בבלוני גז המותקנים בשטח פרטי נגיש (חצר, מחסן, מרפסת ייעודית, אזור חנייה), כשלבעל הבית יש שליטה ישירה ויכולת גישה מיידית. הדייר אחראי על החלפת הבלונים בזמן, תחזוקת הצנרת הפנימית, התקנת מכשירי גז תקניים וחיבורם ע"י טכנאי מוסמך, אוורור נכון של חדרי שירות ומטבח והתקנת גלאי גז.

בניין מגורים

בבניינים משותפים, במיוחד כאלו המחוברים לצובר גז מרכזי, ישנה חלוקת אחריות בין מספר גורמים:

• חברת הגז - אחראית לצובר עצמו, למערכת החיצונית ולבדיקות התקופתיות של המכלים והצנרת הראשית.
• ועד הבית/חברת הניהול - אחראים על הקשר עם הספק ופיקוח עליו, תיאום בדיקות ולעיתים גם על ניהול התשלומים.
• כל דייר בנפרד - אחראי על תקינות מערכת הגז בתוך דירתו: חיבורים, מכשירים, בטיחות פנימית והתקנת גלאי אם נדרש.

אם יש תקלה מחוץ לדירה, הדייר לרוב לא יכול לטפל בה בעצמו. הצובר המרכזי לרוב נמצא מחוץ לבניין או בחדר נעול ייעודי, כך שרק חברת הגז או ועד הבית יכולים לגשת אליו. נדגיש כי האחריות לעיתים חלה מתוקף משפטי ולעיתים מתוקף בטיחות דיירי הבית/בניין.

כללי בטיחות בסיסיים בבית

ראשית נבהיר - בהתאם להנחיות משרד האנרגיה, במקרה של חשד לדליפת גפ"מ, יש לסגור מיידית את הברז הראשי בכניסה למבנה, ואם מדובר בצובר - גם את הברז הראשי ממנו. יש לדווח מיידית לספק הגז או למוקדי החירום: כבאות והצלה (102) או המשרד להגנת הסביבה (6911*). עד להגעת הגורמים המוסמכים, יש לנתק את אספקת הגז לדירה, לאוורר את המבנה, למנוע מעבר גז לחללים נמוכים ולהימנע מהדלקת אש, עישון או שימוש במכשירים חשמליים. במקרה הצורך, יש לנתק את הזרם החשמלי ולפנות את הדיירים מהמקום.

השמירה על בטיחות הגז בבית היא משימה מתמשכת הדורשת ערנות ותשומת לב. היא מורכבת משני נדבכים עיקריים: מניעה - שנועדה למזער את הסיכוי לדליפה או תקלה, וטיפול - המתייחס לפעולות הנדרשות במקרה חירום.

מניעה

1. בדיקות תקופתיות

כל כמה זמן יש לבצע בדיקה? חברות הגז מחויבות לבצע בדיקות תקופתיות למערכת הגז אחת לחמש שנים. אולם, לא כדאי להסתמך על כך! מומלץ לבצע בדיקה יזומה של טכנאי גז מוסמך בתדירות גבוהה יותר, למשל אחת לשנה - במיוחד אם מערכת הגז בבית ותיקה או אם משתמשים במכשירי גז רבים או ישנים.

מי מבצע את הבדיקה? רק טכנאי גז מוסמך בעל רישיון בתוקף מטעם משרד האנרגיה רשאי לבצע בדיקות, תיקונים והתקנות במערכת הגז.

כמה זה עולה? עלות בדיקה תקופתית יזומה יכולה לנוע בין 200 ל-400 ש"ח, תלוי במורכבות המערכת.

2. התקנת גלאי גז

גלאי גז מספק התרעה קולית חזקה ברגע שהוא מזהה רמות לא תקינות של ריכוז גז באוויר - מה שמאפשר תגובה מהירה ויעילה אפילו כשבני הבית ישנים. יש להתקין את גלאי הגז בהתאם להוראות היצרן, בקרבת מקורות גז וסמוך לרצפה - מכיוון שגז הבישול כבד מהאוויר ושוקע למטה.

גלאי גז מעניק שקט נפשי וביטחון ויכול להציל חיים, במיוחד במצבי חירום בהם לא ניתן לזהות את הדליפה באמצעות חוש הריח או כשבני הבית אינם עירניים.

3. שימוש נכון במכשירי גז

• ניקיון ראשי הגז: יש לוודא שראשי הגז בכיריים נקיים וללא שאריות מזון או נוזלים. לכלוך עלול לחסום את פתחי הגז ולגרום לשריפה או לדליפה.
  
  
• אוורור תמידי: בעת שימוש בכיריים או בתנור גז יש להקפיד על אוורור נאות של המטבח. פתחו חלון או הפעילו קולט אדים כדי למנוע הצטברות גז.
• מעקב אחר צבע וצורת הלהבה: להבת גז תקינה צריכה להיות כחולה ויציבה. להבה כתומה או בעלת קצה צהוב עלולה להעיד על בעיה במבער או שריפה לא מלאה. במקרה כזה, יש להפסיק את השימוש ולהזמין טכנאי לבדיקה.
• כיבוי ברזי הגז: בסיום השימוש יש לוודא שכל ברזי הגז במכשירים סגורים היטב. אם יוצאים מהבית לתקופה ממושכת - מומלץ לסגור גם את ברז הגז הראשי של הדירה.
• מיקום המכשירים הרחק מחומרים דליקים: יש לוודא שמכשירי גז ממוקמים במרחק מספק מחומרים דליקים כווילונות, מגבות נייר, מפות שולחן, תרסיסים וכו'.
  
  

טיפול

1. זיהוי סימני דליפת גז
   אמנם גלאי הגז הוא כלי עזר חיוני, אך חשוב לדעת כיצד לזהות עצמאית סימנים לדליפה:

• ריח חריף של גז - הסימן הנפוץ והבולט ביותר שבשום אופן אין להתעלם ממנו.
• צליל שריקה או רחש - לעיתים ניתן לשמוע צליל עדין של שריקת גז המשתחרר מהצנרת או מהחיבורים.

• שינויים פתאומיים בתפקוד מכשירי גז - להבה חלשה, כיבוי לא מוסבר או ריח שרוף.

• שינוי בצבע הצמחייה הסמוכה לצינורות גז חיצוניים - גז עלול לפגוע בצמחייה ולכן ענפים או עלים שלפתע הצהיבו או התייבשו ליד צנרת גז הם סימן אזהרה.
  
  

2. פעולות מיידיות במקרה של חשד לדליפה

1. סגירת ברזי הגז: יש לסגור מיד את ברז הגז הראשי של הדירה. אם אתם גרים בבניין משותף ואין סכנה מיידית - דווחו מיד לוועד הבית/חברת הניהול שיסגרו את הברז הראשי של הבניין.
2. אוורור הבית: פתחו מיד את כל החלונות והדלתות בבית כדי לאפשר לגז להתפזר החוצה.
3. הימנעות ממקורות הצתה: אין להדליק או לכבות אורות/מפסקים, להשתמש בטלפונים, להפעיל או לנתק מכשירי חשמל או להצית אש מכל סוג.
4. פינוי הבית: פנו את כל דיירי הבית באופן מיידי למקום בטוח מחוץ למבנה. התרחקו מספיק מהבניין כדי לא להיות באזור הסכנה. הודיעו לשכנים על המצב, כדי שגם הם ינקטו אמצעי זהירות.
5. קריאה לסיוע: התקשרו מיד לחברת הגז שאתם לקוחותיה ולמכבי האש. דווחו על חשד לדליפה ותנו פרטים מדויקים ככל האפשר.

מדוע חשוב להזמין טכנאי גז לחיבור מכשירים חדשים?

התקנת מכשירי גז חדשים כמו כיריים, גריל או תנור חימום חייבת להיעשות על ידי טכנאי גז מוסמך בלבד. זו לא רק דרישה חוקית, אלא גם תנאי הכרחי לתוקף הביטוח. חברות הביטוח לא יכירו בתביעות שנגרמו עקב התקנה לא מקצועית. רק טכנאי מוסמך יכול לוודא שהחיבור בטיחותי, עומד בתקן ושאין סכנה לדליפה. טכנאי מוסמך יודע כיצד לחבר את המכשיר בצורה בטוחה ותקנית, תוך שימוש בציוד מתאים ובחיבורים אטומים. הוא גם יבדוק שהמכשיר מתאים למערכת הגז הקיימת בבית.

לסיכום

גז הוא מקור אנרגיה עוצמתי ויעיל, אך לצד יתרונותיו טמון בו גם פוטנציאל סיכון. האחריות לשמירת הבטיחות אינה מוטלת רק על חברות הגז או אנשי המקצוע, אלא מתחילה בהתנהלות היומיומית של הדיירים עצמם. כדי לוודא את שמירת הבטיחות יש להקפיד על בדיקות תקופתיות, להתקין גלאי גז שיכול להתריע במקרה של דליפה ולהכיר את הנהלים לפעולה בעת חירום. הקפדה על יישום הנהלים תצמצם משמעותית את הסיכון ותבטיח סביבה בטוחה לכל בני הבית.